בלוג דל פחמימות

אחת מהסיבות שהובילו אותי לתזונה דלת פחמימות, היא ההבנה כי ערכי הסוכר שאני שואף אליהם רחוקים מלשמור אותי ללא סיבוכים, בהשראת גישתו של ד"ר ברנשטיין.

המלצת הרופאים כיום היא לשאוף לערכים של Hb A1c מתחת ל 7 אחוז (לעומת ההמלצה של מתחת ל-6 אחוז אצל אדם "רגיל")  ולמדידות של  100-180 בצום ו-180-160 לפני ארוחות. (אם מישהו קיבל הנחיות אחרות, אשמח לשמוע)

למאמר מקיף אודות בדיקת ה- a1C ליחצו כאן

נשמע מעודד נכון? העניין הוא שבערכים כאלה אנחנו לא פותרים שום דבר, כי אנחנו עדיין חיים עם ערכים של סוכר גבוה יחסית לאדם ללא סכרת. אז אולי הסיבוכים יאחרו לבוא, אבל הם יגיעו. לפי ההגיון, כדי למנוע סיבוכים של סכרת, צריך להיות לנו ערכים של אדם ללא סכרת, זאת אומרת Hb A1c שהוא פחות מ 6 אחוז.

האם זה יעד ריאלי? לי עד לא מזמן זה נשמע כמו יעד בלתי אפשרי. כנראה גם לאנשי המערכת הרפואית זה נשמע יעד שעלול להפחיד מטופלים ולכן ההמלצות הם קצת פחות מחמירות. סיבה נוספת שהיעדים הם גבוהים יותר מהרצוי, הם בגלל הסכנה של ירידות סוכר מרובות – היפוגליקמיה, אשר מהוות סיכון ממשי. לגיטימי, אבל לא לגמרי, ותבינו למה בהמשך.

אז למעשה אנחנו הסכרתיים (סוג 1 וגם חלק מסוג 2) מנסים לשמור על יעד שלאוו דווקא בהכרח מונע מאיתנו להתדרדר עם השנים. אם a1c עד ל-7 הוא תקין עבורנו, איך זה יכול להיות שהוא לא תקין עבור שאר האוכלסייה? התשובה המתבקשת הוא שהוא אינו תקין, אלא מסכן אותנו.

אני באופן אישי, די אוהב את המשפחה שלי, את העבודה שלי ואת התחביבים שלי, ובא לי להמשיך עוד הרבה שנים, אז כנראה שיש לי מה לדאוג. פעמיים בשבוע של עבודה במחלקה הגריאטרית של איכילוב (אני עוסק בדיקור) , מבהירים לי כמה סיבוכי הסכרת יכולים להיות קשים – שבץ, בעיות לב, כליות, ראייה, בעיות תחושתיות ומוטוריות (תנועתיות) והיד עוד נטויה.

המסקנה היא, היעדים שאנחנו צריכים לשאוף אליהם, הם ערכים של אדם ללא סכרת, זאת אומרת A1c של בין 5-6 אחוז

יש מספר מקורות כמו הבלוג Blood Sugar 101   אשר ממליצים שהערכים יהיו

• 100 ומטה בצום
• 140 שעה לאחר ארוחה
• 120 שעתיים לאחר ארוחה

אגב, יתכן שחלק ממכם שקוראים את הבלוג מצליחים להגיע לאיזון כזה עם ההנחיות התזונתיות המקובלות – וכמובן בעזרת אינסולין במזרק/משאבה או עם תרופות (בסכרת סוג 2) ואשמח לשמוע ממכם בהערות.

אני אישית לא הצלחתי עד כה כשעקבתי אחרי המלצות התזונה המקובלות  ואני בטוח שיש עוד הרבה שנמצאים במאבק, או כאלה שאפילו לא ציפו להגיע למתחת ל-6%.

כרגע המטרה שלי היא להגיע לערך של a1c מתחת ל-6%  , אבל מאוד חשוב לי לשמור על היציבות ולהמנע מהיפוגליקמיה. אחד היתרונות בתזונה דלת פחמימות הוא שהיא דווקא עוזרת לצפות כיצד יגיב הסוכר למזון בצורה הרבה יותר מדוייקת וככה אפשר להיות בטוחים יותר ולהמנע מירידות סוכר לא צפויות.

ממוצע בדיקות סוכר שבועי שלי לאחר המעבר תזונה דלת פחמימות

בגיל 27 התפרצה אצלי סכרת נעורים. אם יש לכם סכרת נעורים, אין לי מה לחדש אני מניח במה שעברתי,מהירידה במשקל, החולשה, ההשתנה התכופה והתחושות המוזרות ועד לאישפוז וההכרה במצב החדש. במידה ואין לכם מושג על מה אני מדבר, בואו נגיד שכשרמות הסוכר משתגעות ( אפילו עד ל 600!!) זה משפיע בצורה מאוד חזקה על הבן אדם. תקראו קצת על היפרגליקמיה (סוכר גבוה בדם)

מאז עברתי דרך של ירידות ועליות באיזון הסוכר, מ"ירח הדבש" הנפלא בו הצלחתי לשמור על A1c של 6.2 ועד לתקופות קשות יותר בהן הגעתי לתוצאות גבוהות הרבה יותר של ערכים של 7 וגם למעלה מכך. אני מזריק אינסולין מסוג אפידרה ולנטוס, ומודד סוכר 5-7 פעמים ביום.

כעוסק בתחום הרפואה המשלימה (אני מטפל בדיקור ורפואה סינית במקצועי), ניסיתי מספר שיטות על מנת לשמור על איזון טוב יותר ותמיכה כללית, מתוך ידיעה כי שיטות אלו הן תומכות ולא יותר מכך.

התחלתי לעסוק בפעילות גופנית, בעיקר בונה שריר, מתוך רצון להתחזק ולהעלות משקל, גיליתי כי אימוני כוח עוזרים מאוד לאיזון הסוכר, אך גם זאת במידה מוגבלת. ארחיב על כך באחד הפוסטים הבאים.

בסופו של דבר הנושא החשוב ביותר בשמירה על ערכים תקינים הינו התזונה, ולמרות זאת המעקב שלי אחרי ההמלצות המקובלות מהדיאטנית בקופת החולים – שהינן תזונה דלת שומן ועשירה בפחמימות (מלאות אבל פחמימות) לא הביאה לתוצאות טובות. המאבק למצוא את מינון האינסולין הנכון הרגיש בלתי אפשרי, וכמה שניסיתי לחשב את מנות הפחמימה, ולעשות הכל בצורה מסודרת ושיטתית תמיד היו הפתעות. לפעמים ערכים גבוהים ולפעמים נמוכים, ובסופו של דבר היו רק תקופות קצרות של יציבות בהן הרגשתי מאוזן, עד לרכבת ההרים הבאה (למעלה ולמטה ולסירוגין). גם פיתה מחיטה מלאה היא פיתה (פצצת פחמימות)

המאבק עם הרנדומליות הוא קשה מאוד ומתסכל עבור הסכרתי, ועשוי ליצור תחושה כי אין באמת דרך לאזן את המחלה הזו. ההמלצה לעבור למשאבה הגיעה לאחרונה מהצוות הרפואי המטפל בי, וכמובן ששקלתי אותה, מתוך ידיעה מהם הסיבוכים הכרוכים בערכי סוכר לא מאוזנים לאורך זמן.

אחת מהסיבות לפתיחת הבלוג הזה היא דווקא הדרך החדשה שמצאתי לאחרונה לשמירה על ערכי סוכר תקינים. דרך פשוטה ליישום, אבל קשה לתפיסה. דרך שקוראת תיגר על ההמלצות המקובלות, למרות שהיא מגובה במחקרים, ובאנשי רפואה העוסקים בה ( למשל ד"ר ברנשטיין )

בחודשים הראשונים שבהם שינית את התזונה לתזונה דלת פחמימות ועשירה בחלבון ושומן ע"פ ד"ר ברנשטיין, בשילוב עם פעילות גופנית סדירה בה אני עוסק, חוויתי שיפור של  31% בערכי הסוכר שלי, יציבות בערכים, הפחתה משמעותית במקרי ההיפוגליקמיה, והרגשה כללית טובה יותר.

הערה  אינני מתיימר להיות רופא או לתת המלצות רפואיות, , אלא לתת אינפורמציה שכל סוכרתי צריך להכיר בה, ולהעביר אותה הלאה לצוות הרפואי המטפל בו, כי בעיני מדובר בידע  משמעותי מאוד, שאינו ידוע לסובלים מסכרת.