אינסולין הוא הורמון אשר מיוצר בתאי הבטא אשר בלבלב. האינסולין משרת מספר מטרות בגוף:
- גורם גדילה המעודד תאים להתחלק
- משפיע על תאים שונים להתמיין לתפקידיהם
- שולט על רמות חומרי המזון בדם – כגון סוכר, שומנים וגופי קטון
תפקידו האחרון הוא החשוב ביותר והמוכר ביותר בעיקר בשל הקשר שלו לסכרת, ולתפקוד זה נתייחס ונרחיב כאן. האינסולין מסוגל לווסת את כמות הגלוקוז בדם על ידי יכולתו לעודד את כניסת הגלוקוז לתאים, ועל ידי מניעת ייצור גלוקוז בכבד. כמו כן האינסולין גם מעודד ייצור גליקוגן שהוא רב סוכר המאוחסן בכבד ומשמש לעתודה במקרה שהסוכר בדם יורד (היפוגליקמיה). רבים לא יודעים כי תגובת שיחרור האינסולין מורכבת משני שלבים:
- ברגע שרמת הסוכר בדם עולה אינסולין אשר מאוחסן בלבלב משתחרר למחזור הדם כתגובה, ונותן תגובה מהירה להורדת הסוכר והכנסתו לתאים.
- בתגובה לרמות הסוכר הגבוהות, הלבלב מתחיל בייצור אינסולין נוסף אשר ישוחרר למחזור הדם בצורה איטית, אשר נועד לשמור על רמות סוכר תקינות לאורך זמן לאחר הארוחה.
כשאדם אוכל למשל כריך המורכב משתי פרוסות לחם, מיונז וירקות, הלחם מתחיל להתפרק כבר בפה על ידי הרוק והאינזימים שבו, ודי מהר כמות הסוכר (גלוקוז) בדם תתחיל לעלות. האינסולין שנמצא זמין לפעולה מיד מתחיל בפעילות אשר תשמור על ערכי סוכר תקינים בדם, וזאת על ידי המנגנונים שציונו כאן. בהמשך הלבלב מגיב בייצור אינסולין נוסף, המשתחרר לאט ועוזר לאזן רמת הסוכר שממשיכה לעלות בצורה הדרגתית, בעקבות עיכול שאר מרכיבי הכריך. שלב 2 של תגובת האינסולין הוא איטי יותר אבל נמשך זמן רב יותר.
אצל חולי סכרת סוג 1 אין הפרשת אינסולין או שיש הפרשה קטנה מאוד, ולכן הם זקוקים לאינסולין ממקור חיצוני על מנת לשמור על ערכי סוכר תקינים בדם. אצל הסובלים מסכרת סוג 2 יש הפרשת אינסולין אבל התאים לא מסוגלים להשתמש בו כראוי, חלק מהם גם כן יזדקקו לאינסולין ממקור חיצוני על מנת לשמור על איזון תקין, למרות שאצלם הבעייה העיקרית היא האי סבילות לאינסולין.
אינסולין הוא הורמון בונה כאמור, ולכן מעורב גם בתהליכי ייצור רקמות שומן ושריר בגוף.
