הפעם נדבר על תופעה פיזיולוגית בעלת השפעה משמעותית על איזון הסוכר בדם שלצערי אינה ידועה כלל. מאוד חשוב לי להפיץ את המידע הזה כי אין עליו כמעט חומר בעברית, והוא קריטי למי שיש לו סכרת ורוצה להגיע לערכי סוכר נורמליים.
מי לא אוהב אוכל סיני?
לא פעם כתבתי בבלוג כי השגת שליטה היא שם המשחק בסכרת. שליטה היא מצב בו אנחנו יכולים לצפות את ההתרחשויות העתידות להגיע ולפעול בהתאם. כמו גנרל ששולח את הצבא שלו כדי לנצח במלחמה וחייב לקחת בחשבון גורמים רבים לפני שיערוך החלטות, כך גם כשאנחנו מנסים לשמור על ערכי הסוכר שלנו מאוזנים.
אימרה רווחת אצל אנשי מקצוע בתחום הסכרת ואצל הרבה סכרתיים בעצמם היא שלפעמים "אין מה לעשות, הסוכר משתגע מעצמו ואי אפשר לצפות מה יקרה". וזה נכון, הרבה פעמים עשינו הכל לפי הספר, ולמרות זאת גילינו כי הסוכר ירד מדי או עלה מדי.
אבל ככל שעובר הזמן מאז התחלתי לקחת צעדים כדי להגיע לערכי סוכר נורמלים, אני דווקא מגיע למסקנה כי ב-90% יש הסבר טוב למה התחזיות שלנו לא התממשו. ככל שאנחנו עושים יותר "זום אין" אל הדקויות שבאיזון הסוכר אנחנו נחשפים לעולם חדש של השפעות, ממש כמו שמסתכלים במיקרוסקופ על טיפת מים ופתאום מגלים עולם חדש.
אחת הדקויות הללו היא "אפקט המסעדה הסינית". סיפור שהיה כך היה. אחת מהמטופלות של ד"ר ברנשטיין הגיעה לפגישה במרפאתו מתוסכלת מאוד. "אני לא מבינה מה אני עושה לא בסדר" התחילה לספר, "כל יום אני הולכת לשחות עם סוכר בדם של 90, ומסיימת עם 300." ד"ר ברנשטיין שאל אותה מה היא אוכלת לפני השחייה. "שום דבר בעייתי, רק חסה." ענתה. "באיזה כמות?" שאל הד"ר, "איזה כמות? בערך ראש חסה."
ראש של חסה מכיל 10 גרם פחמימות בקירוב, אשר יובילו לעליית סוכר בדם אצל סכרתי סוג 1 ב-50 דצ"ל לכל היותר. אז מה מסביר את העלייה הנוספת והדרמטית של עוד 160 דצ"ל בערכי הסוכר בדם שלה? ד"ר ברנשטיין מסביר כך:
(אזהרה: הסבר פיזוליוגי, אולי נשמע קצת מסובך אבל שווה להתאמץ)
מערכת העיכול היא למעשה כמו צינור ארוך אחד שמתחיל בפה ונגמר במעי הגס. המזון אשר נאכל עובר דרך ארוכה הכוללת ריסוק פיזי, פירוק, וספיחה לגוף במנגנונים שונים. הדרך מתחילה בפה, מעבר בושט אל הקיבה, ומשם דרך התרסריון אל המעי הדק.
החלק העליון של המעי הדק מכיל תאים המשחררים הורמונים לדם כשהם נמתחים, עקב הגעה של מזון מעוכל למעי. הורמונים אלה מאותתים ללבלב להגביר הפרשת אינסולין לזרם הדם, וזאת על מנת להתמודד עם עליית הסוכר בדם הצפוייה לאחר הארוחה. ככל שהארוחה גדולה יותר, כך המתיחה של תאים אלו תהיה גדולה יותר, ובכך תוביל להפרשה גדולה של הורמונים ולהפרשה רבה יותר של אינסולין.
אינסולין הוא הורמון חזק, וכדי לאזן את השפעתו במהלך התהליך שתואר כאן הלבלב מפריש במקביל גם את ההורמון גלוקגון , הורמון שפעילותו "הפוכה" לאינסולין והוא גורם לעליית הסוכר בדם במנגנונים שונים. ושוב, כל זאת כדי לאזן את השפעת האינסולין. אצל אדם בריא הדבר ייצור איזון בהשפעת האינסולין ויישמור את רמת הסוכר בנורמה – לא גבוהה מדי ולא נמוכה מדי.
אבל אצל סכרתיים אשר לא מייצרים מספיק אינסולין או שלא מייצרים בכלל המצב הוא שונה. הרחבת התאים הנמתחים במעי הדק והפרשת הגלוקגון תוביל לעלייה בערכי הסוכר, גם אם הם אכלו משהו שהגוף בכלל לא מעכל כמו אבנים…
ד"ר ברנשטיין מכנה תופעה זו "אפקט המסעדה הסינית" – "The Chinese Restaurant Effect". הרבה פעמים במסעדה סינית התפריט יכלול כמות נכבדה של חלבון כלשהו, מלווה בירקות שונים ודלי פחמימות כמו בוק צ'וי, נבטים, פטריות ועוד, אבל למרות כמות הפחמימות המועטה ארוחה כזו תעלה משמעותית את הסוכר בדם בגלל האפקט הנ"ל.
המשמעות של האפקט היא משמעותית ביותר – כל דבר שאנחנו אוכלים מעלה לנו את הסוכר! גם אם אין בו פחמימות כלל, הרחבת התאים האמורים במעי הדק תוביל לעלייה כלשהי בערכי הסוכר בדם. כשאנחנו מנסים לחשב את ערכו של המזון שלנו מבחינת פחמימות והשפעתו, גם כמות המזון בכללותו וכמה הוא "ממלא" תשפיע.
אז תזכרו שני דברים עיקריים ,
- לא לאכול ארוחות כבדות מדי!
- אין דבר כזה "מזון חופשי", ואם הסוכר בדם עולה למרות החישובים שערכתם ייתכן שזה בגלל אפקט המסעדה הסינית.
תודה מאוד אסף!
אני יודע הרבה על סוכרת, אבל את זה לא שמעתי מעולם! איך זה שהרופאים והדיאטניות לא מיידעים אותנו על כך? דומני שכולנו נשמח על קישורים למקורות ברי סמכא לדברים.
אולי גם אצלי אישית זה יסביר עליות סוכר מוזרות אחרי ארוחות דלות בפחמימות. אבדוק זאת.
האם אצל אדם שזה קורה אצלו, זה קבוע, או שזה תלוי בגחמות של הגוף?
היי אביב,
לדעתי הרופאים והדיאטניות פשוט לא מכירים את התופעה הזו, עצוב אבל נכון.
קישור בר סמכא לנושא הוא ספרו של ד"ר ברנשטיין.
לצערי אינני יודע מה השם המקצועי של אפקט המסעדה הסינית (אני אפילו לא בטוח שחקרו את הנושא לעומק) ולכן לא מצאתי חומר על כך מלבד איזכורים של ד"ר ב.
לשאלתך, להבנתי האפקט קיים אצל כל אדם ומשתנה בעיקר עקב שינויים הרכב המזון הנאכל וכמותו.
אני חושבת שהשם הנכון הוא גליקוגן ולא גלוקוגן. ראה בויקיפידה.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%92%D7%9F
שלום מתעניינת, אין טעות בפוסט – הכוונה היא להורמון גלוקגון ולא לגליקוגן.
שלום,
קצת מבלבל….
הורמון הגלוקגון גורם לפירוק של הגליקוגן שנאגר, לרוב בכבד ומעט בשרירים. הסוכר בדם (גלוקוז) נאגר בחלקו בצורת גליקוגן אשר מופרש לדם בירידות סוכר ובמצבי עקה וסטרס. חשוב להבין שתאי הגוף יכולים לעבוד עם מס' סוגי סוכרים ולנצל אותם לאספקת אנרגיה. אולם, תאי המוח עובדים אך ורק עם גלוקוז ולכן חשוב שבכל מצב תהיה אפשרות לפירוק מהיר של גליקוגן לגלוקוז. כמובן שבמצבי עקה השומן חוזר והופך לגלוקוז באמצעות תהליך שנקרא גליקוגנזה ובמצבים יותר גרועים, אפילו חומצות אמיניות (שמקורן בפירוק שרירים) הופכות לגלוקוז בתהליך שנקרא גליקונאוגנזה.
אסף, מרתק! כן, דווקא שמעתי על זה לפני שנה מד"ר ברנשטיין עצמו. כ"כ חשוב המסר הזה. אבל יש לי הערה אחת. התגובה הזאת תוצאה מנפח עצמו של האוכל. המסה. כאשר אוכלים בשר בלבד, הוא יוצא מן הקיבה כנוזל לגמרי. לכן, אפס פחמימות – ללא ירקות וצמחיה שלא מתעכלות בקיבה – הפתרון היחיד ואמור באמת לשמור על עלייה הרבה יותר מתונה או לחלוטין. אני לא חולה סוג א' אלא תסמונת מטבולית "טרום-סוכרת סוג ב'", איפוא, נראה לי שגם לי יש גלוקגון ואחרי ארוחות עתק של בשר שומני ומים, גם הבחנתי בירידות בסוכר ממש! מעניין אותי עם ההיפוטזה שלי אצלך יעבוד. זרוק את החסה לפח וספר!
שלום לאסף.
קוראת את הבלוג כבר הרבה זמן לא תמיד בטוחה שמבינה הכל אך מנסה.סוכרתית ללא תרופות.
לא ממש הבנתי את הרעיון שכתב Todd. האם בעצם לעשות הפרדה בין ירקות לחלבונים.
או לאכול כמות קטנה? אני בגדול קניבלית אבל גם אכלנית לא קטנה של פחמימות. ובעצם הכל אוכלת.
כבר שבועיים שאיני אוכלת פחמימות וסוכרים. זאת פעם שנייה שעושה זאת. המטרה היא להוריד ערכים של Aic6.4 ומבדיקת סוכר בבוקר משתנה לפי שעת ארוחה אחרונה בלילה. וגם הורדה במשקל שלפי מה שהבנתי הדל פחמימות לא מוריד במשקל??? הכמויות שאכלתי לפני והיום שונות מאוד. כמו שאמרתי לא אדוקה מאוד מבחינת כמויות בארוחה אוכלת קערה של סלט לא 2 כוסות כמומלץ האם זה משנה את תמונת ההרזייה?
יש דברים שאני לא נוגעת אוכלת מראש כי אחרי זה אני חסרת שליטה. אשמח לתגובה גם אם בפרטי. בברכה אבישג
אבישג שלום,
ההמלצה של ד"ר ברנשטיין היא לא לצרוך יותר מ 30 גרם פחמימות ליום – 6 בבוקר 12 בצהריים ו12 בערב.
ירידה במשקל בדרך כלל מתרחשת באופן טבעי, אם לא, מומלץ לפנות לייעוץ אישי והאמת תפריט לפי צרכיך.
מעניין מאד.אכן הרופאה שלי לא הכירה את התופעה.כאשר סיפרתי לה כי אאשר אני אוכל כמותגדולה של בשר ערכי הסוכר עולים משמעותית לא הבינה אתהענין.עכשין אני מבין ונזכר שלפני כשלוש שנים בטלויזה רופא מומחה לסוכרת אמר שצריך להקפיד על 2 דברים בסוכרת כאשר 1 מהם לאכול ארוחות לא גדולות מידי.