לחשוב כמו לבלב – החתיכה החסרה בפאזל איזון הסכרת

נראה כי התקדמות הטכנולוגיה היא לטובתנו הסובלים מסכרת סוג 1/נעורים. אבל האם מגוון ההמצאות והחידושים הקיימים כיום באמת מספיקים בשביל לשמור עלינו מאוזנים ונטולי סיבוכים?

הרפואה המודרנית הגיע להישגים מרשימים בטיפול בסכרת. מאז פיתוח אפשרות הזרקת האינסולין לבני אדם ב-1921 (שבהתחלה יוצר מלבלב של בעלי חיים ורק לאחר מכן יוצר באופן סינטתי) התפתחו חידושים והמצאות בנושא זה לאורך השנים גם בטיפול  וגם בניתור המחלה.  אינסולין ארוך/קצר טווח, משאבת אינסולין, מכשיר בדיקת סוכר אישי (גלוקומטר), מד סוכר רציף והיום אף עובדים על פיתוח לבלב מלאכותי. ממש מדע בידיוני.
אבל למרות כל הקידמה והאפשרויות המדהימות הקיימות לפנינו, הרבה מהסכרתיים סוג 1 בימינו עדיין מתקשים לשמור על איזון טוב ולהגיע לערכי היעד. 

מבדק מקיף שהוצג השנה (2012) על ידי ה-ADA, אירגון הסכרת האמריקאי, עקב אחרי 25,000 אמריקאים מכל הגילאים עם סכרת סוג 1. המבדק הראה כי רוב הסכרתיים לא מצליחים להגיע לערכי היעד שהוגדרו על ידי האירגון. שלא נדבר על זה שערכי היעד של ה-ADA הינם גבוהים מלכתחילה (כפי שכתבתי בהרחבה בפוסט על בדיקת הA1C)

הנה כמה מהנתונים שעלו במבדק הזה:

  • רוב הבוגרים, עד גיל 50, הראו ערכי A1C בתחום הגבוה, בין 7.5%-8%
  • המבוגרים יותר, מעל גיל 50 היו הקבוצה ה"מאוזנת" ביותר עם ממוצע A1C של 7.6%
  • צעירים עד גיל 17 חיים עם A1C של בין 8.4%-8.6%

גם מומחי הסכרת הגדולים ביותר יאלצו להודות שלפחות על פי המבדק הזה, הטיפול בסכרת סוג 1 עדיין לא יעיל במיוחד. איך זה יתכן? האם הטכנולוגיה נכשלה? האם זו "אשמת" הסכרתיים שלא מצליחים לשמור על תפריט מאוזן?

בואו נחזור רגע  לבסיס. הטיפול בסכרת סוג 1 נועד לחקות את פעילות הלבלב. הלבלב הוא לא רק משאבה הזורקת אינסולין לדם, צריך להבין שמנגנון איזון הסוכר בדם הוא מורכב מאוד, ומלבד תאי הבטא שבלבלב אשר מפרישים אינסולין יש מערכת בקרה ומשוב מורכבת בגוף שלא כל כך פשוט לחקות.

כדי לפשט את הדברים אציג שתי דוגמאות:

יוסי, אדם בריא ללא סכרת יושב לאכול ארוחת בוקר. רמת הסוכר שלו לפני הארוחה מאוזנת – הפרשת האינסולין הבאזלי במהלך הלילה שמרה על ערכי הסוכר שלו קבועים ונמוכים.  (אצל אדם בריא, הלבלב מפריש כמות נמוכה של אינסולין לדם בכל רגע נתון הנקראת גם רמת אינסולין "באזלית". הגוף מנסה לשמור על ערכי סוכר של בין 85 ל-100 דצ"ל בכל זמן נתון)

יוסי אוכל ביצה קשה, טוסט עם חמאה ושותה מיץ תפוזים. ברגע שרמת הסוכר בדם שלו מתחילה לעלות, תהליך המתחיל כבר בחלל הפה כשהלחם נלעס ופוגש באינזימי עיכול הקיימים ברוק – רמת האינסולין בדם מתחילה גם היא לעלות כדי למנוע קפיצה ברמת הסוכר. תהליך זה נקרא Insulin Phase One Response והוא מתבצע בעזרת "עתודה" של אינסולין המוכנה בגוף לשימוש מיידי.

בהמשך תהליך העיכול הנמשך מספר שעות, גם החלבונים בארוחה של יוסי יתפרקו לגלוקוז באיטיות והלבלב במקביל ייצר אינסולין "חדש" שיוזרם לדם כדי לשמור על רמת הגלוקוז הנכונה. תהליך זה נקרא Insulin Phase Two Response. 

ניתן לראות מהלך תקין של הפרשת אינסולין מהלבלב מול ערכי הסוכר בדם בגרף הבא:

 אצל יוני לעומת זאת, סכרתי סוג 1 המטופל באינסולין, התהליך יראה מאוד שונה. אצל יוני הלבלב לא מפריש אינסולין כלל, לכן הוא מזריק אינסולין ארוך טווח האמור לתת לו רמה באזלית קבועה לאורך היממה. גם הוא יושב לאכול את אותה ארוחת בוקר – ביצה קשה, טוסט ומיץ תפוזים. אם לא יזריק אינסולין, ברגע שהפחמימות שבארוחה יתחילו להתעכל ערכי הסוכר שלו בדם יתחילו להרקיע שחקים. לכן הוא דואג להזריק אינסולין קצר טווח לפני הארוחה כדי "לחקות" את פעילות האינסולין המהיר שנכנס לפעולה בגוף (ה-Insulin Phase One Response)

בתיאורייה זה נשמע טוב, אבל הדברים לא כל כך פשוטים.

  • כדי שיוני יידע כמה אינסולין להזריק, הוא צריך לחשב כמה פחמימות הוא עומד לאכול בארוחה, חישוב שהוא לא תמיד מדוייק (גם אם סופרים פחמימות)
  • גם האינסולין קצר הטווח המהיר ביותר הקיים כיום בשוק עדיין לא עובד מהר כמו האינסולין בגוף והוא לא נותן את אותה תגובה.
  • האינסולין מוזרק לתוך שכבת השומן התת עורית ולא ישירות לתוך הדם ולכן לא נספג כולו לתוך הגוף. מערכת החיסון מגיבה לאינסולין המוזרק ותוקפת חלק ממנו,  כך שבסופו של דבר לא כל כמות האינסולין שהוזרק תקלט. *

אז גם אם יוני יעשה את המקסימום כדי לדייק בכמות האינסולין אותו הוא צריך להזריק, עדיין יהיה לו קשה למנוע קפיצה בסוכר בדם לאחר הארוחה. לא רק זאת, ככל שעקב תכולת פחמימות גבוהה בארוחה יאלץ להזריק יותר יחידות אינסולין, כך יגבר הסיכוי להיפוגליקמיה עקב אי הדיוק שנוצר מהסיבות שרשמתי.

אז כדי ללמוד איך לשלוט בסכרת במקום שהיא תשלוט בנו, אנחנו צריכים "לחשוב כמו לבלב". אנחנו צריכים להבין עם מה הגוף שלנו יכול להתמודד ועם מה לא. השימוש שלנו באינסולין, במזרקים או במשאבה נותן לנו מענה חלקי בלבד ב"חיקוי" הלבלב. יעיד על כך המבדק שהבאתי למעלה שמראה שרוב האנשים לא קרובים להגיע לערכים של אדם בריא. אז מה הפתרון?

שיטת התזונה של ד"ר ברנשטיין לטיפול בסכרת מבוססת על "חוק המספרים הקטנים", ככל שאנחנו מקטינים את המספרים, ככה קטן הסיכוי שלנו לטעות. במקום לאתגר את עצמנו עם כמות פחמימות גדולה אנחנו מקטינים משמעותית את כמות הפחמימות בתזונה שלנו, כך אנחנו צריכים להזריק פחות אינסולין וזוכים באפשרות ליותר דיוק בהזרקה – כשהמספרים קטנים, יש פחות סיכוי לטעויות וכך יש יציבות לאורך היממה בערכי הסוכר.

את ה Insulin Phase One Response המתרחש אצל אדם בריא מייד עם אכילת מזון עתיר פחמימות קשה לשחזר עם אינסולין מוזרק אבל את ה Phase Two שהוא תהליך איטי יותר ומדוד אפשרי בהחלט לשחזר עם אינסולין מוזרק. כשאוכלים רק פחמימות המתפרקות לאט כגון ירקות, שקדים, אגוזים או חלבון המתפרק עוד יותר לאט, קל לנו מאוד להזריק כמויות אינסולין קטנות ולשמור על רמות הסוכר בנורמה.

לסיכום, כדי לייצר מצב בו המערכת שלנו עובדת כמה שיותר קרוב למערכת של אדם בריא, יש לצמצם את הפחמימות בתפריט ולסלק של פחמימות מהירות מהתפריט (סוכר ודגנים)

לקריאה נוספת:

הסיפור של ד"ר ברנשטיין

מה אוכלים בתזונה של ד"ר ברנשטיין לאיזון סכרת

התזונה של ד"ר ברנשטיין בצבעים

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...
פורסם בקטגוריה ד"ר ברנשטיין, סוכרת, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

4 תגובות על לחשוב כמו לבלב – החתיכה החסרה בפאזל איזון הסכרת

  1. מאת ליאת‏:

    תודה רבה

  2. מאת ענת‏:

    תודה רבה על המידע, הזכיר לי את הקורס בביוכימיה משנה א באוניברסיטה…
    רציתי לשאול לגבי שומנים, האם גם הם מעלים הפרשת אינסולין?
    בכלל האתר שלכם נותן לי הרבה רעיונות לארוחות דלות בפחמימות, המשיכו כך!

    • מאת אסף‏:

      היי ענת, שמח שמצאת את המידע מעניין. שומנים אינם מעוררים תגובת אינסולין בגוף ולכן אין הגבלה עליהם בתזונה ע"פ ברנשטיין.
      אנחנו ממליצים לצרוך אך ורק שומנים "טובים" שהם מהחי, שמן זית, שמן קוקוס, חמאה ולהמנע משמנים מן הצומח כגון שמן סויה, תירס, בטנים וכו'.

להגיב על אסף לבטל

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>