בשבוע שעבר עלה לכותרות דו"ח של משרד הבריאות אודות סיבות המוות הנפוצות בישראל. הנושא הוא לא סימפטי בשום צורה, אבל לפעמים נדרש מאיתנו לא לטמון את הראש בחול ולהביט במציאות בעיניים. הנתון המפתיע שעלה מהדו"ח הוא שסוכרת היא סיבת המוות השלישית בישראל, מייד לאחר מחלות לב ושאתות ממאירות (סרטן). אגב, יש לקחת גם בחשבון כי מחלות לב גם הן במקרים רבים תוצאה של סוכרת לא מאוזנת.
מדובר בשיא מפוקפק, שכן שיעור התמותה מסוכרת בארץ גבוה סטטיסטית משמעותית מזה של מדינות אחרות בעולם, כפי שניתן לראות בטבלה הבאה:
אז מה גורם לנו למות מסוכרת? סביר להניח שרוב הסוכרתיים בארץ ממש לא מאוזנים, ולראייה, בריכוז נתונים על מחלת הסוכרת בישראל שהופק על ידי הכנסת ב-2010 נאמר כך :
"מנתוני קופות החולים עולה כי רק 49.4% מחולי הסוכרת המקבלים טיפול תרופתי מאוזנים כראוי (קרי, רמת ההמוגלובין A1c שלהם נמוכה מ-7% על בי הבדיקה האחרונה)"
שימו לב מה נאמר פה בעצם, חצי מהסוכרתיים בארץ הם מעל A1c של 7%, והשאר מתחת, אבל האם בהכרח מי שמתחת ל7% מאוזן? אנחנו כבר יודעים שממש לא בהכרח, כי ערכי סוכר נורמליים מבטאים A1c נמוך הרבה יותר (עוד על כך בפוסט הזה)
לאחר קריאת הנתונים הללו, מתבקשת מסקנה מאוד ברורה, שיש כאן כשל מאוד גדול, אבל של מי? האם זו אשמת הסוכרתיים שלא מתייחסים להמלצות שנותנים להם, כפי שנרמז בדף הפייסבוק של מכבי שירותי בריאות? לא, הכשל הוא בהמלצות עצמן. מערכת הבריאות ממשיכה להמליץ לסוכרתיים לאכול פחמימות רבות ואז לקחת מינונים גבוהים של תרופות ואינסולין כדי לחפות עליהן, ואחרי זה מתפלאים שאנחנו מתים מסוכרת.
צריך להתעורר, ולהבין שהבסיס לפתרון הוא לשנות את המלצות התזונה הניתנות לסוכרתיים. על ידי הורדת כמות הפחמימות בתזונה סוכרתי יכול תוך ימים להגיע לערכי סוכר מאוזנים יותר ועל ידי כך לשמור על עצמו עם הרבה פחות סיכוי לסיבוכים.
השינוי כנראה לא יגיע מלמעלה, אלא רק מאיתנו, סוכרתיים שרוצים להתאזן ומוכנים להלחם על כך. על כן, אם אכפת לכם, ובמיוחד אם אתם עצמכם סוכרתיים שבזכות תזונה דלת פחמימות הגעתם לאיזון טוב יותר, הפיצו את הפוסט הזה, וספרו לכולם על השינוי שחוויתם. הדבר יכול להציל חיים של אנשים.
פוסט מתסכל וחשוב.
בוקר טוב. הגעתי אל הבלוג שלכם כאשר בדקתי באינטרנט מהו A1C. אני בת 66, עם עודף משקל קל, ובדיקת הדם האחרונה הראתה גלוקוז של 88 וA1C של 6.3. האם אני "קליינטית" לבלוג שלכם? כמו כן, האם אפשר לעשות חצי-דיאטה דלת פחמימות, כלומר, להוריד בפחמימות – כמו ממתקים ועוגות ואולי גם באגטים חביבים – או שחייבים ללכת על כל הקופה כדי שזה יעבוד, כמו בדיאטת הגלוטן של מכון אברהמסון? תודה, עירית
שלום עירית.
הA1c שלך גבולי וכבר נמצא בתחום הסוכרת. הייתי ממליץ ללכת על כל הקופה, להוריד פחמימות מהתזונה ולהמשיך לבדוק במקביל את הסוכר בבית בעזרת מד ביתי ועוד כמה חודשים לבדוק שוב A1C ולראות מה המצב. חשוב לפני כל שינוי להתייעץ עם הרופא המטפל שלך. בהצלחה
תודה רבה
קודם כל דרוש שינוי תפסתי של המערכת כולה לגבי הגדרת הסכרת יש שוני בגורום וכן בטיפול בין סוג אחד לסוג שניים. סוג אחד מצריך אינסולין כחובה סוג 2 מצריך שנוי לא רק בגישה הטיפולית אלה באורך החיים (מפעילות גופנית, התנהגותית ומחשבתית) צריך לנטר את רמות הסוכר באופן מתמיד כדי לתקן את הדרוש והמעקב צריך להתבצע במרפאה מתמחה ולא אצל הרופא המשפחתי שרושם מהר אינסולין ותסתלק אין לי זמן. התרופות רובן לא מסובסדות או מיחוץ לסל ומחולקות לפי קרטריונים וכן הציוד הנדרש (מקלוני בדיקה ניתנים במסורה, ומדי סוכר רציפים עולים הון וגם לא מדיוקים.
דרוש מערכות מדויקות ללא דקירה, תוכנות מעקב בנויות בסמארטפון ועידוד והדרכה כיצד להיות סכרתי לא כמחלה אלה כתופעה קיימת.
הי אסף , התכתבנו בעבר בהקשרים של רפואה סינית בעיקר , בכל אופן אני חייב לציין את התפעלותי מהמסע שעברת ומהבלוג הזה.
אמליץ עליו לכל מי שאני מכיר , ותודה לכם (לך ולהגר) על החומר החשוב ומאיר העיניים שאתם מעלים לכאן !!!
תודה רבה יוסף! ברוך הבא
התחלתי לאחרונה בתזונה דלת פחמימות לאחר שהחלה אצלי השמנה בטנית/מותנית (אחרי גיל המעבר). אני שהיתי תמיד אישה רזה וחטובה זכיתי בצמיג המעצבן הזה שלמרות התזונה הנכונה והספורט הרב לא מוכן לעזוב.
יחד עם זאת יש לי שתי שאלות ואשמח אם תעזרו לי:
האחת, מאז שהחלתי בתזונה הזו אני הרבה פחות רגועה. חסר לי השקט בגוף שהפחמימה היתה נותנת לי. במהלך היום זה דווקא סבבה. אני יותר עירנית ופחות עייפה אבל בלילה קשה לי לישון.
עצה?
הבעיה השנייה שלי היא שאני עוסקת המון בספורט ובין היתר עושה הרבה טרקים. טיולי מסע רגליים אתגריים הכוללים טיפוס וכו' במשך שעות רבות על פני היום. האם בהתחשב באנרגיה הרבה שאני מוציאה התזונה הזו טובה ומתאימה?
אודה לכם על ההתיחסות.
הי לב, אני לא יודעת מה כמות הפחמימות היומית שאת צורכת, אבל קחי בחשבון שאם את עוסקת בספורט אינטנסיבי יכול להיות שאת צריכה יותר פחמימות מהאדם הממוצע. כדאי לקבל אותן ממקורות בריאים כמו בטטות ותפוחי אדמה.
לגבי הקשיים בשינה, זה סימן קלאסי של גוף שלא מתרגל לקטוזיס. בהמשך להערתי הקודמת, נסי להוסיף מנת פחמימה לארוחת הערב. לדעתי זה יעזור. בהצלחה.
כל הכבוד על הבלוג המצוין … רציתי לשתף ש
אני אישית הצלחתי להיגמל מסוכר לגמרי לפני חצי שנה
במקום סוכר יש תמרים, מלון, תותים, אבטיח, וקצת סוכר דמרה אורגני
ההרגשה הרבה יותר טובה ואין ירידות ועליות באנרגיות הכל יציב
תודה על השיתוף
כחלק מהלימוד והמחקר שלי על תזונה בריאה ומבריאה ניתקלתי בעבודתו של ד"ר גבריאל קזאנס.
צפיתי בסירטון המופיע בעמוד הבית הישראלי שלו והתוצאות ניראות מאוד מאוד מבטיחות ומעודדות.
רצ"ב קישור: http://www.treeoflife.org.il/landing/diabetes.html
ניתן לראות אנשים שהינם גבוליים בין TYPE 1 ל TYPE 2 שפשוט חווים ריפוי מלא.
האם התעמקתם בשיטה/התנסיתם בה?
אמיר שלום,
במהלך הכשרתי כנטורופטית למדתי על ואף התנסתי בתזונה "טבעונאית" (Raw Food)
דעתי היא שהיא אינה מתאימה לסוכרתיים, במיוחד לא לסוכרתיים מסוג 1.
לשאר האוכלוסייה – אין ספק שכמה ימים של תזונה כזו ישפרו את ההרגשה, מאחר ומדובר באלימינציה של מזון מעובד (ובכלל באלימינציה קיצונית של רוב המזונות). אך לאורך זמן אני סבורה שתזונה טבעונאית אינה בריאה ואפילו מסוכנת מאחר והיא יוצרת חוסרים תזונתיים מסוכנים.
אגב, לאחרונה ראיתי פרסומים בארץ שמזמינים להרצאות של קאזנס ומכריזים כי הוא "מרפא מסוכרת מסוג 1 ו-2". מאחר ולטעון לריפוי של סוכרת מסוג 1 זו שרלטנות לשמה נכנסתי לאתר המקורי שלו באנגלית ושם לא נתקלתי בטענות כאלה, מה שגורם לי לחשוב שהוא כנראה איש יותר רציני מאלה שאחראים על פרסום הסדנאות שלו בארץ.
רק בריאות,
הגר
השתתפתי בשנת 2011 בסדנאות הבריאות של גבריאל קאזאנס בישראל. קאזאנס (שהוא גם רופא) שונה מרוב ה"גורואים" הטבעוניים האחרים בכך שיש לו ניסיון *מעשי* עצום. אנשים מגיעים אליו ו"נכלאים" אצלו במקומות המבודדים בהם הוא עושה את הסדנאות, לתקופות ארוכות שלעיתים נמשכות חודשיים, במעקב רפואי יומי. הסטטיסטיקה שלו מראה על ריפוי מלא של כ50% מסוכרת סוג 2 וריפוי מלא של כ20% מסוכרת סוג 1, והטבה בחיים של כל היתר.
הוא גם מפריד בין סוגים שונים של אנשים עם מטאבוליזם שונה, ולכל סוג הוא ממליץ על תפריט קצת שונה.
ההמלצה הכי חשובה מבחינתו היא לכל האוכלוסיה להוריד את צריכת הפחמימות ל 100 גרם ביום, ולחלק מהאוכלוסיה (עם סוג מסויים של מטאבוליזם) לרדת מתחת ל60 גרם ביום. הוא טוען שהפחמימות הן הגורם מספר אחד בתהליך ההזדקנות, והפחתה בפחמימות תאיט את תהליך ההזדקנות אצל כל האוכלוסיה.
לגבי נושא המזון הנא, בשנים האחרונות הוא הגמיש את דעותיו, והוא טוען שלרוב האוכלוסיה, תזונה של 5% מזון מהחי, 20% מזון צימחי מבושל, ו 75% מזון צימחי לא מבושל היא מיטבית ולא תגרום לבעיות בריאות שנובעות מחוסרים.
טענתו היום נגד צריכת מזון מן החי מתמקדת בשני גורמים בלבד: 1. זה פוגע מבחינה רוחנית, 2. המזון מהחי היום הוא מזוהם בחומרים רעילים שהגיעו דרך שרשרת המזון.
לא הייתי מזלזל בטענותיו. עם כל הכבוד לך, להשכלתך ולנסיונך (ובאמת יש לי כבוד!), את עדין רחוקה מאוד ממנו בכמות הנסיון שצברת. כל עוד נושא התזונה לא מובן די צורכו מבחינה מדעית, הנסיון הוא מה שחשוב ולא התאוריה.
הוא אדם נחמד, נמצא החודש (מאי) בישראל, ויקיים פגישות פתוחות לציבור, ובד"כ הרצאה אחת לפחות בנושא הסוכרת. (פרטים באתר של עץ החיים ישראל). הייתי ממליץ לך לנסות להגיע לאחד המפגשים עימו ולשאול ולהתרשם בעצמך.
דן,
האם היית חולה סוכרת מסוג 1 או 2 והבראת כתוצאה מההשתתפות בסדנה של קאזאנס? אם כן אשמח מאוד שתשתף אותנו בנסיונך, כולל השינוי בערכי הסוכר.
אתה מייחס כובד רב לעובדה שקאזאנס לוקח חולי סוכרת ו"כולא" אותם, לדבריך, למשך חודשיים במעקב רפואי יומי. אותי זה פחות מרשים, ואסביר למה:
1. אם תיקח מישהו שאוכל תזונה מערבית סטנדרטית וסובל מסוכרת מסוג שתיים, כל התערבות שתשנה את סוג הפחמימות מקמח חיטה ותפוצ'יפס למשהו אחר תשפר את המצב. במיוחד אם מדובר בהגבלה קלורית – הוכח שהגבלה של 800 קלוריות ביום לאורך כמה שבועות בלבד "מרפאת" סוכרת מסוג 2, כמובן בתנאי שלא חוזרים אח"כ לתזונה הישנה. השאלה שנשאלת בסוכרת מסוג 2 היא עד כמה הלבלב של האדם ניזוק? מה הסבילות שלו לפחמימות? בסוכרת מסוג 2 ניתן להציל חלק מתפקודי הלבלב לפחות אם לא את כולו, תלוי מתי תופסים את זה ומשנים את התזונה. הגיוני בעיני שב- 50% מהמקרים של סוכרת מסוג 2 הלבלב מותש אבל עדיין ממשיך לתפקד ותקופת מנוחה עם דיאטה טבעונית או טבעונאית יכולה להחזיר אותו לתפקוד טוב יותר. אבל עדיין מחזיקה בדעתי שטבעונות לאורך זמן תפגע בבריאות של אותו אדם. בתזונה של ד"ר ברנשטיין אתה מסיר את הגורם לבעיה – פחמימות מהירות – באופן מלא וסופי, ולא מחסיר מהתזונה אלמנטים קריטיים לבריאות האדם.
2. בסוכרתיים מסוג 1 אין ריפוי מלא. אין דבר כזה, ומי שטוען אחרת הוא שרלטן. ריפוי מלא, רק כדי שכולנו נדבר באותם מונחים, אומר שהלבלב של החולה בסוכרת נעורים יחזור לתפקד. וכמו תחיית המתים, זה עוד לא קרה. מה שכן יש זו תקופה שנקראת ירח דבש. אסף כתב על זה פוסט ואני ממליצה לך לקרוא. תקופת ירח הדבש של אסף נמשכה כשנה, וזה היה לפני שעבר לתזונה לפי ברנשטיין. אנשים שמגיעים לברנשטיין מוקדם מספיק אחרי התפרצות המחלה זוכים לתקופת ירח דבש שיכולה להימשך אפילו כמה שנים. אבל המשותף לכולם הוא שבסופו של דבר הלבלב מסיים את תפקידו והתזונה הזו היא הדבר שמאפשר להם לשמור על ערכים של אדם בריא. מאוד הגיוני בעיני ש-20% ממי שמגיעים לקאזאנס עם סוכרת מסוג 1 ו"נכלאים" לחודשיים עם תזונה טובה בהרבה ממה שהגיעו איתה פשוט נכנסים לתקופת ירח דבש. חודשיים לא אומרים כלום.
מה שמביא אותי לנקודה הבאה –
3. האר את עיני, איך קאזאנס מגדיר ריפוי? או אפילו איזון בסוכרת? ציינת שהוא רופא – מבחינת הרופאים שאני מכירה סוכרתי מאוזן יכול להיות עם A1C של עד 7, וילדים עד 8. זו איוולת איומה מאחר והחל מרמה של 6 מתחילים הסיבוכים של המחלה, למשל רטינופתיה. איזה ערכים רואים המטופלים הסוכרתיים של קאזאנס לאחר שנרפאו?
4. לגבי הנחיות התזונה שלו. זה בהחלט בכיוון הנכון להגיד שכדאי להפחית את הפחמימות ל- 100 ג' ביום, אבל בתזונה טבעונית זה דבר שקשה מאוד לקיים, מאחר וגם ירקות מורכבים בעיקר מפחמימות. אמנם מדובר בפחמימות פחות דחוסות מדגנים, אבל על סוכרתיים, במיוחד מסוג 1, הן משפיעות.
5. זה בהחלט שיפור שהוא מתיר 5% מזון מן החי. יכול להיות שחלק מהאנשים יצליחו לשמור כך על בריאות ברמה מסויימת (בניגוד לטבעונות של 100%) אם אין להם סוכרת. אם יש, במיוחד סוכרת מסוג 1, זה לא מספיק בשביל לשמור על איזון.
6. לעניין כבודו של קאזאנס וההמלצות שלך להמשך החינוך שלי, תשמח לדעת שאני לא מזלזלת בו כלל. אני חושבת שהתזונה שהוא ממליץ עליה בריאה יותר משל רוב האנשים בעולם המערבי, אחרי הכל אין בה מזון מעובד. אני גם בטוחה שהוא אדם נחמד. אבל אני סבורה שלא כך מטפלים בחולי סוכרת, ושלא ניתן לרפא סוכרת מסוג 1, לא בשיטה שלו ולא בשום שיטה אחרת.
ולסיכום אני מזמינה אותך לקרוא את ספרו של ד"ר ברנשטיין, שקאזאנס עדיין רחוק ממנו מרחק שנות אור – הן בכמות הנסיון שצבר עם סוכרתיים והן ברמת ההבנה של המחלה.