אתחיל בעידכון אישי. שנתיים וחצי לאחר שעברתי לתזונה דלת פחמימות, המחסום נשבר. בבדיקה האחרונה שלי הוכח מעל לכל ספק כי עשיתי החלטה נבונה. בדיקת הA1C שלי ירדה לנורמה, והיא כרגע עומדת על 5.5% .
אני משוכנע שחלקכם עשויים לחשוב: "רגע, זה לא נמוך מדי?" , "זה לא מסוכן?" או "הרי לסוכרתי ממליצים להיות פחות מ7%", "זה אומר שיש הרבה היפו" וכו'.
ואני לא מאשים אתכם, זו האג'נדה המקובלת היום ברוב עולם הרפואה, וכתבתי על כך בעבר בפוסט על ערכי היעד בסוכרת. אבל למעשה, בעיני זה אבסורד שלהיות בערכים תקינים זה נחשב מסוכן לסוכרתי ולהיות בערכים גבוהים זה בסדר. האם אני מסכן את עצמי כשאני שומר על ערכים נורמלים? איך זה קרה שזו הדעה הרווחת?
יש לא מעט סיבות, אבל אחת מהן היא מחקר שנעשה בשנת 2008 , המכונה ACCORD Study, שכותרתו הייתה "בדיקת השפעת הורדת ערכי סוכר אצל חולי סוכרת סוג 2". המחקר בדק השפעה של טיפול בסוכרתיים אשר מכוון להורדת ערך הA1C לפחות מ- 6% במקום היעדים הסטנדרטים של 7%. קבוצה אחת של נבדקים קיבלה טיפול תרופתי אגרסיבי להורדת ערכי הסוכר, וקבוצת הביקורת קיבלה טיפול "סטנדרטי". סה"כ השתתפו במחקר כ 10,000 נבדקים.
המחקר הופסק לאחר 3.5 שנים בגלל שנראתה להפתעת החוקרים עלייה גבוהה יותר בתמותה בקרב הקבוצה בעלת היעד הנמוך יותר. המסקנה של החוקרים הייתה כי שימוש בטיפול תרופתי אגרסיבי להורדת הA1C אינה משפרת אחוזי תמותה ואירועים לבביים ואף עשויה להגבירם אצל סוכרתיים סוג 2. זה מה שרוב הרופאים שמעו על המחקר הזה, אבל התמונה כרגיל, קצת מורכבת יותר.
ראשית יש מספר נקודות שצריך לקחת בחשבון כשבוחנים את תוצאות המחקר:
- כל המשתתפים במחקר היו בעלי רקע של בעיות לב בעבר
- 90% מהמשתתפים השתמשו בתרופה בשם Avandia , שיצאה משימוש כיום עקב תרומתה להגברת שכיחות התקפי לב.
- הנבדקים אכלו תזונה המבוססת המלצות סטנדרטיות, שהיא תזונה עשירה בפחמימות. המשמעות היא שהיה שנדרש טיפול תרופתי אגרסיבי בשביל להוריד את ערכי הסוכר בדם, לא היה שימוש בתזונה נכונה ככלי להורדת הסוכר. טיפול אגרסיבי משמעותו ירידות סוכר רבות יותר, ותנודתיות רבה יותר בערכי הסוכר, מאוד רחוק מהדרך של ד"ר ברנשטיין למשל.
אבל זה לא הכל, ב2010 התפרסם מאמר נוסף. לאחר בחינה מחודשת של הנתונים, הסתבר כי החוקרים טעו במסקנתם מהמחקר. הנבדקים אשר מתו ממחלות לב היו אלה שלא הצליחו לרדת מתחת לערך של A1C של 7%. לעומתם אלו שהתרופות הביאו אותם לערכים נמוכים, היו בעלי אחוזי התמותה הנמוכים ביותר. אז לא ההורדה האגרסיבית של ערכי הסוכר היא זו שגרמה לתמותה, אי-ההצלחה בטיפול היא זו שהביאה לכך…
רופא בשם ריצ'ארד ברגנסטל, שהוא דובר איגוד הסוכרת האמריקאי, ה-ADA , צוטט בהקשר זה (בתירגום חופשי):
"כשהתפרסמו תוצאו מחקר ACCORD, כולם דיברו על כך שהירידה ב-A1c היא זו שגרמה לתמותה המוגברת, שזו ההיפוגליקמיה, אבל כל זה הוכח כלא נכון. היה חשוב לבחון את המידע, רק כדי לומר כי בקבוצה שקיבלה טיפול אגרסיבי הבעיות לא הופיעו אצל אלה אשר הגיעו ל-A1C נמוך, אלא אצל אלה שהיו עם A1C גבוה למרות הטיפול שניתן."
When ACCORD was reported, everybody said, 'Oh, I'm sure it was the rapid drop in the A1c,' 'I'm sure it was the lower A1c,' 'I'm sure it was the hypoglycemia,' and none of those has proven to be true. It was important to see these data, to say that in the intensive group it really was not the people with lower A1c who had problems, it actually was those who had the higher A1c who, despite intense efforts, we couldn't get under control."
מובן שיש עדיין קצוות פתוחים בכל מה שנוגע למחקר הזה, אבל ככל שעובר הזמן מסתבר שהמסקנות של החוקרים היו נמהרות מדי ולא מדוייקות. למרות זאת לא תשמעו על כך בשום מקום, ורבים עדיין מצטטים את המחקר הזה כהוכחה לכך שA1C נמוך מסוכן לסוכרתיים.
לסיכום, נכון להיום אין עדות חד משמעית כי ערכי יעד נמוכים לסוכרתיים הם מסוכנים, ואפילו להפך. השאלה הגדולה בעיני היא כמובן איך מגיעים לכך, האם בטיפול תרופתי אגרסיבי או האם בתזונת דלת פחמימות, אשר מקטינה מאוד את הסיכויים להיפוגליקמיה ושומרת על תנודתיות נמוכה בערכי הסוכר.
בהצלחה לכולם באיזון שלהם!
לדיון, ניתן להצטרף לקבוצה שלנו בפייסבוק, סיירת סוכרת
תודה על הפוסט החשוב.
משהו פה בולט בחסרונו. בדברי ריצ'ארד ברגנסטל, לא מובן איך התמותה מערכי A1C גבוהים היתה יותר אצל הקבוצה עם הטיפול האגרסיבי. הרי בקבוצה השמרנית היו אחוז גדול בהרבה של בעלי A1C גבוה?
היי אביב, תודה.
זאת נקודה טובה, ואכן יש דיון בה במאמר שקישרתי אליו בו צוטטו את דבריו. אני באופן אישי חושב שטיפול תרופתי אגרסיבי על מנת להוריד A1C אצל אדם שלא שינה מאומה באורחות חייו הוא לא מומלץ. עדיף לפעול להפך, לעשות שינוי תזונתי ולהוריד מינון תרופות בדרך לערכים נמוכים יותר.
קודם כל שאפו גדול על הירידה מ- 6, אני סוג 2 , ועם תזונה נכונה באמת לא זקוק כלל לתרופות,
כך שהמחקר לא רלוונתי לאלו שבוחרים ללכת בדרך התזונה דלת הפחממות.
עשר שנים של עוד ועוד תרופות לא הביאו את התוצאה המקווה. התזונה הנכונה הביאה זאת אחרי ימים אחדים.
לזרם המרכזי אין פיתרון של ממש מעבר לעוד ועוד תרופות. אבל המלצה על תזונה נכונה שעשויה להיות הפיתרון לרבים לא תגיע, המערכת לא פוגעת בעצמה ולכן תמשיך ללכת בדרך התרופות. לצערי בבחירה בין כלכלה לבריאות מנצחת בנתיים הכלכלה, אבל באופן פרטני כל אחד יכול לנסות את התזונה הנכונה מספר ימים ולהחליט לעצמו.
אסף,
ראשית תודה גדולה על הבלוג, הוא כתוב באופן בהיר וללא אי הדיוקים האופייניים כל כך לצערי במקומות רבים.
לגופו של עניין ,אם הבנתי אותך נכון, לפי דר' ברנשטיין הרמה הרצויה של A1C היא בין 4 ל 4.6 עם זאת הרמה שלך היא 5.5 ואתה מתייחס אליה כאל נורמלית , אני מפספס משהו ?
אני הגדרתי את עצמי "טרום סוכרתי" ואצלי הרמה הייתה 5.7-5.5. באמצעות שיפור משמעותי של הכושר, הורדה במשקל והקפדה על תזונה דלת פחמימות פשוטות אני נמצא כעת ב 5.0. אבל עדיין הסוכר בצום נשאר לפעמים מעל 100. האם באמצעות השיטה של ברנשטיין אתה מאמין שאפשר לרדת עוד ? התחלתי לאכול בצורה הזו לפני שבוע וזה נראה אפשרי בהחלט עבורי אולם החשש שלי הוא מתשלום בערכי הכולסטרול שלי (לגמרי בסדר כיום).
(הזמנתי את הספר מחו"ל אבל הוא עדיין לא הגיע…)
תודה מראש
אורי
היי אורי, היעד שלי הוא אכן היעד שמציב ד"ר ברנשטיין, ואני עוד בדרך לשם. 5.5 היא תוצאה שמוגדרת בגבולות הנורמה (מבחינת המערכת הרפואית), ובמיוחד עבור סוכרתי סוג 1. אל תשכח שהתחלתי מיותר מ8%.
ולשאלתך, כן – בזכות התזונה של ד"ר ברנשטיין אני בטוח שתשתפר עוד יותר, אבל אתה נמצא במקום מצויין. בהצלחה.
פוסט מעניין מאד ובכלל בלוג מעולה,
רציתי לומר שההרצאה שלך על הסכרת,בהשתלמות האגודה לרפואה הסינית הייתה מעולה ומלמדת יותר משאר ההרצאות.
תמשיך להרצות וללמד,יש לך את זה
שבוע מעולה,תודה
תודה רבה איציק על המילים החמות, שמח שאתה נהנה מהבלוג ואני אכן אמשיך בדרכי
בברכה,
שלום
אין לי סכרת אבל יש לי תנגודת אינסולין ובהריון היתה לי סכרת הריון מה שדי רומז על אפשרות לחלות בסכרת סוג 2 (בדקו לי HbA1C =5.2)
אני בת 40 צמחונית מינקות. בנוסף חולת השימוטו – מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס – שעד היום היתה מאוזנת ללא תרופות ואחרי הלידה כיום התת פעילות (TSH 23)
תזונת פליאו לא מתאימה לי.
השאלה אם התזונה השניה מומלצת לי? האם יש לכם נסיון עם תת פעילות בעקבות השימוטו?
שלום רב,
לפני כ-3 חודשים, עם הגילוי המזעזע אני חולה סוכרת (המוגלובין מסוכרר בחודש 3/2013 היה 12.4), גיליתי את הבלוג הזה. אימצתי בשמחה תזונת פליאו משולבת עם פעילות גופנית יומית בת כשעה (אירובי + כוח) ואף לא התחלתי בתזונה שקבעה לי הדיאטנית של קופ"ח (שהודתה בפני שהיא עצמה סוכרתית….). בסוף חודש 5/2013 – פחות מ-3 חודשים מגילוי הסוכרת – ההמוגלובין המסוכרר ירד ל-5.8 (בדקתי כל חודש וזה הלך כך: 12.4–>9.5–>6.9–>5.8). זאת ועוד, השלתי כ-17 ק"ג מיותרים בפרק זמן זה (ירדתי מ-100 ק"ג וקצת יותר ל-83 כיום). היום, בגיל 50, אני לא רעב, לא עייף, מלא אנרגייה, מרגיש טוב ושמח על גילוי הסוכרת ועל דיכוייה.
שמח לשמוע את סיפורך רמי, ומקווה שהוא יתן השראה לעוד אנשים לעשות את השינוי התזונתי המבורך שפשוט מציל חיים. נשמח לשמוע עוד ממך.
כתבתי שאלה ואני לא רואה היכן היא מופיעה אז אני כותבת אותה שוב:
יש לי בן בגיל ההתבגרות עם סוכרת נעורים חדשה.
נכנסנו למשטר של אכילה ללא ממתקים ועם כמות מוגבלת של פחממות, ורק איכותיות. (גם שומנים וחלבונים כלולים בה) בכל זאת, הוא כל הזמן רעב ומחפש לאכול פחממות.
האם בתזונה שלכם יש סיכוי להשקיט את רעבונו הבלתי פוסק של מתבגר אנרגטי? ואם כן, איך?
תודה
שלום נועם,
ראשית אני ממליצה להסיר את כל הפחמימות, בהתאם להמלצות של ד"ר ברנשטיין המתפרסמות באתר זה.
שנית, המפתח הוא להשתחרר מהחשש ולאכול כמויות של חלבון ושומן גדולות יותר מהמקובל בתזונה ה"רגילה". בעצם ללא הגבלה, עד לשובע. עם הזמן זה יתאזן, כאשר בנך יימצא ויכיר טוב יותר את המזונות בדיאטה החדשה ואת הכמויות שמספקות אותו.
בהצלחה,
הגר
התחלתי לפני יומיים (כן אני יודעת זה לא מספיק) בתזונה ע"פ ד"ר ברנשטיין
והיו לי לפחות 3 פעמים היפוגליקמיה
אני סובלת מסוכרת מסוג LADA (סוכרת נעורים במבוגרים)
מטופלת במשאבת אינסולין
ובחיישן רציף
איך אני מונעת את נפילות הסוכר?
להוריד מינונים משמעותית בימים הראשונים, לעקוב באדיקות, ולהתאזר בסבלנות, זה לוקח גם לך וגם לגוף זמן להתרגל לתזונה.
חשוב מאוד להקפיד על תזונה פחות או יותר קבועה בתקופה הראשונית. בהצלחה.