היפוגליקמיה – איך מתמודדים בלי לצאת מאיזון

אז ההיפו הזה, זה סיפור לא פשוט, ואפילו מסוכן. אבל מעבר לסכנה המיידית לאיבוד הכרה כשיש ירידת סוכר, יש לנו הסכרתיים סכנה אחרת הרבה פחות מסוכנת אבל בעייתית – יציאה מאיזון.

אני לא אספר כאן בפוסט על סימני ההיפוגליקמיה והרקע הפיזיולוגי, זה מידע שזמין ברשת בהרבה מאוד מקומות למשל כאן או כאן. אם אתם חדשים בעולם הסכרת, בבקשה קחו רגע לקרוא ולהכיר מה זה היפוגליקמיה, זה יכול להציל את החיים שלכם או של הקרובים שלכם אם הם אלו אשר סובכלים מסכרת.

לפי שעברתי לתזונה דלת פחמימות ערכי הסוכר שלי היו בהרבה תנודות, ומקרי היפוגליקמיה לא היו נדירים אצלי. זה קרה הרבה דווקא לאחר ארוחה עשירה בפחמימות אשר נדרשתי להזריק לה כמות גדולה יחסית של אינסולין – במקרה שלי מסוג אפידרה.  (צריך להבין, ככל שאנחנו נדרשים להזריק כמויות גדולות יותר של אינסולין, כך הסיכוי שלנו לפספס עולה, זה אחד מעקרונות התזונה דלת הפחמימות של ד"ר ברנשטיין, חוק המספרים הקטנים. כשאנחנו מזריקים כמות קטנה יחסית יש לנו הרבה פחות סיכוי לטעות.. )

בעבר ברגע שהתחלתי להרגיש את הסימנים המוכרים והשנואים של ירידת הסוכר – דופק מהיר, זיעה, תחושת לחץ וסטרס (הנגרמים בעקבות הפרשה של אדרנלין) מיד חיפשתי לי משהו מתוק לאכול/לשתות. הבעייה היא שזה לא היה קבוע : הייתי מסתובב עם שקיות סוכר, חטיפי אנרגיה ולפעמים גם עם משקה או טבליות גלוקוז.  הרבה פעמים מתוך הלחץ הרב שבסיטואציה –  זה קורה כשאתה עם עוד אנשים, בעבודה, ברחוב וכו' נהגתי לאכול הרבה יותר מדי מאותם מתוקים. זה היה כאמור משילוב של פחד, לחץ ואי ידיעה מה קורה. וכן, לפעמים ניצלתי את ההזדמנות גם להנות מדברים שאסור לי בדרך כלל..

היה לי מאוד קשה לצפות בכמה הסוכר יעלה לאחר אכילת המתוקים הללו, ולמרות ההנחיות של לאכול משהו מתוק, לחכות ולבדוק שוב את הסוכר, הרבה פעמים אכלתי הרבה יותר ממה שהייתי צריך, מה שהוביל לערכים מאוד גבוהים בשעות שלאחר מכן ולפעמים גם בימים שלאחר מכן.

אחד מסימני ההיפוגליקמיה הוא רעב, תגובה של הגוף למחסור בגלוקוז בדם. הגוף רוצה שנאכל כי הוא במצוקה. כשאנחנו בתוך הטירוף הזה של ההיפו, אנחנו לא חושבים בבהירות מספיק טובה ואומרים לעצמנו " נו, מה זה משנה, עכשיו צריך להעלות את הסוכר לא משנה מה" ולפעמים באמת קשה להיות בשליטה טובה ברגעים הללו ( במיוחד כשאנחנו מדברים על סוכר שיורד מ 60 דצ"ל)

במקביל לכך שהתחלתי להוריד פחמימות מהתפריט ולעקוב אחרי הנחיות התזונה של ד"ר ב. לקחתי גם עצה נוספת וחשובה ממנו. בזמן היפו התחלתי להשתמש אך ורק בטבליות גלוקוז. לא קולה, לא סוכר, לא דבש ולא עוגת שוקולד עם שלוש שכבות.

היתרונות -

  • קודם כל, מדובר בגלוקוז , אותו סוכר שכרגע חסר לנו בדם. הגוף מקבל אותו מייד והספיגה מהירה. לסוכרוז (סוכר רגיל לבן) או לפרוקטוז (סוכר פירות) לוקח יותר זמן להיספג לדם ובטח שלמאכלים יותר מורכבים המכילים  גם חלבון ושומן לוקח יותר זמן להתפרק ולהעלות את הסוכר.
  • יתרון שני ועיקרי, טבליות גלוקוז מגיעות במידה קבועה. ברגע שאנחנו לומדים להבין בכמה טבליית גלוקוז אחת מעלה לנו את הסוכר בדם ( אצלי זה באיזור 20 דצ"ל) יש לנו ביטחון ושליטה במצב. אנחנו יודעים בדיוק כמה אנחנו צריכים לקחת ויודעים בוודאות שמה שלקחנו יעשה את העבודה.

ביטחון ושליטה - אני חוזר על זה שוב כי זה הבסיס לשמירה על האיזון שלנו. כשאנחנו שולטים במצב, אנחנו יכולים להמנע מצריכת יתר של סוכרים שתוציא אותנו מאיזון. אז נכון להיום, יש לי חבילות של טבליות גלוקוז בכל מקום: בבית, במשרד, באופנוע, ובכל תיק שאני נוהג להסתובב איתו – לסידורים או לספורט. הידיעה שיש איתי את הגלולות הללו נותנת לי ביטחון ומאפשרת לי להגיב לסיטואציה בצורה מדודה ושקולה. ברגע שאני רואה שהסוכר יורד מעבר לערכי המטרה שלי (מתחת ל-83) ואני לא לפני ארוחה, אני לוקח טבליה או שתיים לפי הצורך, מחכה מעט ובודק שוב. ב95% מהמקרים הסוכר יחזור לנורמה ואפשר להמשיך הלאה בכיף.

אז חברים, לכל מי שמנסה להתמודד עם ירידות, ממליץ לקחת את העצה הזו, ולעבור להשתמש אך ורק בטבליות גלוקוז לתיקון הערכים. אני מבטיח  שזה יעזור לכם להתאזן במהירות וביעילות.

אשמח לשמוע עם הפוסט חידש לכם משהו, עזר, או סתם היה נעים לקריאה.

 

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...
הפוסט הזה פורסם בקטגוריה כללי, מושגים, סוכרת,‏ עם התגים , , , .‏ קישור ישיר לפוסט.

11 תגובות על היפוגליקמיה – איך מתמודדים בלי לצאת מאיזון

  1. מאת אמיר תייר‏:

    אילו אתגרים נדרש אדם לו יש סוכרת לעבור! זה פשוט מדהים אותי כל פעם מחדש לשמוע סיפורים מסוג זה ואני בטוח שזה מפיח תקווה רבה עבור אותם קוראים של הבלוג.
    מעניין אותי לדעת אסף מהי ההשפעה של אותו מתח ואי בהירות שתיארת בשלב הראשוני על רמות הסוכר אם בכלל. תיארת למעשה את הקשר העקיף, זה שגרם לך להיות צרכן לא נכון, השאלה היא עד כמה תגובת הסטרס כשלעצמה פקטור.
    ועוד עניין, האם אתה עושה שימוש בטבליות כפקטור מונע?
    תודה על השיתוף…

    • מאת אסף‏:

      היי אמיר,

      תודה על התגובה. למתח יש השפעה על רמות הסוכר בדם אבל מניסיוני למה שאנחנו אוכלים יש השפעה הרבה יותר דרמטית – כך שלתלות בלחץ וסטרס את מצב האיזון זה בעיני לא נכון…
      לגבי נושא המנע , קורה שאני אוכל טבליית גלוקוז לפני ספורט או פעילות גופנית אם אני רואה שהסוכר נמוך בשביל המאמץ שאני עומד להפעיל.

      בכלל נושא הספורט וסכרת הוא חשוב, הזכרת לי שצריך לכתוב פוסט בנושא. :)

  2. מאת שלומית‏:

    ההמלצה להשתמש בכדורי הגלוקוז חשובה, לפחות לגבי. אני מאמאצת את ההמלצה עבורי.

  3. מאת דני‏:

    שלום אסף, בבלוג התייחסת גם לערך המטרה שלך.
    האם ערך המטרה שלך הוא גם ערך המטרה הרצוי של כל אדם?
    היום ביצעתי לראשונה בחיי בדיקת סוכר עצמאית, והערך לאחר כשעה מתחילת הארוחה היה 111 ולאחר כשעתיים היה 91. האם זהו הערך הרצוי לאחר כשעתיים של ארוחה? כיצד אני יכול לדעת מהו ערך המטרה שלי?
    תודה,
    דני

  4. מאת ניצן‏:

    היי,
    בתקופות מסויימות בחיים השתמשתי בטבליות גלוקוז בהיפו אבל מצאתי שזה יעיל רק לנפילות סוכר "לא רציניות" (50-70). האם אתה משתמש בטבליות גם כשהסוכר נמוך מ-50? ואם לא – מה אתה ממליץ במקרים כלאה?
    בנוסף, האם אתה ממליץ לקחת טבליות גם לפעילות גופנת כמו ריצה למקרה שיש היפו במהלך האימון? או שדרוש משהו יותר אינטנסיבי? (בהיפואים קשים, בין אם ריצה או סתם ככה יותר אני מוצאת לצערי שקוקה קולה זה הפתרון המהיר והיעיל ביותר…. )

    • מאת אסף‏:

      היי ניצן. אני משתמש בטבליות גלוקוז לכל סוג היפו, במידה והוא חריף, לוקח 2 טבליות ומחכה 15 דקות, אם עדיין נמוך לוקח עוד, וכך הלאה עד שזה מסתדר.
      נקודה חשובה כאן היא שבתזונה דלת פחמימות, ההיפויים הרבה פחות חריפים מאלה העשויים להופיע כשאוכלים תזונה "רגילה" ועשירה בפחמימות בה מזריקים הרבה יותר אינסולין.
      היתרונות בטבליות הגלוקוז הן הבטחון בכך שהספיגה מהירה, ובכך שהכמות מדידה ומונעת עליות מיותרות לאחר הירידה.

    • מאת בועז‏:

      היי ניצן.אוליי זו הרגשה מוטעת אבל אני שותף לתחושותייך שבמקרה של היפו מהיר אני מעדיף סוכר מומס במים חמים .מנסיוני זה עוצר את ירידת הסוכר הכי מהר.יצכן בשל מצב הצבירה הנוזלי או בשל חמימות התמיסה או כמו שהדגשתי תחושה מוטה שלי.בועז

  5. מאת ניצן‏:

    אה ושכחתי לציין שאני סוכרתית כבר 13 שנה וגיליתי את האתר שלכם ואת עמוד הפייסבוק ממש לאחרונה ולמרות שאני עדין רחוקה מוטיבציונית מדיאטת פליאו או דומיה הפוסטים מרתקים ומועילים ומעוררי הזדהות… אז תודה! :)

  6. מאת נורית‏:

    שלום אסף. ראשית תודה על הבלוג והפוסטים שבו. גיליתי אותו זה עתה. נימת הדברים מתאימה לי ויש סיכוי שהבלוג הזה יהווה סוג של קרש הצלה עבורי (עוד לא ניסיתי…). אני סכרתית סוג 2 לא מאוזנת, בעלת עודף משקל, עם סיבוכים רבים ברמות שונות. מנסה להתגייס לפעולה. שאלתי הראשונה: כמה פעמים ביום ובאילו הקשרים (כמה זמן אחרי אכילה וכו') כדאי, לדעתך, לנטר רמות סוכר בשלב התחלתי של שינוי תזונה ואורח חיים? איך ובאיזו תדירות אתה ממליץ לנהל מעקב?
    תודה, נורית

    • מאת אסף‏:

      הי נורית,
      בשלב הראשון מומלץ לבדוק בצורה הבאה – עם הקימה, שעתיים אחרי ארוחת בוקר, לפני א. צהריים, שעתיים אחרי, לפני א. ערב, שעתיים אחרי. זה יתן לך תמונת מצב מה קורה איתך.
      בימים הראשונים כשעושים את המעבר לדל פחמימות כדי להמשיך להקפיד על בדיקות על מנת להבין איפה את עומדת, כשכמובן המטרה היא לכוון לערכים נורמליים.
      בהצלחה!

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>