איזה לחם צריכים לאכול 500,000 סוכרתיים בישראל?

קיבלנו תגובות רבות מאז עלה הבלוג הזה לאוויר לפני שלוש שנים, ובו סיפרתי את סיפורי וחשפתי בפעם הראשונה כיצד תזונה דלת פחמימות עזרה לי לאזן את הסוכרת שלי. הרבה התעניינות, הרבה שאלות, וגם לפעמים הרמת גבה וביקורת, חלקה עקיפה וחלקה ישירה.

ביטוי שעולה הרבה פעמים בהקשר זה הוא קיצוניות. "למה להיות כל כך קיצוני? הכל צריך להיות במידה!" אז הנה וידוי, התזונה שלי אכן קיצונית ביחס לתזונה של רוב האנשים היום. היא כוללת הרבה פחות פחמימות והרבה יותר שומן ממה שתמצאו בצלחת של סוכרתי ממוצע או בכלל. אבל יש לזה סיבה טובה.

סוכרת היא מחלה קיצונית!

מה הייתם ממליצים לאדם שאלרגי לבוטנים? להמשיך לאכול בוטנים "במידה"? ולאדם שרגיש למוצרי חלב? האם כדאי לו להמשיך לאכול מוצרי חלב למרות שזה עושה לו בעיות עיכול , עייפות וכאבי בטן? אם היה לכם בן משפחה עם צליאק (אי סבילות לגלוטן) חס וחלילה, האם כדאי לו להמשיך לאכול פיתות ובורקסים בגלל שכולם אוכלים?

אז לפחות לפי YNET, בכתבה שפורסמה השבוע, המזון המומלץ ביותר לסוכרתיים הוא לחם מלא. כותבת ה"מאמר", שהיא במקרה טכנולוגית מזון המייעצת למאפיות לחם הארץ וברמן, טוענת כי לחמים מלאים בעלי אינדקס גליקמי נמוך הם המזון האידאלי לסוכרתיים. האמנם? יצאנו לבדוק.

מהו אינדקס גליקמי?

אינדקס גליקמי הוא מדד יחסי המודד כמה מהר ישפיע מזון מסויים על הסוכר בדם. זה מספר בין 0 ל-100, כשהרף הגבוה שלו – 100 הוא למעשה האינדקס הגליקמי של גלוקוז – סוכר טהור.

כדי לבדוק האם כותבת המאמר צודקת, ראשית בואו נבחן כמה מדדי אינדקס גליקמי של לחמים שונים:

לחם חיטה מלאה 70

לחם שיפון קל     68

לחם מקמח לבן   76

אז אכן יש צדק בדבריה כי לחם שיפון קל הוא עדיף הרבה יותר מלחם מקמח לבן. אבל רגע! לפי הגישה הזו יש מזונות הרבה יותר בריאים לסוכרתיים, שימו לב לאינדקס הגליקמי של המזונות הבאים:

סוכר לבן 61

קוקה קולה 63

חטיף מארס 62

כן, אתם קוראים נתונים אמיתיים.

לסוכר אינדקס גליקמי נמוך יותר מאשר לחם שיפון קל.

אכילת לחם מלא תעלה את הסוכר בדם הרבה יותר מהר משתיית כוס קולה צוננת, או מאכילת חטיף שוקולד. אז אולי לסוכרתיים מומלץ לשתות קולה ולאכול שוקולד וממתקים? לא ממש. הייתי דווקא ממליץ לכם לקרוא מהו האינדקס הגליקמי של המזונות הבאים ולהחליט בעצמכם מה כדאי לסוכרתי לאכול.

ביצים  0

בשר בקר 0

מלפפון 0

אבוקדו 0

אם נלך עם גישת כותבת המאמר, ואני מצטט "מומלץ לחולים טרום סוכרתיים וסוכרתיים לצרוך מזונות בעלי אינדקס גליקמי נמוך…" האוכל הטוב ביותר לסוכרתיים הוא ירקות, חלבונים ושומנים. בטח שלא לחמים מאפים או חטיפי שוקולד.

נחזור לקיצוניות. קיצוניות זה דבר יחסי. אנחנו, סוכרתיים (מסוג 1 או 2) לא יכולים להתמודד טוב עם פחמימות, לא משנה מאיזה סוג. פחמימות מעלות לנו את הסוכר בדם, ועם השנים עלולות לגרום לנו לנזקים בלתי הפיכים – לראייה, לכליות, לעצבים, ואף לסכן אותנו במוות מוקדם מאירוע לבבי או שבץ מוחי.

זה לא קיצוני להמנע ממה שעושה לך רע. למרות שמצב חצי מיליון הסוכרתיים בארץ גרוע, ולמרות שבישראל מתים יותר מסוכרת , המלצות התזונה לסוכרתיים עומדות בעינן. הגיע הזמן להגיד בלי לפחד, המלך הוא עירום – התזונה הרווחת לסוכרתיים פשוט עושה אותם חולים יותר.

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...
פורסם בקטגוריה אישי, כללי, מושגים, סוכרת, עם התגים , , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

46 תגובות על איזה לחם צריכים לאכול 500,000 סוכרתיים בישראל?

  1. מאת ירון פ.‏:

    מה שכתוב כאן הוא חלקי, ויכול להכשיל.

    חלק גדול מן הובלים מסכרת סוג 2 סובלים גם מעודף שומנים בדם ומשומן בטני. לא בטוח שתזונה רווית שומן תועיל להם. תזונה רווית חלבון ושומן יוצרת עומס רב על הכבד והלבלב, שני איברים בעייתים (בעיקר הלבלב) אצל חולי סכרת.

    אני חושב שהתשובה צריכה להיות במידתיות. וכן, לחם מלא במחיר מפוקח, הוא גם חלק מדיאט מאוזנת, למרות ה- GI הגבוה יחסית.

    • מאת אסף‏:

      ירון,

      הדברים שכתבת אמנם נפוצים אבל שגויים. סוכרתיים מסוג 2 הסובלים מתסמונת מטבולית חווים ירידה במשקל, איזון בערכי הסוכר ואף שיפור בפרופיל השומנים בדם בתזונה דלת פחמימות.
      לעיונך דברים שכתבתי על אחד מהמחקרים הרבים שנעשו בנושא בקישור כאן

      "המידתיות" הזו שאתה מדבר עליה היא בדיוק זו שאני יוצא נגדה. סוכרת לצערי היא לא מחלה של מידתיות, וכדי להגיע לאיזון יש לנקוט צעדים…

    • מאת אודי‏:

      ירון, אני יכול להעיד מניסיוני האישי: סבלתי מוכרת סוג 2 שנים רבות, שומן בטני (רב!) ולחץ דם גבוה. מזה כשלוש וחצי שנים תזונתי דומה לתזונתו של אסף ו… הסוכרת מאוזנת (ערכי A1C בנורמה), הבטן נעלמה עם 30 הק"ג שהורדתי ממשקלי והל"ד מאוזן (וגם ערכי השומנים בדם ירדו לנורמות של הקופ"ח). וכן, 80% מהקלוריות שלי ביום באות משומן רווי, כולל מהחי… עובדה.

    • מאת רועי‏:

      ירון, שומן לא משמין. בדוק על עצמך והתוצאות יכניסו אותך להלם.

    • מאת אחד העם‏:

      מדברים על מחירי הלחמים הבריאים וכלום לא קורה

  2. מאת אור‏:

    יש הטעיה קטנה במאמר הזה… ערך גליקמי נקבע בעיקר לפי גלוקוז. עמילן (פחמימות) הן שרשראות של גלוקוז. לאומת זאת סוכר (סוכרוז), מה שיש בקולה ושוקולוד, מכיל 50% גלוקוז ו50% פרוקטוז. זה מסביר את הנתונים שכתבת. הערך הגליקמי של פרוקטוז הוא רק 20 בערך. אז כשאתה עושה ממוצא יוצא באמת מספר נמוך יותר. אבל בפועל פרוקטוז עושה יותר נזק מאשר גלוקוז (שהוא מקור האנרגיה היחיד של התאים). אז אל תגרום לאנשים לחשוב בטעות שעדיף להם לאכול שוקולד מאשר לחם מלא.

    • מאת אסף‏:

      הי אור, אין כאן הטעייה בכלל. אינדקס גליקמי מבטא את זמן השפעת מזון מסויים על הגלוקוז בדם – ואכן בגלל הפרוקטוז שבסוכר לבן האינדקס הגליקמי שלו נמוך משל לחם מלא שאומר שהוא יעלה את הסוכר בדם לאט יותר. לכל מזון הרכב סוכרים משלו (יחסי גלוקוז/פרוקטוז או עמילן), אבל עדיין כולם נכנסים תחת אותו מדד ומחושבים באופן יחסי לגלוקוז. (שהוא מדד גליקמי 100)
      בסופו של דבר כמות הפחמימות במזון היא זו שתקבע בכמה יעלה הסוכר, ולכן אני לא ממליץ ולא המלצתי להסתמך אך ורק על אינדקס גליקמי בבחירת מזון, מי שעושה את זה זו כותבת המאמר ב-YNET…

  3. מאת ורד לב‏:

    פוסט חשוב מאד בעיניי.
    בעיקר כדי לעזור לאנשים לשים דברים בפרופורציה…
    [בדיוק הבוקר סיפרו לי על מישהי שנפטרה לא מזמן, כנראה עקב סוכרת שלא אובחנה (איך קורה דבר כזה בימינו בכלל???)]

  4. מאת איתן‏:

    כל פעם צץ גאון תורן עם הדיאטה האידיאלית…
    הבדיקה הטובה ביותר היא לאכול ולעקוב אחרי איך שהגוף שלי מגיב. לא כל סוכרתי מגיב בצורה זהה על אוכל זהה.
    ביחס ללחם מלא. קמח מלא הוא סה"כ קמח רגיל + הסובין, שמהווה כ-20-30% מנפח הקמח. לכן, באכילת לחם מלא אוכלים בפועל קצת פחות פחמימה ועדיין יש בו הרבה "לחם".
    אני מצאתי שהלחמים עם חותמת "איל" לא מעלים לי את הסוכר בהרבה.

    • מאת אסף‏:

      איתן, כשאתה כותב ג"און תורן" אתה מתכוון אלי או לכותבת המאמר בYNET? אם אתה אוכל לחם ומצליח לשמור על A1C של 6% או פחות, אשרייך.

      • מאת איתן‏:

        כשאני אומר "גאון תורן" אני מתכוון לכל מאמר שמנסה לקבוע מסמרות ומתעלם מהגורם הסובייקטיבי של הסוכרת. ישנם מאות מאמרים כאלו ברשת, כולם מתבססים על "מחקרים" וסותרים אחד את השני. עיקר דבריי הוא – תבדוק/י בעצמך איך מגיב הגוף שלך ועל תבנה/י על מחקרים.
        גם בנושא הלחם, לא מן הנמנע שסוכרתי אחר יושפע בצורה אחרת ממני. אורז (מלא) לדוגמה, מעלה לי את הסוכר בעוד שאחרים מושפעים ממנו פחות.
        אגב, הלחם שהייתי אופה בעצמי בזמנו (מלא+שיפון+לבן+שאור), היה מעלה לי את הסוכר הכי פחות, מה שמטיל ספק ב"אמת בפירסום" של יצרני הלחם המלא הקנוי…

  5. מאת עידו - סטודנט לרפואה‏:

    אני מבין את נקודת המבט שלך , ואני חושב שאתה צודק במקום מסויים , חולי סכרת בהחלט צריכים להפחית ככל האפשר בפחמימות , דיאטה דלת פחמימות יכולה להביא לשיפור משמעותי בערכי הסוכר.
    אבל במקרים בהם יש כבר סימנים לפגיעה כלייתית עודף חלבונים יכול להחמיר את המצב.
    חשוב לא ללכת בקיצוניות לשום מקום , דיאטה צריכה להעשות על ידי בדיקה של כל המשתנים של אותו אדם ועל ידי איש מקצוע המומחה בתחום.
    מעבר לתזונה אסור לשכוח שפעילות ספורטיבית של לא פחות מ 150 דקות בשבוע היא קריטית לאיזון רמות הסוכר , תוכל למצוא את ההמצלה הזו בהנחיות של ארגון הסוכרת האמריקאי.
    הטיפול במחלה צריך להיות מכלול של תזונה נכונה עם תפריט בנוי על ידי דיאטנית מומחית בתחום , שכולל מעקב קבוע ושקילות , מפעילות ספורטיבית מרובה ומטיפול תרופתי מתאים .
    רק על ידי מניעה וטיפול נכון אפשר לאזן את המחלה בצורה הטובה ביותר.
    לגבי הערכי A1C שכתבת , כיום 7% נחשב ערך מטרה לא רע בכלל שמקטין את סיבוכי המיקרו והמאקרו בכ 50% לפחות , לא הוכח שערך נמוך מ 7% מקטין יותר את הסיכון לסיבוכים , רצוי בהתאם לכל חולה להתאים את ערך המטרה של ה A1C שאליו רוצים לשאוף .
    להגיד שאם אתה אוכל לחם לא תוכל להגיע לערכים של 6% ? אין מספיק מידע כדי לבסס את זה
    תלוי בטיפול התרופתי שהחולה מקבל , בפעילות הגופנית שהוא עושה ובדיאטה הכוללת .
    כדאי להפעיל שיקול דעת כאשר קוראים מידע באינטרנט , ולקבל ייעוץ מקצועי.

    • מאת אסף‏:

      עידו – סטודנט לרפואה, תודה על התגובה, קודם כל אני מאוד שמח שאתה מאמין בתזונה דלת פחמימות לסוכרתיים.
      אבל זו לא פעם ראשונה שאנחנו מתדיינים כאן, ויש לי תחושה שאתה לא באמת קורא את התגובות שלי ולא קראת את המקורות והמחקרים שהבאתי לך בצורה מספיק רצינית.
      לגבי חלבון, מאוד קשה להגיע לעודף חלבון. לדוגמא – ב-300 גרם סטייק בקר יש רק כ- 75 גרם חלבון. ד"ר ברנשטיין התגבר על סיבוך הסוכרת שפגע בכליות שלו לאחר שאיזן את הסוכר בתזונה דלת פחמימות. הכליות נפגעות בסוכרת מערכי הסוכר הגבוהים, ולא ממשהו אחר.
      זה שהטיפול בסוכרת צריך להיות במעקב אצל אנשי מקצוע – הנושא ברור ולא כל כך קשור לפוסט שכתבתי.

      A1C 7% כערך מטרה, זה הרבה מאוד מעל ערכים של אדם בריא. כל המחקרים מראים שסיבוכי הסוכרת מתחילים מA1C של 6%. כתבתי על זה הרבה מאוד בבלוג – בבקשה קרא את הפוסט בקישור הזה יש שם גם קישורים למקורות ולמאמרים בנושא.

      האזהרה שלך לגבי שיקול דעת ומידע באינטרנט לא ברורה בעיני, הבלוג הזה מכיל מידע שהינו הרבה יותר מבוסס מרוב מה שאפשר למצוא באינטרנט. הרופא שלי שהוא מנהל מרפאת סוכרת של מכבי מכיר את הצעדים שעשיתי ומעודד אותם, ואני מעודד כל סוכרתי שרוצה לעבור לתזונה דלת פחמימות לגשת לרופא שלו ולשתף אותו.

      ועידו – אני שוב מאוד ממליץ לך לקרוא בעיון את הספר של ד"ר ברנשטיין, לדעתי מאוד תהנה וזה יענה לך על הרבה שאלות וירגיע הרבה חששות בנושא. הנה קישור לספר

      • מאת עידו - סטודנט לרפואה‏:

        היי אסף ,
        חבל לי שאתה חושב שאני לא מתייחס ברצינות למקורות שאתה מצרף
        בזמנו קראתי את הקישורים שצירפת בעיון רב על הדיאטה של ד"ר ברנשטיין
        אני אקרא גם את הקישור שצירפת לספר ברצון , בפעם האחרונה שהתכתבנו אני לא זוכר קישור לספר.
        אני בהחלט מאמין בדיאטה דלת פחמימות , אבל כן חשוב לי להביע דעה גם אם היא מנוגדת או שונה , ואני תמיד שמח ללמוד דברים חדשים , אינני מעמיד פנים כמי שיודע הכל, אבל בהחלט יש דברים שמבחינה רפואית הם אינם לגמרי מדוייקים או לפחות דורשים למידה נוספת.
        הפגיעה בכליות מתרחשת בגלל רמות הסוכר הגבוהות היא לא לחלוטין הפיכה
        וכבר בשלב בו מופיעה מיקרואלבומינוריה לא תמיד ניתן לחזור לאחור , צריך לחכות ולאזן את רמת הסוכר ולבדוק במשך 3 חודשים , במידה והיא עדיין קיימת יש לטפל תרופתית , ויש מקום להגביל את צריכת החלבונים מכיוון שהיא יכולה להחמיר את הנזק, אתה יכול לשאול גם את הרופא שלך.
        אני בהחלט מכבד את המקורות מהם אתה מצרף קישורים אבל עם כל הכבוד אני נצמד לספרות הרפואית המקובלת בעולם ולקווים המנחים הנהוגים כיום בטיפול בחולי סכרת , מבחינת המחקרים כיום יש סוגים רבים ודעות שונות ולא כל מחקר נחשב בהכרך אמין , וחשוב שתהיה הבנה בקריאת מחקרים מסוג זה כדי לדעת לסווג את האינפורמציה הזו בהקשר הנכון.

        כחולה סכרת כמעט בלתי אפשר יהיה להשיג ערכי A1Cנמוכים מ 6% , ואי אפשר להשוות את הערכים לאלו של אדם בריא , בעצם היותך חולה סכרת אינך אדם בריא שאצלו הערך המקסימלי הוא 5.8% , יש הבדלים בין מדינות ובין מעבדות אבל זה פחות או יותר הטווח המקובל , הספרות המקצועית קובעת שאין הבדל משמעותי בצמצום הסיבוכים בין 6% ל 7% ולכן 7% הוא בהחלט ערך מטרה ראוי, וכמו שציינתי מקודם , הגישה כיום היא להתאים את ערכי המטרה לחולה היחיד ולמצבו הייחודי בהתאם לסיכונים האפשריים כתוצאה מטיפול דרסטי. אני מצטער אם אתה לא אוהב את התשובה שלי, תאמין לי שכחולה סכרת בעצמי אני לא נהנה לחשוב על הסיבוכים, ואני בהחלט אקרא את המקורות שצירפת לעומק .

        אני בהחלט לא מזלזל בבלוג הזה, נהפוכו , אני מאוד מעריך את מה שאתה כותב , ובהחלט מסכים עם מה שאתה אומר לגבי תזונה דלה בפחמימות , שגם אני כחולה סכרת מיישם אותה ועוזרת לי להגיע לערכים יותר טובים.
        הרופא שלך מכיר אותך ויודע את פועלך וצודק לתמוך בדעתך , אבל אי אפשר לקחת את זה ולהשליך את זה על כלל חולי הסכרת , מה שטוב בשבילך לא בהכרך יהיה טוב בכל מקרי הסכרת ובכל החולים, ולכן ביקשתי בדבריי להגביל את הדברים למקרים מסויימים.

        אני לא אנסה לשכנע אותך במה שאתה לא מאמין , זו זכותך לעשות מה שתרצה , אני יודע שדעתי כנראה מאוד שונה משלך וזה בסדר גמור לא להסכים , אני בהחלט משתדל ללמוד מתגובותיך ואני מקווה שגם אם לדעתך אני טועה לחלוטין תחקור את הנושא , מקסימום תמצא שסטודנט לרפואה כתב שטויות אצלך בבלוג ותמחק את התגובות שלו.

        • מאת אסף‏:

          עידו , אני שמח שאתה מגיב פה וזה ממש בסדר שאנחנו לא מסכימים, בכל זאת חייב שוב להגיב לדברים שכתבת שצורמים לי.
          אתה אומר שסוכרתי אינו יכול להגיע מתחת לA1C 6% – זה ממש לא נכון. הA1C שלי נע בין 5.5%-5.8%, ואני מכיר סוכרתיים נוספים שהגיעו מתחת ל6% לאחר ששינו את התזונה שלהם בעקבות התזונה של ד"ר ברנשטיין, מסוג 1 ו-2.
          "הספרות המקצועית" שקובעת ערך מטרה של 7% – חד וחלק פוגעת בסוכרתיים! לראייה אני מפנה אותך שוב לפוסט שלי בנושא. תקרא את הדוח על מצב הסוכרתיים בארץ ותגיע למסקנות שלך לבד.
          אתה חוזר שוב שאי אפשר "להשליך" המלצות אלו על כלל הסוכרתיים, על סמך מה אתה כותב את זה? כל סוכרתי מגיב לפחמימות באופן זהה- הן מעלות לו את הסוכר בדם. תוריד את כמות הפחמימות בתזונה, תהיה לך שליטה יותר טובה. ברור שכל אחד צריך טיפול אחר, התייחסיות אחרות וכו', אבל אני מאמין שהתזונה הזו יכולה לעזור לכל סוכרתי.
          אני אמתין עד שתזמין את הספר ותקרא אותו, יש גם חלקים לקריאה חופשית ברשת כאן. ובמיוחד חשוב לי עידו שתקרא את החלק הזה
          וברשותך אם אפשר להתעניין, האם אתה סוכרתי סוג 1? איך אתה אוכל ומהו האיזון שלך?

          • מאת עידו - סטודנט לרפואה‏:

            היי אסף ,
            אחרי שצירפת לי קישור לספר של ד"ר ברנשטיין הורדתי אותו לקינדל ואני קורא אותו בהנאה , יש דברים שאני מדלג על ההסברים במה שמדובר במחלה עצמה ובטיפול התרופתי ראיתי שהדברים זהים למה שאני מכיר ויודע.
            אני בהחלט מסכים עם הרבה מאוד מהדברים שכתובים שם על תזונה דלת פחמימות , ואני התחלתי ליישם את עקרונות הדיאטה של ד"ר ברנשטיין על עצמי , לא מדובר בדיאטה קלה , אבל אני חושב שיותר מכל דבר אחר זה מה שיכול לעזור לי להבין וללמוד את ההשפעה של התזונה הזו.

            אני חייב להגיד שיש סתירה אדירה בין מה שמלמדים אותך בבית ספר לרפואה על התזונה בסכרת , או שיחות עם דיאטנים מומחים בנושא , לאומת גישתו של ד"ר ברנשטיין שאני אגב מוצא אותה מאוד הגיונית, אבל היא עומדת בסתירה מול הדברים שלמדתי להאמין בהם.

            לגבי הספרות המקצועית , זה נכון , אבל יש גם היגיון מאחורי ההמלצות האלה , כיום רופאים מפחדים לתת טיפול מאוד אגרסיבי שעלול להוביל להיפוגליקמיה מסכנת חיים רק כדי להגיע לאיזון מוחלט של הסכרת , ומכוונים את הטיפול לפי הגיל ועוד משתנים , במיוחד במבוגרים שמתי לב שהגישה מאוד מתירה , אני זוכר כשעשיתי את הרוטציה באנדוקרינולוגיה ובמרפאות הסכרת , אישית לא אהבתי את זה , ואני כרופא אטפל בצורה אחרת יותר אגרסיבית עם חינוך הרבה יותר נכון.
            הספרות המקצועית ממליצה על משהו שלא אני ולא אתה מסכימים עליו , גם לדעתי צריך ואפשר להגיע לרמות יותר נמוכות מ 6% , אבל, ההיגיון מאחורי ההמלצות אומר שהיות ובהרבה מאוד חולים קשה מאוד להגיע לערכים האלה ושהאיזון התרופתי יכול להיות אגרסיבי ולהוביל להיפוגליקמיה מסכנת חיים , הם מתייחסים ל7% כערך מטרה בטענה שאין עדות סטטיסטית להבדל בין 6 ל 7% ושזה יכול להיות מוגדר כערך מטרה יפה שמקטין את הסיכויים לסיבוכים מאקרו ומיקרו בצורה משמעותית , קראתי באחד מהקישורים שצירפת את התייחסות של ארגון הסכרת האמריקאי משנת 2012 שאליו אני מתייחס בעיקר.
            מכיוון שאלו הדברים שאני יכול לגבות מדעית , גם אם אישית אני יודע שזה לא נכון ההמלצות האלו ושהן פוגעות בחולי סכרת , ואני אישית ביום מן הימים בהחלט אשאף בכל החולים העתידיים שלי להשיג ערכים תקינים ולא אלו המומלצים כיום.

            למה אני שוב מסווג את הדברים לגבי ההמלצות שכתבת?
            לא בגלל שאני נגד הגישה שלך , נהפוכו , אלא בגלל שאני יודע שכל גוף מגיב בצורה שונה , זה משתנה בין טיפול וטיפול , יש תרופות למשל אינקרינטינים שנותנות מענה טוב אחרי ארוחה , אני מנסה להגיד שהתגובה יכולה להיות שונה מאדם לאדם היות ולא כולנו שווים והסכרת מגיבה בצורה שונה מאדם לאדם .
            אני בהחלט מסכים איתך שפחמימות לא טובות לחולי סכרת , והקטנה שלהן יכולה לעזור לכל חולה סכרתי , גם אם תתפלא כמה זה נפוץ ואולי גם שגוי שכיום לא מעט רופאי סכרת ודיאטנים ממליצים על כמות מתונה של פחמימות.
            אני לא בא לסתור את הדברים שאתה אומר , אני פשוט לפעמים מבולבל מהאינפורמציה הסותרת.

            לגבי הסכרת שלי , אני בן 29 , לפני שנה אובחנתי כחולה בסכרת מסוג 2 , אחרי שהרגשתי שמשהו לא בסדר וחשדתי שמדובר בסכרת , בדיקת סוכר מהירה ובצום היתה 270 מג\% מה שלא הוביל לשאלות לגבי האבחנה , אחרי זה שללנו סכרת מסוג 1 וגם על רגע אימונולוגי , תפקוד הלבלב יחסית שמור אבל צריך טיפול תרופתי כרגע עם מטפורמין וג'נוביה .
            התחלתי עם A1C של 12 וכיום אני עומד על 6,5 ולא מרוצה מזה בכלל.
            אני מקפיד לעשות ספורט 3-4 פעמים בשבוע , יש לי דיאטנית מומחית לסכרת ואת רופא הסכרת שלי שהוא מנהל המחלקה בבית החולים שאני לומד בו.

            לפני שפגשתי את הדיאטנית שלי הייתי בטוח שדיאטה ללא פחמימות זה הפתרון , זה היה נראה לי הדבר הכי הגיוני , ואז חטפתי על הראש לא רק ממנה אלא גם מהרופא שלי שאסור להגביל בצורה קיצונית את הפחמימות ושלכן אני לא מגיע לאיזון טוב של הערכים.
            מאז החזרתי באופן חלקי את הפחמימות לתפריט , אבל זה לא מספיק טוב , התזונה שלי מורכבת בגדול מהרבה ירקות , בעבר אכלתי מעט מאוד פירות (משום מה הדיאטנית מתעקשת על 2 פירות ביום ) שלרוב אני לא אוכל , כי אין בזה היגיון. , אני אוכל הרבה בשר רזה ודגים ומשתדל להימנע ממטוגן , לצערי בבדיקות האחרונות עדיין היתה מיקרואלבומינוריה קלה למרות ערכי סוכר תקינים ולכן התחלתי לקחת טיפול גם לזה כדי לא להחמיר את המצב.
            הייתי מוסיף בארוחת הצהריים 100 גרם של אורז (לפני בישול) או פסטה רגילה ( באותו משקל לפני בישול)
            אבל בגלל שהחלטתי לנסות את הדיאטה של ד"ר ברנשטיין אני לא שם את הדברים האלה על הצלחת , ומחפש אלטרנטיבות , בסך הכל לא חסרות..

            שלא תחשוב שאני לא מפחד מהסיבוכים , אני בהחלט מפחד מהם , כמי שרואה אותם לא מעט פעמים ביום עצם המחשבה שזה יכול לקרות גם לי לא גורמת לי לשמחה .

            אם יש לך עוד שאלות אני אשמח לענות בכייף , אני מאוד פתוח לגבי הסכרת , כל אחד בסביבתי יודע ואני לא מסתיר את המחלה , אני גם מאוד משתדל להסביר ולחנך למניעה ולאורך חיים בריא, הרבה שנים שהייתי בעודף משקל חריף ולמרות שהשלתי 30 קג ממשקלי וכיום אני צריך להוריד פחות , זה כבר היה מאוחר מידי , סביר להניח שהגורם והנטיה היו שם הרבה לפני , ובגלל העליה במשקל והתזונה הלא נכונה היה צריך לעשות מעט כדי שהסכרת תתפרץ.

          • מאת רמי‏:

            גם אני סבלתי מסוכרת סוג 2 (A1C = 12.4) והיה לי עודף משקל ושומן בטני למכביר. נצמדתי לתזונה לפי המתואר באתר זה ואחרי זמן מה עברתי לפליאו. אוכל כ-20-30 גר' פחמימות ביום לכל היותר ממקור של ירקות ירוקים, שוקולד תוצרת בית, וכבד בקר או כבש. תוך 8 חודשים ירד A1C שלי ל-5.3

          • מאת רמי‏:

            אסף צודק בהחלט. ההמוגלובין המסוכרר שלי ירד מ-12.4 ל-5.3 בשמונה חודשים בזכות תזונה דלת פחמימות שאסף מדבר עליה רבות.

  6. מאת רעות‏:

    עידו – סטודנט לרפואה: אתה חוזר על הטענה שלך שתזונה מרובת חלבונים אינה בריאה לחולי סוכרת אבל אם היית מתייחס למה שאסף כותב היית מבין שתזונת ד"ר ברנשטיין איננה תזונה מרובת חלבונים, אלא יותר תזונה מרובת שומנים עם כמות חלבון שלא עולה על כמות החלבון בתזונה "ים תיכונית" או מערבית המומלצת לסוכרתיים. השומן מחליף את הפחמימות כמקור אנרגיה עיקרי.

  7. מאת רמי‏:

    עידו, לעיניין רמת ה- A1C ראה פוסט של פרופ' רביד.
    http://www.camoni.co.il/index.php?idr=402&pid=16389
    הוא כותב במפורש על עליה בסיכון מעל ל- 6 למרות שההמלצות נשארו מתחת ל-7.
    על הסיבה שיוצרים פשרה, קראתי לפני זמן בפוסט של קרדיולוג, לתרופות בסוכרת יש תופעות לואי,
    לכן מחפשים פשרה בין שתי הרעות.
    אין ספק שהתזונה דלת הפחממות היא פתרון של ממש לסוכרת, הרבה יותר יעיל מתרופות (לפחות מהניסיון שלי) .
    לגבי האינדקס הגליקמי, לדעתי הרבה יותר טוב להישתמש בעומס הגליקמי, שלוקח בחשבון גם אתהכמות, ישנם לחמים קלים שמכילים כ-7 גרם פחממות לפרוסה. ברגע שפועלים לפי העומס הגליקמי רואים שפרוסה אחת זה עדיין סביר, שתיים זה כבר מאד לא רצוי.
    אישית אני נמנע כמעט לחלוטין מדגניים וקיטניות רק בכמויות מזעריות.
    לצערי רוב הדיאטניות נותנות תפריט שיש יותר מידי פחממות לסוכרתי עם מס' שנים, אולי זה טוב למי שנמצאים בתחילת הדרך.
    הפחממות הן הדלק שמעלה את הסוכר, כשאין דלק הסוכר לא עולה.
    כדאי לזכור שבדם יש בין 5 ל-7 גרם סוכר (תלוי במימדים) אצל אדם בריא, הגוף מוריד את כמות הסוכר בדם לרמה הזו די מהר אצל בריאים. אצל סוכרתי המצב שונה, דיאטניות מדברות על מנת פחממה,
    כ- 15 גרם פחממות זה מנה, היינו משהו בין פי שתיים עד שלוש מכמות הסוכר הרצויה בדם.
    להכניס לגוף סוכרתי כמות כזו של פחממות בזמן קצר יעלה את רמת הסוכר בדם לרמות לא רצויות לשעות אחדות, (לפי חומרת הבעיה ששונה מאחד לשני). אני בעזרת התזונה דלת הפחממות שגיליתי כאשר האתר הזה היה צעיר, מצליח כבר יותר משנתיים לשמור על ערכים תקינים ללא תרופות, זה לאחר יותר מעשר שנים עם מינונים הולכים ועולים שלא ממש עזרו.
    מדובר פה בתזונה מאד לא קלה בהתחלה, (משך הזמן הרגל הופך טבע) אבל מאד משתלמת בכל הנוגע לרמות בסוכר בדם.
    התזונה הזו היא אסון לחברות התרופות, לכן לדעתי מצניעים אותה.

    • מאת עידו‏:

      היי רמי ,
      אישית גם אני מכיר ותומך בדעה הסוברת שA1C מעל 6 מעלה את הסיכון לסיבוכים אבל ההמלצות הן שונות משלל סיבות , בעיקר הן מתבססות על הסיכון האפשרי להיפוגליקמיה קיצונית בטיפול תרופתי אגרסיבי , אותי אישית לימדו שצריך לשלול מגוון גורמים כדי להחליט מה יהיה הטיפול התרופתי הכי טוב אבל שבמקרים מסויימים וזה גם דבר שמוזכר בהמלצות של כמה מחקרים גדולים צריך לקבוע ערך מטרה שונה מחולה לחולה , כשלמשל בחולה בן 80 מורכב עם המון מחלות רקע וA1C 9% צריך יהיה לשקול האם בהתחשב בגילו ובמצבו הבריאותי יהיה שווה לעבור לטיפול יותר אגרסיבי שיכול לסכן ואף לקצר את חיי החולה.
      שלא נדבר על זה שבחולים במצב הזה ובמידה והחולה הוא לא עצמאי וצלול ותלוי בסביבה שלא תמיד מתאימה למצבו אם זו משפחה שלא מוכנה לעשות מספיק או אם זה מוסד טיפולי שהצוות הסיעודי לא ממלא אחרי ההוראות כמו שצריך צריך לשקול היטב לפני שעוברים לטיפול עם תרופות בעלות תופעות לוואי נרחבות וקשות יותר.

      בשביל עצמי ובשביל החולים העתידיים שלי (למרות שספק אם בסוף אבחר באנדוקרינולוגיה כהתמחות) תמיד אמליץ להגיע לרמות הרבה יותר נמוכות , לא בהכרך תרופתית , אלא בעזרת תזונה נכונה ודלת פחמימות ופעילות ספורטיבית, אני לא בעד להעמיס תרופות אם לא צריך.
      שמתי לב שדיאטניות בהחלט נותנות תפריט שבאותה מידה היה יכול להתאים לחולה לא סכרתי , וזה טיפשי היות ואין ספק שאנחנו כחולי סכרת מגיבים ממש לא טוב לפחמימות מכל סוג כשהן בעודף .
      דיאטה דלת פחמימות היא לא קלה בכלל , אני התחלתי אותה ממש לא מזמן , אבל אני מתמיד וקורא ומוצא תחליפים , זה לא נורא , אבל, רוב החולים מאוד מאוד מאוד מתקשים לשנות את הרגלי התזונה שלהם , אני יכול לספר לך על המון מקרים שראיתי ברוטציה במרפאות הסכרת שבהן חולי סכרת לא מוכנים לוותר על הפחמימות בשום פנים ואופן , רוב החולים מנסים לסבן אותך עם שלל סיפורים שהם לא אוכלים כלום אבל כשאתה בודק את התרשימי מעקב שלהם ורואה את הבדיקות שלהם אין לך ספק שהם זוללים לא מעט פחמימות , ואני מבין את זה , זה לא קל לשנות הרגלים.
      לפני כמה חודשים למשל פגשתי פציינטית חולת סכרת סוג 2 שמעולם לא טרחה להיות מאוזנת והיתה מאושפזת כמה פעמים במצב קריטי בגלל סיבוכים איומים , בעלה מספר שרק באותו בוקר היא שוב התגנבה מהבית לבית הקפה הקבוע שלה וזללה לא פחות מ3 קוראסונים עם שוקולד וקינחה בשתי כוסות גדולות של מיץ תפוזים , הוא תפס אותה על חם. כמובן שבביקורה במרפאה מבחינתה לא היו דברים מעולם , בעלה ממציא , והיא לא אכלה 3 קוראסונים אלא רק חצי כי היא היתה חייבת קצת סוכר , משהו מתוק, ולא משנה כמה מסבירים לה וכמה מנסים לחנך זה נכנס לה מאוזן אחת ויוצא מהשניה ואני בת יענה אם היא לא הלכה וקינחה אחרי זה באיזה מוס שוקולד אחרי הבדיקה.
      היא אומנם מקרה קיצוני , אבל אני יכול להגיד לך שלא מעט חולי סכרת שראיתי מעגלים פינות עם התזונה ומאוד קשה להם לשלוט בזה.
      לכן אני אומר שמי שיכול ומבין את ההשלכות ואת הסיבוכים ורוצה למגר את הסיכון לסיבוכים עתידיים תוך כדי שליטה טובה יותר ברמות הסוכר צריך לשנות את הדיאטה ללא ספק לדיאטה דלת פחמימות , אבל הפרקטיקה הבינה מזמן שרוב החולים לא יעשו את זה , ולכן לא מעט פעמים אם זה רופאים ואם זה דיאטנים פשוט לא רוצים לריב על זה , ומכניסים כמות מסויימת ולרוב גבוה יותר של פחמימות לתפריט , בגלל שאם לא מתחיל תמיד וויכוח עם רוב החולים שלא מוכנים בכלל לשמוע מזה שהם לא יוכלו לאכול פסטה ואורז ולוותר על הלחם ועל משקאות ללא סוכר וסוגים מסוימים של ממתיקים או לא יותר מידי עגביות ובצל , והם לא יעמדו בדיאטה הזאת. אז עדיף לתת תפריט עם כמות קצת יותר גבוה של פחמימות שהחולה יכול להיצמד אליו שבוודאות מכיל פחות מחמימות ממה שהוא היה רגיל לצרוך לפני הדיאטה ואולי ככה נגיע לערכים קצת יותר טובים בוודאי לא אופטימלים , אני לא מסכים עם השיטה הזאת , אבל אני יכול להבין את זה בתור מי שישב משני צידי השולחן כמטפל לעתיד וכמטופל בהווה.

      אני לא יודע אם הדיאטה הזאת היא אסון לחברות התרופות , יש מקרים שתזונה עם כל הרצון הטוב לא תמיד מספיקה , לפעמים צריך לתת תרופות , קל מאוד לבוא בגנות חברות התרופות והרופאים , כמה פעמים אני שומע את זה , כמעט כאילו גורמים לך להרגיש פושע או סוחר סמים כי אמרת את המילה האיומה "סטטינים" כאילו קיללתי אותו או אנסתי את אחותו.
      אבל באותה מידה לולא ההתקדמות בתחום הפרמקולוגיה המון אנשים היו מתים , לא היינו מגיעים לאינסולין שקיים היום ששונה מאוד ממה שהיה פעם , או לתרופות מאוד מתוחכמות לטיפול בסכרת סוג 2 , או להמון תרופות אחרות מצילות חיים! , אבל רוב האנשים לא טורחים להבין את זה , אלא להתייחס לרופאים בתור זרוע של חברת התרופות לדחוף לאנשים כימיקלים שמסכנים את בריאותם ,אז באותה מידה אני יכול להגיד שרוב הפציינטים לא מוכנים להתחייב לדיאטה מחמירה שמתאימה להם הרבה יותר , שרובם לא מוכנים לעשות שום דבר בשביל הבריאות שלהם , לא רוצים לעשות ספורט משלל תירוצים ולא מוכנים לוותר על פסטה ולחם , ממשיכים לעלות במשקל כל כך הרבה שבסוף אין לך ברירה אלא לתת יותר תרופות שיגרורו עוד השמנה . גם לנו כחולים יש אחריות, לא רק לחברות התרופות ולרופאים.

  8. מאת מתוקה סוג 2‏:

    שלום
    אני סוכרתית,סוג 2.גילוי המחלה,לפני 3 שנים! מאז עשיתי שינוי תזונתי,ירדתי במשקל כ 18 קילו.עושה ספורט הליכות +ריצות קלות. נוטלת גלוקומין אחד ,בשעות הערב. הערכים של ha1c 6.9.
    אני נוהגת לאכול פחמימות כולל פירות. על איזה שינוי תזונתי ממליץ דר ברנשטיין?

  9. מאת רמי‏:

    עידו,
    אז יש בניינו הסכמה בדברים העיקריים, לא רצוי להיות מעל 6 A1C , התזונה המומלצת ע"י דיאטנים/ות
    בהרבה מקרים לא מתאימה לסוכרתיים.
    ודאי שאני חושב כמוך שהרפואה מתקדמת ומתפתחת, רק שבעיניין הסוכרת סוג 2 כמקרה פרטי יש בעיה. סוכרתיים סוג 2 מחולקים לאחרונה לשתי קבוצות, אלו שהיו (ולפעמים עדיין) בעלי משקל עודף,
    ומנגד אלו שלא סבלו מעודף משקל. אומרים שאצל הקבוצה השניה הבעיה חמורה יותר.
    לפי דעתו של ד"ר מרקולה 100% מהסוכרתיים סוג 2 (הרגילים עם עודף משקל) יכולים וצריכים לשמור על איזון מלא ע"י תזונה דלת פחממות ופעילות גופנית.
    זה שיש כאלו שמזלזלים בסיכוני המחלה זו בעיה שלהם, עובדה שמערכת הבריאות לא מוכנה לממן חלק מהתרופות החדשות (לדוגמה, ג'נואט) רק לסבסד אותן.
    מה שעצוב זה שאת הדרך הטובה ביותר להילחם ברמות הסוכר בדם מצניעים, התזונה היא העיקר לפני הפעילות הגופנית עליה ממליצים.
    לאורך כל התקופה שאני סוכרתי אני מבצע פעילות גופנית , הליכה של מעל 30 ק"מ לשבוע , עד שלא עברתי לתזונה דלת הפחממות זה לא ממש השפיע.
    היום אני יוצא להליכה בלי מנת פחממה ומסיים בלי מנת פחממה ואין שום בעיה.
    אני חוזר שוב, לדעתי עד כמה שזה ציני הכסף הגדול של התרופות משחק תפקיד.

    • מאת עידו‏:

      היי רמי
      לא הבנתי איפה הבעיה לגבי חולי סכרת סוג 2 , אומנם אני לא מכיר את החלוקה הזו אבל אני מסכים לחלוטין שסוכרתיים סוג 2 יכולים וצריכים לשמור על איזון מלא של רמות הסוכר על ידי תזונה דלת פחמימות ופעילות גופנית , ללא קשר אם רזים או שמנים .
      לדעתי התזונה והפעילות הגופנית הרבה יותר חשובים מהטיפול התרופתי , ולטיפול התרופתי יש יעילות פחותה בחולים שלא שומרים על תזונה נכונה דלת פחמימות ולא מבצעים פעילות גופנית.
      למרות זאת , יש מקרים שצריך לטפל בתרופות וזה לא מוריד את האחריות מאיתנו לשמור קודם כל על התזונה ועל הפעילות הגופנית גם אם ניתנות תרופות , וכמובן שבמידה והסכרת נשלטת רק על ידי תזונה ופעילות גופנית אין שום סיבה לטפל תרופתית, אלא רק לבצע מעקב קבוע .
      קראתי את הסיפור ההצלחה שלך בבלוג ואני חייב להגיד שזה מאוד מרשים , לא ראיתי הרבה אנשים שמצליחים להגיע לאיזון כל כך טוב בלי תרופות , ואני מקווה שיום אחד גם אני אצליח להשיג את המטרות האלו.

      לגבי התרופות , אני לא ממש יודע למה בארץ הן אינן ממומנות אלא רק מסובסדות , ג'נואט היא נוחה לשימוש כי היא מכילה שתי תרופות בקפסולה אחת , מטפורמין ואינקרינטינים , יכול להיות ששימוש של התרופות בנפרד מסובסד , אבל באמת שאני לא מבין בפן הכלכלי של התרופות.

  10. מאת נוגה‏:

    זה נכון שאנשים שיש להם סכרת צריכים לשמור על תזונה נכונה.
    יש כאלה שפיתחו סכרת עקב השמנה יתרה.

  11. מאת סמדר‏:

    שלום,

    אני מביאה כאן חלק מציטוט ממאמר שפורסם היום ב-YNET בכתבה על מה לאכול כדי להיות מרוכזים .
    "המוח שלנו עובד על דלק סוכרי, שמגיע דרך זרם הדם. אם בזרם הדם יהיו רמות סוכר נמוכות, למוח שלנו לא תהיה אנרגיה זמינה לתפקוד אופטימלי, והוא יתחיל לנדנד לנו על כך, בין השאר בחוסר ריכוז, בעצבים וחוסר סבלנות, בעייפות ומתישהו גם ברעב בלתי נשלט".
    הפתרון של כותבת המאמר " …להקפיד על אכילה כל 2-4 שעות של פחמימות מורכבות המתפרקות באיטיות בגוף, ובכך להשיג יציבות ברמות הסוכר בדם.

    אני מבינה שהבלוג הזה מדבר על תזונה דלת פחמימות וזה מה שאני מנסה ליישם אבל מעניין אותי לדעת על נכונות האמירה לגבי המוח שלנו שעובד על דלק סוכרי ואיך זה מסתדר עם תזונה דלת פחמימות.

    תודה.
    סמדר.

    • מאת עידו- סטודנט לרפואה‏:

      היי סמדר , אני לא מבעלי הבלוג אבל אני אנסה לענות על שאלתך .
      מה שכתוב בYNET הוא בגדול נכון , לתאים בגוף ובמיוחד לתאי העצב במוח יש צורך בשני מרכיבים עיקריים , שהם גלוקוז וחמצן , בלעדיהם התא יגיע למצב של רעב ובהמשך אף למוות תאי.
      חשוב להפריד לדעתי בין מצב בו מדובר באדם בריא שאינו סכרתי , שגם לו הייתי ממליץ על דיאטה דלת פחמימות , לבין חולה סכרתי שם בהחלט הדיאטה מומלצת למרות שלדעתי האישית בלבד ואני יודע שזה נושא שכותבים רבים אינם מסכימים איתי , צריך להתאים את כמות הפחמימות לכל חולה כך שהיא תתחשב במטבוליזם הבסיסי שלו ותשיג את האפקט המקסימלי.

      מזה תקופה שאני קורא את ספרו של ד"ר ברנשטיין ומנסה ליישם את עקרונות הדיאטה שלו לשליטה בערכי הסוכר , עד כמה שהבנתי מהכתוב , בדיאטה הזו יש כמות פחמימות מספקת שאומרה לתת מענה לכל אברי הגוף מבחינת פחמימות , אישית לצערי אני לא מצליח עדיין להגיע לכמות הפחמימות הנדרשת , אבל לא רחוק מזה , ובנתיים בהחלט נראה שיפור.
      חשוב להדגיש שהספר מתייחס לחולי סכרת בלבד.

      כיום יש גורמים רבים שמובילים להתפתחות של סכרת במבוגר , נמצא שבין השאר עליות חדות ומרובות ברמת הסוכר וכתוצאה מכך שחרור מוגבר של אינסולין מהלבלב הוא גורם שיכול להוביל בטווח הארוך להתנגדות לאינסולין ובהמשך גם לירידה בהפרשת האינסולין מהלבלב, סכרת מסוג 2 זו מחלה מולטיפקטוריאלית , כלומר היא נגרמת משיבוש במספר מנגנונים בגוף וגם באה לידי ביטוי במספר מישורים, ההמלצה של לאכול פחמימות מורכבות מספר פעמים ביום באה במטרה למנוע את השינויים הקיצוניים ברמות הסוכר ובהמשך הפרשת אינסולין מרובה כדי לנרמל את רמות הסוכר באדם בריא , ולהקטין את הסיכוי שבהמשך אותו אדם יפתח התנגדות לאינסולין.
      בחולה סכרת העיקרון דומה מהבחינה שבעזרת התזונה אנחנו רוצים להשיג איזון של רמות הסוכר אבל רצוי להפחית את הפחמימות מכיוון שחולי סכרת לא מתמודדים טוב עם פחמימות, למרות זאת , היות ופחמימות הן דלק חשוב לתאים לא כדאי להוריד אותן לחלוטין מהתפריט אלא לעבור לתזונה דלה בפחמימות שלא תקפח מצד שני את הצורך של הגוף בפחמימות.

    • מאת דן‏:

      המוח יודע חוץ מגלוקוזה, לעבוד גם על מקורות אנרגיה נוספים, המפורסם שבינהם הוא הקטון – שהוא תוצר של פרוק שומנים במזון ובגוף (וישנם גם תוצרים נוספים שנובעים מפרוק חלבונים). בתזונה עתירת הפחמימות, האדם מאבד את יכולתו לפרק מספיק שומנים עבור המוח, ולכן תחושת הרעב הנוצרת כתוצאה ממחסור בפחמימות. אולם, לאחר מספר שבועות ללא פחמימות (או מספר ימי צום ספורים), הכבד מגדיל משמעותית את יכולתו להמיר את השומנים לקטונים – ברמה מספקת כדי לתת למוח את כל הדרוש לו ולמנוע תחושת רעב. זה הבסיס של דיאטה דלת פחמימות.

  12. מאת עדי‏:

    איזה כיף שאתם כותבים על כל זה!
    אני הפסקתי לאכול פחמימות לפני חודשיים מטעמי דיאטה. וכ"כ הרבה השתנה לי בחיים מאז.
    מבחורה מכורה ללחם הפכתי למישהי שיכולה לקחת ביס מסופגניה ולהגיד: "מממ, נחמד, אבל לא כזה מדהים. אני אפסיק עכשיו."
    תענוג לקרוא אתכם :)

  13. מאת עירית‏:

    ההמוגלובין המסוכרר שלי נע בין 6 ל-6.5 וקופת חולים מכבי איתרה אותי והציעה לי להצטרף לקורס של סוכרתיים או סוכרתיים בדרך. והנה הם טוענים ש-7 זה עדיין ערך סביר.

  14. מאת Garry‏:

    Great article loved it
    I would also suggest reading on the Newcastle diet

  15. מאת דוד‏:

    הדברים הקטנים שעושים את ההבדל הגדול.. זהו עניין שיווקי, שהרגילו אותנו לחשוב כי לחם שיפון הינו בריא. רק ששכחנו לשאול באילו מדדים ויחסית למה!

  16. מאת יפה גוטליב‏:

    יש לי סוכרת גבולית אני שומרת אוכלת מעט מאד פחמימות מקח מלא לפני כמה חודשים לא אכלתי שום פחמחמה ונכון סוכר ממש היה בנורמה אבל אני מאד רזה ועד רזיתי וכול היום אני רעבה אין לי תשובה אני עשה פעילות גופנית וגם צימחונית הרבה מאד שנים לא אוכלת שום דבר מתוק שני פרות ליום

  17. מאת אווה‏:

    פוסט מדהים וכלכך נכון, מי שרוצה להוריד סוכר לערך תקין חייב להסיר גלוטן מהתפריט שלו אני היתי עם ערכי סוכר תקינים במשקל 55 קילו בסוכרת מסוג 2 עד הכניסה להריון, בהריון הסוכר עולה עקב תהליכים הורמונליים בגוף הלכתי לדיאטנית של מכבי והיא כתבה לי תפריט שמורכב מארוחה הכוללת לחם הניטור עקב ההריון חייב להיות עקבי אחרי כל ארוחה וממש שמתי לב שהלחם הקפיץ לי את ערכי הסוכר לשמיים וגם היתי אוכלת רק פרוסה אחתשל לחם שיפון בארוחה, היא גם המליצה לי תפוח עץ שממש הקפיץ לי את רמות הסוכר לצערי הבנתי שלמרות לימודי התזונה הארוכים והקשים שדיאטניות עוברות הן עדיין מסתמכות על פרוטוקולים ארכאיים ולא רלוונטים לאינפורמציה שיש לנו בשנות האלפיים וגרוע מזה מנחילות את הידע הכוזב בפציינטים תמימים שלא מבינים למה הם לא מצליחים לשמור על רמות תקינות של סוכר, עזבתי את התזונאית ועברתי לתפריט דל פחמימות אכלתי הרבה מאוד שומנים וחלבונים ולא רק שלא השמנתי עליתי רק את משקל ההריון 7 קילו ילדתי לידה טבעית תינוקת במשקל תקין וחזרתי למשקל של 55 קילו מיד לאחר הלידה.

  18. שלום אסף.
    ראשית ,תודה לך אסף,ותודה להגר, על הפורום המועיל והמושקע, יישר-כח !
    שמי שרון ,ויש לי סוכרת מסוג 1 (שנקראת גם "לאדה".)
    אני מטופלת ב-2 סוגי -אינסולין כ-3 שנים.) 4 יחידות לפני הארוחות של אינסולין :
    נובורפיד- לטווח קצר , (מזריקה כ- 4 פעמים ביום, 3 – 4 יחידות בכול פעם ,לפני הארוחה.)
    ובערב טרגלודק לטווח -ארוך.(18 יחידות בלבד.)

    במסגרת דיאטה שעשיתי, תוך לימוד חשוב בפורום זה, ירדתי 10 קילו במשך 5 חודשים,(ללא אכילת לחם בכלל.) ובשילוב עם שעה יומית של ספורט .מ-65 ק"ג ל-55 ק"ג.
    אבל,,
    לאחר 10 חודשים ,הפסקתי לעסוק בספורט ,בגלל בעייה פיזית, ואז עליתי במשקל ,לאחר תקופה של שנה, ב- 8 ק"ג .( מ-55 ק"ג ל – 63 ק"ג, שזה המשקל הנוכחי.)

    לפי המלצת הדיאטנית לסוכרת, חזרתי לאכול פרוסת לחם שיפון מלא:
    פרוסה אחת ב-ארוחת -בקר ופרוסה אחת בערב , וזאת מכיוון שהתחלתי לחוות מצבי -היפו-גליקמיה בשעות השינה.זה קרה 3 – פעמים בחודש האחרון,) ולמזלי ,בכולם הצלחתי להתעורר ,תודה לאל, ולא לאבד הכרה. מדובר על היפו ברמות סוכר 50 , 65 , ו-70 ,וטיפול באמצעות בליעת גלוקוז.
    כעת ההתלבטות שלי היא :
    האם זה נכון לאכול לחם שיפון- מלא, בבוקר ובפרוסה בשש בערב, ,
    על פי ההמלצת הדיאטנית -לסוכרת ,בקופ"ח ?
    או שלפי דעתך ,ישנה דרך טובה יותר לאיזון, והאם בכל ניתן למנוע מצבי היפו ,מבלי שילוב אכילת לחם-שיפון ,בארוחות ?
    ברצוני לציין שתוצאת בדיקת A1C מלפני שבועיים היא – 8.4, האם ישנה דרך שאתה יכול להמליץ בכדי להוריד A1C ?

    אודה לתשובתך.
    בברכת יום טוב,
    שרון.

    • מאת אסף‏:

      היי שרון,
      לא הבנתי מדוע החזרת לחם לתפריט , הA1C שלך מאוד גבוה.
      בבקשה תקראי שוב את המלצות התזונה ותלכי על פיהן, אני מצרף לך לינק:

      את גם מוזמנת לקבוצת הפייסבוק שלנו סיירת סוכרת

  19. מאת שלמה‏:

    אני לא חולה סכרת בבדיקות אני גבולי , לאחר אכילת לחם מכל סוג הסוכר קופץ ל300 וזה מתריד אותי נ.ב אני אוהב לחם עד טרוף , היה לי ידיד שהיה איש חזק קראנו לו בשם טרזן התימני , הוא היה מציל האגדי של בריכת הפועל בחולון בשם יוסף מדינה והיתה לו מסעדת מדינה בחולון ,פגשתי אותו בבית החולים תל השומר לאחר 2 התקפי לב וקריתת רגל מסכרת , ואלו המילים שאמר לי הפרופסורים אמרו לי שכל הבעיות שלי מהפיתות והלחם, ואצלי זה מאוחר .

  20. מאת שלמה‏:

    ולאחר זמן מה נפטר, זה הכניס לי פחד, ולכן אני רוצה להיגמל מלחם ולעשות לחם טחינה לחם שקדים ולחם סויה.

להגיב על ורד לב לבטל

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>