4 טיפים להישרדות בארוחת החג

יש אנשים שבזמן החגים מוותרים על עקרונות התזונה שלהם כדי לאכול "כמו כולם". אני יכולה להבין את זה – ארוחות חג כוללות הרבה פעמים מאכלים משפחתיים אהובים שזכורים לנו מהילדות, וההשתתפות במעמד המשפחתי והקולינארי ממלאת צורך חשוב.

אבל הפוסט הזה מיועד למי שעשה שינוי תזונתי בסגנון דל פחמימות או פליאו, ולא מעוניין לחזור אחורה. במקרה הזה ארוחות חג יכולות להפוך לאירוע מלחיץ, במיוחד עם עדיין לא "יצאתם מהארון" בפני המשפחה הקרובה.

אמנם בורכנו במשפחה מתחשבת מאוד, שחלק ממנה אפילו אוכלת פליאו, אבל לא חסרות הזדמנויות שבהן אנחנו מתארחים אצל אחרים וניצבים בפני האתגרים שכרוכים בכך. הנה כמה טיפים מנסיוננו.

אל תיכנסו לשיחות על תזונה.
אני לא אומרת שתתחמקו אם שואלים אתכם למה אתם לא אוכלים מהאורז, אבל באמת, זה פשוט לא הזמן. במיוחד אם אתם מתארחים אצל אנשים שאתם פחות מכירים. האמת העצובה היא שיש אנשים שלוקחים את התזונה שלנו כעלבון אישי וכהכרזה שהם טועים, שמנים, לא בריאים וימותו בקרוב. במקרה הטוב זה סתם יעכיר קצת את האווירה. במקרה הרע זה יכול להעליב את המארחת, או להוביל לויכוח קולני שלא יסתיים עד שתצליחו להסביר שאתם לא מרגישים נעלים יותר משאר האנשים רק כי אתם לא אוכלים מהלחם.
יש זמן ומקום לכל דבר. הזמן הנכון לחנך את הציבור לגבי תזונה, לפחות בעיני, הוא כשמישהו מבקש לשמוע. והמקום הנכון הוא… לא בארוחת חג.

נסו לעדכן מראש את המארח/ת
כאמור הקרובים אלינו מתחשבים מאוד ו/או עברו לפליאו, אז החיים שלנו לרוב מאוד קלים. מה גם שלפחות אצל אסף, מדובר בעניין רפואי, וזה איכשהו מקל על הסביבה להבין ולשתף פעולה.
אבל מה אם מדובר במארחת שלא בעניינים, וזה לא אירוע מהסוג שבו כל אחד מביא משהו?
בעיני המעט שאפשר לעשות כדי להימנע מאי נעימות, הוא להכין אותה מראש שאתם אוכלים לפי תזונה מיוחדת, ושאתם כנראה לא תאכלו באופן חופשי מכל מה שעל השולחן. מומלץ להבהיר שאין צורך להכין עבורכם שום דבר במיוחד – כל עוד יש מנות של בשר / דגים / עוף / ירקות זה יספק את הסחורה. כמובן שרוב המארחות ינסו בכל זאת להתגמש כדי להתחשב בכם – רווח נקי :-)

אל תכנעו לסחיטה רגשית
לפני הארוחה, קחו רגע ותזכרו למה אתם אוכלים ככה. מה המטרה שאליה אתם רוצים להגיע?
בין אם המטרה היא לנרמל את ערכי הסוכר, או לחזור ללבוש ג'ינס שתקוע בארון כבר שנתיים, זה צריך להיות המיקוד שלכם. תכתבו את כל הסיבות על חתיכת נייר כך שתראו אותן מולכם, ועכשיו תגידו, מה יותר חשוב? הבריאות, האנרגיה והשמחה שלכם כל השנה, או שדודה חנה לא תעלב כי לא טעמתם את העוגה שלה?

סחיטה רגשית יכולה להגיע בהרבה צורות. למשל:
– אבל אתה חייב לטעום, הכנתי את זה במיוחד בשבילך!
– פתאום האוכל שלי לא מספיק בריא בשבילך?
– זה חג! בחג לא עושים דיאטה!
– תטעם רק קצת! אני לא מבינה למה אתה עושה עניין, מה כבר יקרה לך אם תאכל קצת אורז?!

הנה טיפ שלמדתי מדנה קרפנדר: התשובה לכל המשפטים מעלה צריכה להיות אחת, ובטון עליז ככל הניתן: "לא תודה"!

– אבל אתה תמיד אוכל פירה. אתה לא רוצה פירה?
– לא תודה!
– זה פירה בלי חמאה, זה מאוד בריא!
– לא תודה!
– הנה, אני שמה לך ממש ממש קצת!
– לא תודה!

וכן הלאה.

ומה עושים כשהצד השני פשוט לא מפסיק, וגורם לך להיראות אובססיבי לגבי התזונה שלך? משנים נושא.
הטכניקה היא לשנות נושא ישר אחרי שאומרים "לא תודה!". כך, אם הפולני שרודף אתכם ינסה להחזיר את השיחה לפירה ואורז, הוא זה שיראה אובססיבי. הנה כך:

– אפשר לחתוך לך מהעוגה?
– לא תודה!
– נו, חתיכה קטנה! אל תהיה נודניק!
– לא תודה! הי, מישהו פה ראה את גברים בשחור 3? אולי נלך מחר?

תדאגו לעצמכם, לפני ואחרי.
אם אתם עומדים להתארח במקום שבו ברור שלא יהיה לכם מה לאכול, תדאגו לעצמכם. וזה אומר לאכול משהו לפני – לא ארוחה שלמה, אבל מספיק כדי שלא תגיעו גוועים ברעב, ולדאוג שגם כשתחזרו הביתה יחכה לכם משהו טעים ובריא. זה יכול לעזור מאוד במניעת תחושות של קיפוח והתבאסות כללית. (רעיונות)

לסיכום, זכרו שלא הכל בחג חייב להיות סביב האוכל. סבתי ז"ל בוודאי מתהפכת בקברה עכשיו מדברי הכפירה האלה, אבל ברצינות. יש עוד דברים שאפשר להינות מהם, כמו לבלות זמן עם אנשים אהובים שלא יוצא לנו לראות ביומיום. ויכולת ההנאה גוברת מאוד כשלא מסיימים את הארוחה כמו לוויתנים על החוף.

יש לכם טיפים נוספים לשרידה בארוחות החג? שתפו אותנו!

שנה טובה ובריאה!

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...
פורסם בקטגוריה אישי, ד"ר ברנשטיין, תזונת פליאו. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

14 תגובות על 4 טיפים להישרדות בארוחת החג

  1. מאת אביב‏:

    יפה מאוד
    תודה על הפוסט, אני הולך להתארח אצל הבוס שלי מחר ואני בטוח שכולם ישאלו אותי שאלות רבות בנושא כי הם מכירים אותי וה"שיגעון" הזה לגבי התזונה
    אם לא הייתי קורא את הפוסט שלך, הייתי מדבר על זה שעות, אבל את צודקת, עדיף לחייך ולדבר על דברים אחרים, לא כדאי להוכיח לאף אחד מה בעצם ארוחת החג שהם אוכלים עושה לגופם

    חג שמח ושנה טובה מניו יורק

    אביב

  2. מאת יובב‏:

    אפשר לארח ואז לקבוע מה יהיה לאכול (אבל רק לארח יכול לקצר לך את החיים. בכמה שנים :-))

  3. מאת מישהי‏:

    שלום ותודה על הבלוג הנפלא,
    האם תוכלו בבקשה להעיר חוות דעת אישית ובלתי מחייבת על התפריט שבניתי לעצמי בהתאם לפליאו פלוס התאמה אישית עבורי.
    במהלך היממה אני אוכלת שתי ארוחות:
    ארוחת צהריים: עוף או בקר, סלע גדול עם שמן זית, וירק מבושל (בקוקוס או מים). לפעמים בהכנת רוטב לבשר אני חוטאת במעט רוטב סויה או רסק עגבניות.
    ארוחת ערב (בטווח של 6 שעות): יוגורט, מעט פרי או דבש, חביתה וסלט.

    אם הייתי פעילה במיוחד אותו יום והרעב מתעורר פתאום אחרי שכבר נכנסתי למיטה, אני קמה וחותמת את היום באיזו קופסת טונה או עוד ביצה קשה.
    סה"כ יוצא לי בערך הצריכה הקלורית המומלצת עבורי.

    אגב, אי האכילה בשאר שעות היום נוחה לי ואני מלאת אנרגיה הרבה יותר מכפי שהיתי בתקופה בה צרכתי פחמימות מורכבות כל שלוש שעות כהמלצת הדיאטנית…

    אשמח לדעתכם על התפריט והאם הוא תואם את דיאטת הפליאו
    בברכה

    • מאת הגר‏:

      על פניו זה נראה בסדר גמור. בנוגע ל״חטאים״ – רסק עגבניות הוא בסדר בפליאו. ורוטב סויה אמנם מבוסס על סויה ומכיל גלוטן, אבל באמת… שאלה יהיו החטאים שלך.
      השאלה האמיתית היא איך את מרגישה. ציינת שרמות האנרגיה שלך השתפרו, וזה אומר הרבה. כל הכבוד ובהצלחה בהמשך.

      • מאת מישהי‏:

        זה מה שמוזר, שחוץ מהעלייה באנרגיה שהיא מבורכת, יש שתי בעיות רציניות שאני מקווה שייפתרו עם הזמן:
        1. קשיי הירדמות (לא רק כשאני רעבה). כשאני סוף סוף נרדמת אני ישנה טוב, אבל לעיתים עוברים לילות כמעט שלמים ואני מצליחה לשקוע בשינה רק עם אור הבוקר! (מזלי שאני עובדת לפי כמות שעות ויכולה לישון ביום)!! יכול להיות שיש לזה קשר עם הורדת הפחמימות? האם זה יסתדר אחרי חודש?
        2. אני כבר קרוב לשבועיים בדיאטה הזו ולא ירדתי במשקל, נהפוך הוא – הוספתי 400 גרם… האם גם כאן ייתכן שמדובר במשהו זמני? יש לציין שאני אוכלת יותר משאכלתי בעבר (בדיאטה דלת קלוריות ועתירת דגנים), אבל עדיין, חשבתי שעם אכילת המזונות הנכונים לא תתרחש עלייה במשקל….

        אודה לתשובה
        שוב תודה על הבלוג

        • מאת הגר‏:

          קשיי ההירדמות בהחלט יכולים להיות קשורים להורדת הפחמימות. תנסי כפית דבש לפני השינה, אם את בקטוזיס זה יוציא אותך מזה למספיק זמן כדי להירדם. לאחר שתסתגלי זה אמור לחלוף.
          לגבי המשקל, קשה להגיד בלי לדעת יותר פרטים. אבל 400 ג' זה הפרש כל כך קטן במשקל, לא הייתי דואגת מזה. תני לזה קצת זמן ותראי מה קורה. ונסי לשים דגש בראש ובראשונה על איך את מרגישה ונראית, ורק אחר כך על המספר שאת רואה במשקל.

  4. מאת מישהי‏:

    סלע גדול = סלט גדול
    (כמובן)
    חחח

  5. מאת שני‏:

    היי הגר,

    כרגיל עונג לקרוא, מסכימה עם הכל.

    אפשר לפרסם לינק לעמוד הזה בפורום תפוז של HCG ?

  6. מאת יערה‏:

    היי הגר,
    קודם כל – הבלוג מקסים ואת ואסף ממש עושים שירות לציבור. תודה!
    אני סוכרתית והתחלתי לפני כמעט שבועיים דיאטה לפי ברנשטיין.
    אם אני חלילה מועדת בדבר פחמימה… ההשפעה היא נקודתית ואולי תפר את האיזון רק לאותו יום, נכון? ההשלכות הן לא לטווח ארוך?

    • מאת הגר‏:

      תודה יערה,
      לשאלתך, יש את האיזון המיידי שאותו אפשר לראות בגלוקומטר, ולגביו זה בערך כמו שאמרת – אם תאכלי יותר פחמימות תראי את האיזון מופר במיידי.
      עם זאת צריך לזכור שני דברים:
      1. פחמימות "מהירות" כסה מאוד לכסות בצורה מדויקת עם אינסולין (לכן לפי ברנשטיין כדאי להימנע מהן), ויכול להיווצר אפקט שבו כדי לתקן סוכר גבוה תזריקי יותר ואז תגרמי להיפו, ואז בהמשך תהיה שוב עלייה… בקיצור, מין סחרור ורכבת הרים שלוקח לפעמים קצת יותר מיממה להתאזן ממנו.
      2. כל זמן שהגוף שלנו מבלה בערכי סוכר גבוהים גורם לנזק, אז אם הרבה פעמים נוצרת סיטואציה שבה את עם סוכר גבוה (במיוחד מעל 140), בהחלט יש השפעה מצטברת על הגוף וכדאי להימנע מכך.
      בהצלחה,
      הגר

להגיב על מישהי לבטל

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>