שוקולד לבן

דל פחמימות, פליאו, ברנשטיין, ללא גלוטן, ללא סוכר, ללא מוצרי חלב, טבעוני

מה עושה האדם הסביר ביום חופש? הולך לים, לשופינג, רואה חברים. אני עשיתי סדר במזווה. ולמרות שהמדף אותו אני מכנה מזווה אינו גדול במיוחד, החלטתי שאגמול לעצמי על המאמץ בשוקולד אגוזים.

כידוע, אם אני רוצה שוקולד אגוזים, אני צריכה להכין שוקולד אגוזים. זה כל היופי בתזונה שלנו. אך למרבה הצער סידור המזווה חשף כי אזלה מסת הקקאו, שבלעדיה אין שוקולד. חמאת קקאו דווקא נשארה.

"אוקיי, שוקולד לבן" חשבתי לעצמי, "למרות שתמיד ראיתי בך גוש שומן בטעם וניל, אני מוכנה לתת לך עוד נסיון".

(חוץ מזה, חלפו מזמן הימים שבהם "גוש שומן" היה בעיני דבר שיש לחשוש ממנו. למעשה, אני ניזונה כיום מתפריט עתיר שומן. שומן זה דבר נפלא ובריא.)

ראשית – בירור קצר כדי להבין ממה עשוי שוקולד לבן רגיל:

סוכר, חמאת קקאו, אבקת חלב (חלב נוכרי), לקטוזה (מוצקי חלב נוכרי), מתחלבים (לציטין סויה, לפתית), ונילין. (מקור)

אוקיי. על פניו לא אמור להיות קשה במיוחד "להבריא" את הדבר הזה.

• סוכר – (המרכיב הראשון, מה שאומר שיש כאן יותר סוכר מחמאת קקאו). יוחלף בסטיביה, בנוהל.
• אבקת חלב – עשירה בפחמימות, ו… עשויה מחלב. להשמיט.
• לקטוזה – כנ"ל. להשמיט.
• מתחלבים – בלעכס. להשמיט.
• ונילין – אפשר להשתמש בגרגירים ממקלות וניל אמיתיים.

אוקיי, נשארתי עם סטיביה וחמאת קקאו. אחסוך לכם את המתח, זה לא עבד. ככה זה כשמנסים לחבר פאזה מיימית (סטיביה) ופאזה שומנית (חמאת קקאו). הממ. אולי לכן במוצר המקורי היו מתחלבים.

החלטתי למצוא משהו שיחבר ביניהם. נסיון ראשון – אבקת חלבון – הפיק שוקולד גרגירי ולא טעים. נסיון שני (הפתרון שישב לי מול העיניים כל הזמן) – חמאת קוקוס. כן, אותה חמאת קוקוס בה השתמשתי במתכון השוקולד הראשון שהעליתי לבלוג.
בינגו!

לפני שנגיע למתכון, מילה על חמאת קקאו. חמאת הקקאו מגיעה מהחלק השומני של פולי הקקאו והיא מאוד בריאה, גם בשימוש חיצוני וגם בשימוש פנימי. היא מורכבת בעיקר שומן רווי וחד בלתי רווי. למי שמפחד מכולסטרול, רוב השומן הרווי שלה הוא חומצה סטארית, שאינה מעלה את רמות ה- LDL (הכולסטרול ה"רע").

חשוב מאוד להשתמש בחמאת קקאו מאיכות טובה! אם במתכונים אחרים החומרים האחרים עוד יכולים להציל את המצב, במתכון הזה, אם חמאת הקקאו לא טעימה, השוקולד לא טעים. בשביל לוודא את איכות החמאה מומלץ להריח ולטעום את חמאת הקקאו לפני השימוש (לפני הקנייה, אם אפשר).

לחמאת הקקאו שאני קונה אין ריח. אני קונה את חמאת הקקאו שלי פה ומאוד מרוצה. נסו לקנות מחנות שמייצרת שוקולד. (עדכון: לאחרונה התחלתי להזמין חמאת קקאו מעולה מ-iHerb)

שוקולד לבן

חומרים:

• כ- 30 ג' חמאת קקאו מאיכות טובה.
• 2 כפיות גדושות חמאת קוקוס (אפשר להכין לפי ההוראות שכאן, או לקנות מכאן)
• 7-10 טיפות ממתיק, לפי הטעם. (אני השתמשתי בסטיביה)
• גרגרים מבערך 1/8 מקל וניל.
• פירות יער (לא חובה אבל הרבה פחות טעים בלעדיהם. אני השתמשתי בקפואים).

הכנה:

• לפורר את חמאת הקקאו בקערה.
• להמיס בסיר כפול עם גרגירי הוניל (להמיס במיקרוגל בפולסים של 30 שניות) עד שהיא נוזלית לגמרי
• להוסיף לקערה את חמאת הקקאו, חמאת הקוקוס ואת הממתיק, ולערבב היטב.
• להעביר את התערובת לתבניות סיליקון שסודרו על צלחת מבעוד מועד.
• להניח בכל תבנית פרי אחד.
• להכניס את התבניות לקירור עד להתקשות מוחלטת של השוקולד.

הערות

• אפשר לקרר את השוקולד במקרר או במקפיא. אם משתמשים במקפיא, אחרי עשר דקות כבר אפשר לחלץ את השוקולד מהתבנית ולאכול, אבל לטעמי המרקם הכי טוב כשהוא מתרכך קצת, במקרר.
• למי שאוכל לפי ברנשטיין ולא אוהב סטיביה – ניתן להחליף בממתיקים אחרים, רצוי נוזליים (ממתיקים באבקה מכילים לרוב דקסטרוז, שהוא סוג של גלוקוז ומשפיע על רמת הסוכר בדם).
• מי שלא נמנע מסוכרים – אני חושבת שדבש ילך פה מצוין, ואולי אפילו יהפוך את חמאת הקוקוס למיותרת.

 בתיאבון!

.

בלוג דל פחמימות בפייסבוק