הקהילה שלנו הולכת וגדלה , ובקבוצת הפייסבוק (3201 חברים נכון להיום) אנו נחשפים יום יום לסיפורי הצלחה מרגשים של סוכרתיים מכל הסוגים שבוחרים בתזונה דלת פחמימות כדרך לאיזון הסוכרת שלהם.

סיפורי הצלחה הם מקור להשראה וחיוביות, ואני משוכנע כי תוכלו ללמוד מהם משהו ולקבל ״דחיפה״ לעשות את השינוי, אם לא עשיתם זאת עד כה. נביא היום שני סיפורים מרגשים במיוחד עם דוגמא כיצד תזונה דלת פחמימות עוזרת באותה מידה לסוכרתיים משני הסוגים.

הסיפור של יהודית – סוכרת מבוגרים (סוג 2)

אסף והגר יקרים.
אשמח להביא לכאן את הסיפור שלי.
אני סוכרתית טייפ 2 כבר כ 20 שנים, בת 64.
התמזל מזלי להתוודע לבלוג דל פחמימות. קראתי שוב ושוב, למדתי והתעמקתי בהנחיות התזונה של ד"ר ברנשטיין. הבלוג חולל מהפכה בתפיסה ובהתייחסות שלי למחלת הסכרת. בזכות התזונה הגעתי תוך כחצי שנה לאיזון רמת הסוכר בדם מ A1C 9.1 ל 5.7 A1C.

בעבר, לפני שהגעתי לבלוג דל פחמימות. הייתי משוכנעת שאני יודעת לשמור על איזון הסכרת שלי. הוצאתי מהתזונה שלי פחמימות רבות כמו: אורז, פסטה, קיטניות, בטטות, ומאפים למינהם. איזה פחמימות כן אכלתי: המון פירות, לחם משיפון מלא ותפוחי אדמה. הייתי משוכנעת שאני אוכלת בריא ועושה את המיטב כדי לשמור על עצמי מאוזנת. אבל מה שקרה בפועל זאת העובדה שמצב הסוכרת שלי בשלוש שנים האחרונות הורע מאד והתרופות שקיבלתי הפסיקו להשפיע, האיזון היומי של הסוכר נע בין 200 עד 300. הרופאה במרפאת סכרת הוסיפה לי תרופות רבות ושונות ולמרות זאת הסכרת המשיכה להתדרדר. סבלתי מדקירות ברגלים, כאבי שרירים, חום וחוסר תחושה בכפות הרגליים, טשטוש בראיה, תשישות, כבדות ועוד…
רק בעזרת התזונה לסוכרתיים של ד"ר ברנשטיין הבנתי את הטעות הקריטית שאני עושה, אכלתי כמות עצומה של פחמימות (בין 150 ל 300 גרם ביום). כמות הפחמימות שהכנסתי לגוף היו הסיבה האחת והיחידה להתדרדרות הסכרת שלי מדחי לדחי.

בהנחיות התזונה על פי ד"ר ברנשטיין כמות הפחמימות המותרת ליום היא עד 30 מירקות דלים מאד בפחמימות. למדתי שבמקום להסתכל ברכיבי המזון על כמות הקלוריות למדתי לבדוק אך ורק את כמות הפחמימות.

השיפור אצלי היה מהיר, בחצי שנה הורדתי 9 ק"ג. ההמוגלובין המסוכרר נכנס לתוך הטווח של אנשים בריאים  (5.7) ואני מקווה ושואפת להמשיך ולשפר את האיזון.

כל תופעות החולי שהיו לי נעלמו לחלוטין. הורדתי את כל התרופות הנוספות שקיבלתי וכרגע אני עדיין עם תרופה אחת ומקווה מאד שאוכל בהמשך הדרך להוריד גם אותה. תחילת הדרך קשה לחלק מהאנשים, כן, לא פשוט ולא קל להשתחרר מהתמכרות לפחמימות. אבל, זהו קושי זמני וככל שחולף הזמן ההשתוקקות לפחמימות הולכת ופוחתת וזה פשוט כיף להיות משוחררת מההתמכרות הזאת.

השאלה בעיני היא תמיד, מה עדיף? להסתגל לתזונה שמבטיחה לי כחולת סכרת איכות חיים כשל אדם בריא, תזונה שהיא בעיניי מצילת חיים עבור סוכרתיים, או להסתגל ולהשלים עם סיבוכי הסכרת? אין ספק שבשבילי התזונה של ד"ר ברנשטיין היא דרך חיים לתמיד.

הסיפור של עדי –  סוכרת סוג 1 מזה 30 שנה

אובחנתי לראשונה עם סוכרת נעורים באמצע שנות השמונים אז אני סוכרתית דיי וותיקה. אומנם מרדתי לא מעט בתקופת ההתבגרות ותחילת שנות ה-20, בסך הכל בכל השנים האחרונות מבחינה רפואית הייתי נחשבת כסוכרתית מאוזנת. ההמוגלובין המסוכרר שלי היה בסביבות ה-6.3 רוב הזמן והקפדתי על תזונה ״בריאה״ של המון ירקות, חיטה מלאה, פחמימות מורכבות, מעט מאוד בשר ודלה בשומן. פה ושם גם הייתי מפנקת את עצמי עם שוקולד וגלידה ושאר מטעמים כי הריי נאמר לי שכל עוד אני לוקחת אינסולין אז זה מותר. למרות זאת תמיד חשתי עייפות כרונית לא מוסברת, כאבים בידיים ובפרקים ואף התגלו בי סימנים מאוד מוקדמים של נזק לעיניים. הייתי חולה הרבה עם דלקות חוזרות ונשנות ולקח לכל פצע קטן המון זמן להחלים. חשבתי שזה נורמלי בגלל הסוכרת.

לפני שנתיים שמתי לב לעלייה הדרגתית שלי במשקל שלא הפריעה לי בהתחלה עד ששמתי לב שהאכילה שלי יוצאה משליטה. הייתי אוכלת ארוחה גדולה של פסטה מחיטה מלאה ועל זה עוד הייתי מוסיפה סלט גדול ובסוף תמיד היה לי קרייבינג גם לשוקולד. פשוט הייתי רעבה כל הזמן ושמתי לב שממש התמכרתי לפחמימות, בסוף כל ארוחה הייתי מחפשת משהו מתוק. תמיד הייתי דיי רזה אבל העלייה במשקל ובכמות האוכל הובילה לעלייה בכמויות האינסולין, שכמובן הובילה לעוד עלייה במשקל וגם לטיפוס של ה-A1C שלי כלפי מעלה ל- 6.9. היה לי קשה לשלוט על רמות הסוכר וגם הרגשתי לא טוב כל הזמן, חוסר באנרגיה, עייפות וכבדות ואפילו דיכאון. החלטתי לשים לזה סוף. חילחלה בי ההבנה שעם כמה עשורים של סוכרת, המצב לא ישתפר וסיבוכי סוכרת הם לא מושג אבסטרקטי אלא מציאות קרובה.

התחלתי להוריד דברים ששילבו הרבה קמח ושומן שהתקשתי איתם בהערכת מינון האינסולין הנכון, בגלל ההתפרקות הלא צפוייה בגוף. ראיתי שיפור מיידי בערכי הסוכר כמו כן שיפור במשקל ואפילו הורדתי בכמות האינסולין. התחלתי גם לצאת להליכות כמעט כל ערב שמאוד עזרו לספיגת האינסולין.

באותה תקופה גם גבר בי הצורך להתחבר לקהילת הסוכרתיים והצטרפתי לקבוצת אינטרנט מקומית בארה״ב. שמתי לב שרובם מאוד מקפידים על שמירת ערכיי הסוכר שלהם כמה שיותר קרוב לערכים של אנשים בריאים. הם גם דיברו הרבה על התזונה שלהם שאומנם הייתה דומה לשלי אבל הרבה יותר ״קיצונית״, לפחות זה מה שחשבתי באותה תקופה כי כל הפחמימות שהם צרכו הגיעו רק מירקות ומעט אגוזים. אבל ההמוגלובין המסוכרר של רובם היה בסביבות ה-5 ושל חלקם גם מתחת.

מעולם לא ידעתי שערכים כאלו אפילו אפשריים אצל סוכרתיים. השם שעלה וחזר כל הזמן היה ד״ר ברנשטיין. החלטתי שאין לי מה להפסיד ופשוט נכנסתי לחנות ספרים ורכשתי את הספר שלו. הסיפור שלו ריתק אותי. הוא גם נתן לגיטימציה להפחתת כמות הפחמימות שלי וגרם לי להבין שאני בדרך הנכונה.

התחלתי להקפיד על תזונה לפי הספר של ברנשטיין ובהתחלה ערכי הסוכר צנחו,  אז הורדתי בכמות האינסולין אפילו יותר. למעשה מאז שהתחלתי להקפיד על התזונה, כמות האינסולין ירדה בשני שליש(!) וממשיכה לרדת בגלל תוספת פעילות. ברגע שהורדתי את הלחם מהתפריט והתחלתי להקפיד רק על המזונות המותרים ע״פ ברנשטיין, ממש נפתח לי עולם קולינרי שלם. הבנתי שבעבר כל הפחמימות בארוחות לא היו העיקר עצמו, ועכשיו כשהן לא שם אז האוכל טעים אפילו יותר.

מאז תחילת המסע שלי לערכי סוכר טובים יותר, נעלמה לה העייפות הכרונית שהייתה שם כל ימי חיי, הפכתי פעילה יותר, נעלמו הכאבים במפרקים, הורדתי במשקל והפחתתי כמויות עצומות של אינסולין.

רמות הסוכר רוב היום מתחת ל-90 וההמוגלובין המסוכרר האחרון הראה 4.9.

מעולם לא הייתי באיזון טוב יותר. אפילו התחלתי לרוץ בערבים, משהו שבן אדם שכל חייו חש עייפות וחולשה מעולם לא היה צפוי שיעשה.

אני דיי בטוחה שתזונה דלת פחמימות ע״פ ברנשטיין זה אחד מהדברים הכי טובים שקרו לי בחיי. זו אומנם לא תרופת קסם והיא דורשת הקפדה מרובה על כל דבר, בדיקות סוכר רבות, שינוי מינוני אינסולין והכי חשוב, זמן. עדיין התמורה לכל זה כל כך שווה. החיים עם סוכרת הם מרדף אינסופי עם המון עליות ומורדות אבל התזונה הזאת עוזרת להפוך את הרי האוורסט האלה לגבעות קטנות ומושגות.

עוד דבר שלמדתי זה שהמערכת הרפואית לא תמיד יודעת מה הכי טוב בשבילינו הסוכרתיים. הרופאים והדיאטנים עושים כמיטב יכולתם אבל רוב ההבנה של אנדוקרינולוגים מסתכמת בתרופות וקביעת מינונים. הם לא חיים עם סוכרת 24/7 ולא חווים על בשרם את ההשפעה של המחלה והתזונה הנלווית אליה. עלינו הסוכרתיים מוטלת האחריות בטיפול יום יומי בעצמינו ולכן עלינו לפתח מודעות על איך כל דבר משפיע עלינו.

חשוב לזכור שלכל אחד צרכים אחרים ותגובות שונות בהקשר של פעילות גופנית והשפעתה על הסוכר בדם, ולכן אני חייב לסייג ולכתוב don't try this at home. מה שמתאים לי לא בהכרח מתאים לכם וצריך ללמוד כיצד "להתיידד" עם הפעילות הגופנית על ידי ניסוי עצמי ובזהירות.

למרות שלאחרונה אני משתדל לשלב פעילות גופנית בכל יום מימי השבוע (גם אם אלו אימונים קצרים) ימי שישי הם עדיין המועדפים עלי לצאת לעשות ספורט, במיוחד ימים יפים כמו היום.

לפני ארוחת הצהריים מדדתי סוכר ועמדתי על תוצאה נאה של 86.

ידעתי שאני יוצא לאימון ולכן לא הזרקתי אינסולין מהיר על הארוחה. זו לא הייתה ארוחה כבדה, וכללה דג סלמון וירקות מאודים – שעועית ירוקה, בצל וקישואים. נתתי לארוחה קצת זמן להתעכל ויצאתי לדרך.
תכנית האימון כללה נסיעה באופניים לאורך פארק הירקון ועד לחוף הצוק, משולבת באימון כוח קצר.

המסלול כולו הלוך חזור הוא 16 ק"מ ורובו בתנאים נוחים. קצב הרכיבה שלי כרגע ממוצע ואני עובד על הגברת המהירות בהדרגה. לאימון לקחתי איתי מים, מד סוכר כמובן וטבליות גלוקוז למקרה הצורך.

(זה המקום לציין שאת החולצה היפה וגם הרבה מההשראה רכשתי מכפיר טהורי, שמפעיל קבוצת פייסבוק נהדרת בשם קבוצה סוג א', מומלץ לבקר)

המסלול שלי עובר דרך שביל אופניים חדש יחסית שמחבר בין בין נמל תל אביב לחוף תל ברוך. לצד השביל רצועת חוף יפה במיוחד שהקהל הרחב עוד לא הספיק להרוס, כמה דוגמאות לפניכם.

לאחר שהגעתי לחצי הדרך -חוף הצוק, החניתי את האופניים ופניתי לביצוע אימון הכוח. (למי שזוכר אני חסיד גדול של אימוני משקל גוף ובעיקר בחוץ, כתבתי על זה בעבר כאן)

דבר ראשון בדקתי שוב סוכר, ועמדתי על 111, תוצאה שמאפשרת כמובן להמשיך באימון ללא הפרעה.

כשהוא מהווה חלק מאימון משולב של אירובי + כוח , אני מקפיד לעשות אימון לא ארוך מדי ולא קשה מדי. האימון לקח לי סה"כ 15 דקות וכלל עליות כוח, שלושה סטים של עליות מתח וקצת שכיבות שמיכה.

לאחר שסיימתי, נתתי לגוף עוד מנוחה קצרה ועליתי חזרה על האופניים, בדרך חזרה. בערך באמצע הדרך עצרתי שוב לבדוק סוכר שעמד הפעם על 99.

לרוב כשמבצעים אימוני כוח חזקים הגוף מגיב בהפרשת ההורמון אדרנלין, כחלק מתגובת סטרס שנועדה להעצים את היכולות הגופניות שלנו (כמו למשל כשאנחנו בורחים מאריה ביער)

חלק מהשפעות האדרנלין הן עלייה בסוכר בדם, ואצלנו סוכרתיים מסוג 1 זה יכול להוביל לעליות חדות לאחר אימון כוח אגרסיבי. אחרי ניסיונות רבים מצאתי שאם אני משלב אימון כוח קצר ואימון אירובי הם מאזנים אחד את השני ומאפשרים לי לסיים את האימון ללא עלייה ולא ירידה משמעותית בערכים.

כשהגעתי הביתה בדיקת סוכר נוספת עמדה על 86. הכנתי לי ארוחה של ירקות חתוכים בתוספת טונה והרבה שמן זית ותבלינים, עליה לא הזרקתי אינסולין מהיר. בימים של פעילות גופנית משמעותית אני כמובן גם מוריד במינוני האינסולין ארוך הטווח כדי למנוע היפו בלילה.

לסיכום, פעילות גופנית מעצימה את הגוף ואת הנפש, עוזרת לאיזון ולמעשה מועילה לגוף בדרכים רבות מאוד. לכל מי שמתמודד עם סוכרת סוג 1 או 2 אני ממליץ לשלב ספורט כחלק מארגז הכלים להתמודדות עם הסוכרת.

כדי ללמוד כיצד הפעילות משפיעה עליכם, בחרו אימון ובצעו אותו באופן קבוע. בפעמים הראשונות הקפידו על מדידות רבות וכך תוכלו לצפות את התגובה של הגוף ולמנוע הפתעות. כשאוכלים תזונה דלת פחמימות מרוויחים פעמיים בהקשר לספורט: ראשית מינוני האינסולין יורדים וכך יש פחות סיכוי להיפוגליקמיה, ושנית הגוף לומד לא להסתמך על פחמימות כמקור אנרגיה עיקרי, עובדה שגם מצמצמת את הסיכוי להיפו.

.
בלוג דל פחמימות בפייסבוק
סיירת סוכרת – הקבוצה לסוכרתיים שנלחמים על איזון אמיתי

תקשיבו, זו פיתה.

יש בפנים כיס ואפשר למלא אותו בדברים!

תסלחו לי על ההתלהבות, אבל עד שנתקלתי במתכון הזה חשבתי שהפעם הבאה שבה נאכל פיתה תהיה כשהגיהנום יקפא, כמו שאומרים הגויים. לא, אני עדיין לא חושבת שצריך לאכול תחליפי לחם על בסיס יומיומי (ואם אתם חדשים כאן גשו בבקשה לפה ותקראו את הפסקאות הראשונות כדי להבין את עמדתנו בנושא).

אבל מעבר להיותה דלת פחמימות הפיתה הזו מגניבה במיוחד, כי:

• היא מבוססת על קמח קוקוס ושמן קוקוס, משמע השומן רווי, יציב, לא מתחמצן באפייה וללא חשש אומגה שש (איך אומר מיקי, "כשר פליאו").
•  רק 3 רכיבים (בלי לספור מים ומלח שלכולם יש בבית, כן?)
• היא קלה ומהירה מאוד להכנה, ולעומת זאת קשה לאכול ממנה יותר מדי – היא מאוד, מאוד משביעה.

וכמובן שהיא מאוד דלה בפחמימות, במיוחד בהשוואה לפיתה רגילה – המתכון מניב שלוש פיתות שבכל אחת מהן 9.3 ג' פחמימות ו- 6.7 ג' סיבים (2.7 פחמימות נטו).

לסיכום:

יש לכם מדי פעם יום שלם מחוץ לבית ואין לכם כח לקופסת פלסטיק עם ירקות ובשר? -לכו על זה.

יום העצמאות ואתם מתבאסים שלכולם יש פיתה חוץ מכם? -מה לא בסדר איתכם? תנו לעצמכם כאפה מנטאלית ותיזכרו שפיתה זה בשביל חלשים. אתם פה בשביל הבשר!

עכשיו כשהכל ברור, קצת על הרכיבים:

אבקת קליפות זרעי פסיליום (psyllium husk powder)

במתכון יש רכיב שעוד לא הופיע בבלוג – אבקת קליפות זרעי פסיליום. זה הרכיב שמאפשר לפיתות להתנהג כמו משהו שמכיל גלוטן, כשבעצם הן נקיות ממנו לחלוטין. בונוס – הקליפה עשויה מסיבים מסיסים שיפים מאוד לעיכול ויכולים לשמש מצע טוב לבקטריות טובות. למרות שהמתכון מכיל רק שתי כפות, לצערי אי אפשר להחליף אותן בשום דבר אחר. לא מצאתי בחנויות הטבע בארץ אבל אמרו לי שאולי יש בשווקי תבלינים. עדכון: מסתבר שיש את המוצר בעדן טבע מרקט. אני משתמשת במוצר של חברת NOW שניתן  להזמין פה מאתר iHerb.
הערה – לאחר שקיבלתי הרבה שאלות בנושא חקרתי קצת, ולא, אי אפשר להחליף את הפסיליום בזרעי פשתן. זה לא יעבוד.

קמח קוקוס – כתבתי על תכונותיו ויתרונותיו בעבר כאן. לא ניתן להשיג אותו בארץ אבל אפשר להזמין כאן.

שמן קוקוס – ניתן להשיג בארץ והסוגים האהובים עלי נמצאים בעמוד ההמלצות.

מתקשים או חוששים מהזמנה באינטרנט? היעזרו במדריך להזמנה מאתר iHerb שנמצא כאן.

יאללה למתכון!

פיתות דלות בפחמימות

המתכון מהבלוג "maria's nutritious and delicious journal" שבו ניתן למצוא עוד הרבה מציאות מעניינות.

רכיבים:

זה התחיל כמו כל המתכונים הכי טובים שלי, כשלבחור התחשק משהו טעים בשעה לא הגיונית.
לא היו לי חומרים לעוגייה אבל בדיוק הכנתי חמאת קוקוס והיתה לי במקרר חמאה משובחת של elle & vire, ומשם הכדור התחיל להתגלגל.

התגובות בסלון היו טובות ("יש עוד"? אחרי הביס הראשון = תו תקן לאיכות) וגם בארוחה אצל חברים אליה הבאתי אותם כקינוח הם נעלמו מאוד מהר.
ולחשוב שכל זה לא היה קורה אם רק היה לי קמח שקדים בבית

כמה הערות לסדר היום:

1. מאוד מאוד מומלץ להתשמש בחמאת elle & vire, או לפחות בחמאה אחרת מהמומלצות שלי, כי הן פשוט יותר טעימות. שווה להשקיע כי החמאה מאוד משמעותית במתכון. ניתן להשיג אותן ברוב הסופרים הגדולים.
2. אל תוותרו על המלח. הוא עושה את המתכון ונאמר לי שהוא גם מסווה את הטעם האופייני של הסטיביה, שלא כולם אוהבים.
3. הבלילה תהיה מאוד מתוקה לפני הקירור וזה בסדר. הקירור מעדן את המתיקות.

טראפלס קוקוס, חמאה ווניל

חומרים

• 1/2 כוס + 2 כפות חמאת קוקוס (אפשר להכין בבית או להזמין)
• 1/2 כוס קוביות חמאה
• 26 טיפות סטיביה נוזלית
• 5 כפות שקדים קלויים (בבית) ומרוסקים
• 1/8 כפית מלח דק
• גרגירים מחצי מקל וניל (אופציונלי)
• קמצוץ מלח גס (אופציונלי)
• חמאת קקאו לציפוי (אופציונלי)

הכנה

1. מחממים תנור ל-180 מעלות. קולים את השקדים כ-8 דקות או עד להשחמה קלה ומניחים להם להתקרר.
2. שמים את חמאת הקוקוס בקערה ומחממים אותה מעט כדי שתגיע למצב נוזלי (30 שניות במיקרו, ערבוב וחימום קצר נוסף אם צריך).
3. מכניסים את קוביות החמאה לקערה ומערבבים לשילוב עם חמאת הקוקוס. אם התערובת קרה מדי ולא מתערבבת, נותנים עוד סיבוב קטן במיקרו, אבל בזהירות – אנחנו לא רוצים שהחמאה תינמס ותיפרד לשומן ומוצקי חלב.
4. פותחים את חצי מקל הוניל, מגררים מתוכו את הגרגירים השחורים בעזרת קצה סכין ומוסיפים אותם לתוך התערובת (לחלופין ניתן להשתמש בכמה טיפות של של תמצית וניל)
5. מוסיפים לקערה את הסטיביה, המלח הדק והמלח הגס ומערבבים היטב.
6. מכניסים את השקדים שהתקררו בינתיים לשקית ומרסקים אותם בעזרת חבטות קלות בעזרת פטיש שניצלים או צנצנת של שמן קוקוס. מוסיפים 5 כפות שקדים מרוסקים לקערה ומערבבים.
7. מכסים את הקערה ומכניסים למקרר לשעה. לאחר שהתערובת התקררה והתייצבה, מוציאים ממנה כפיות גדושות ומגלגלים לכדורים. הכי קל לעשות זאת בכפית שחוממה במים רותחים (ונוגבה היטב).
8. אופציונלי: מגלגלים את הפרלינים באבקת קקאו להגשה רבת רושם.

.
בתיאבון!

.
בלוג דל פחמימות בפייסבוק
סיירת סוכרת

ראשון, פייסבוק. עם כל החסרונות שלו כ"שואב זמן", הפייסבוק יכול גם להיות מצע מצויין להחלפת מידע, יצירת קשרים חדשים ודיון משותף. כחלק מהמאמץ שלנו להפיץ את המידע הנוגע לתזונה דלת פחמימות כפתרון לסוכרת, החלטנו להרחיב את הפעילות שלנו גם לשם, כדי לקיים דיון ישיר יותר איתכם בכל מה שנוגע לסוכרת והתמודדות איתה. קבוצת דיון היא דרך נפלאה להתייעץ, לשמוע דעות של אחרים, ובעיקר להרחיב את המעגל האישי שלנו. אין סיבה שנרגיש לבד.

הקבוצה שהקמנו,  "סיירת סוכרת", נועדה בדיוק למטרה זו. אתם מוזמנים להצטרף, לשאול ולשתף כל מה שעולה על דעתכם.

למה "סיירת"? כי אנחנו מאמינים שסכרתיים בכל גיל לא חייבים להיות אנשים "חולים". יש בנו את כל הפוטנציאל להיות חזקים, בגוף ובנפש, ולהלחם על הבריאות שלנו והתדמית שלנו.

סיפור ההצלחה של רמי

ונעבור לנושא השני על סדר היום. רמי אשר שינה את תזונתו עקב המפגש עם הבלוג שלנו והסיפור שלו מוצג כלשונו. רמי הוא עם סוכרת סוג 2 ("מבוגרים"). לאחר המעבר לתזונה דלת פחמימות נכון להיום הוא אינו נוטל תרופות כלל ומאוזן עם A1C של 5.4 ! סיפור שנותן השראה רבה.

"הי הגר,
אני חייב הרבה מאד לאסף, אני הייתי בדרך להתחיל זריקות (אני סוג 2) אחרי 10 שנים של
עוד ועוד תרופות. למזלי התורים למרפאת הסכרת הם רחוקים. התוצאות הקשות של הבדיקות היו בתחילת אוגוסט 2011 , אחרי תקופה של מספר חודשים שנמנע ממני היכולת לעשות פעילות גופנית,
עד אז משך עשר שנים היה לי סוכר גבוה אבל היחיתי הולך כ-8 ק"מ לפחות 5 פעמים בשבוע,
כך שכל הערכים מעבר לסוכר (כולסטרול טרגליצרידים וכ"ו) היו תקינים. אבל באותה בדיקה הכל קפץ לשמיים.

במזל ביקרתי בפורום סכרת בתפוז ביום 22.8.2011 (לא אשכח את אותו ערב) היו שם הצעות למישהי
בעיניין הסוכר, בין הכותבים היה אסף שהפנה לבלוג הזה. מאותו רגע ממש שקראתי את ההנחיות הכלליות לתזונה ע"פ ד"ר ברנשטיין התחלתי לאכול לפיהן, לא נגעתי עוד במוצרי הקמח המלא שהיו בפריזר. כמובן שבמשך הזמן נחשפתי יותר לתורתו של ד"ר ברנשטיין בעיקר בנוגע לסוג 2.

בנובמבר עשיתי בדיקות וסיפרתי עליהן לאסף במסר בתפוז, ה- A1C שלי היה 6.1
לא הבנתי למה לא ירד מ-6 שהרי תוך שלושה ימים מהתחילת האכילה לפי הבלוג הזה ירד לי הסוכר
לערכים בין 70 ל-90 . כמובן שהורדתי את מינון הגלובן ממריץ הלבלב בהתאמה (על דעתי בלי עצות
מרופא) . אבל אז ראיתי שד"ר ברנשטיין אומר שה-A1C זה ממוצע של 4 חודשים (לא שלושה כמו
שמצוי במרבית האתרים) על 4 חודשים המספרים הסתדרו לי, חודש וחצי סוכר גבוה וחודשיים וחצי בנורמה מתאים למה שיצא לי.

את ממריץ הלבלב (גלובן) נטשתי לחלוטין חודש אחרי שהיתחלתי עם התזונה החדשה, מ- 2 כדורים
ליום הגעתי לרבע כדור בשבוע, גם הוא היה ביום שישי בבוקר, בוקר שבו אני מתפרע מעט.
את הגנואט נטשתי לפני כחודש, היום אני לא לוקח שום תרופה אבל כן לוקח חומצה אלפא ליפואית
יחד עם שמן נר הלילה, ד"ר ברנשטיין אומר שזה טוב.

אבל לא נשארתי ממש צמוד לד"ר ברנשטיין, אחרי ניסויים ראיתי שאני יכול לאכול כ- 80 גרם פחממות
ביום כולל אלו הזמינות שיש בירקות, כמובן לפזר אותם לאורך היום.ובלי הפפצצות של דגניים. אני נמנע לחלוטין מדגניים (למעט מעט ביום שישי בבוקר.) ומחלב, רק גבינות שמנות מידי פעם.

אני רוצה להגיע ל- A1C נמוך מ- 5.4 זה יספק אותי למרות שד"ר ברנשטיין מדבר על 4.9.
ממועמד להתחיל להזריק להגיע למצב בו ללא שום תרופות אני מציב לעצמי יעד של פחות מ- 5.4
אני לא הייתי מאמין שזה אפשרי רק לפני חצי שנה. והכל תודות לאישך שהיפנה לבלוג הזה ב- 22.8.2011

מעט ארוך אבל כדאי שתדעו את ואסף שלפחות לאדם אחד הבאתם מזור ע"י הבלוג הזה.
ושוב תודה לך על המתכון לחם טחינה, העיניין של טחינה כבסיס הוא מעולה והיה חדש לי לחלוטין, עכשיו נפתחה לי אפשרות למאפים נהדרים, (ברור שלא הרבה בגלל השומן) למי שאינו אוכל דגניים.
חמאת שקדים או בוטנים או שומשום, כל פעם טעם אחר."

רמי, תודה רבה על השיתוף.
אם גם אתם רוצים לשתף אותנו בסיפור שלכם, צרו קשר.

"תקופת ירח הדבש" הוא הכינוי האירוני שניתן לאחרת התקופות הקשות בחיים – התקופה שלאחר אבחון הסוכרת מסוג 1. זו תקופה בה ערכי הסוכר מתחילים להתאזן מעצמם וכמויות האינסולין אותן יש להזריק יורדות, לפעמים עד כדי היעלמות זמנית של הצורך בהזרקה.

תקופת ירח הדבש לא מתרחשת תמיד, ונחשבת כזמנית. על פי הספרות הרפואית המקובלת היא נמשכת בין מספר חודשים ועד לשנתיים. ע"פ ד"ר ברנשטיין ניתן להאריך את תקופת ירח הדבש ועל זה בהמשך. התקופה הזו עבור הסכרתי החדש מבלבלת מעט, ואף עשויה לנטוע תקוות שווא לריפוי הסכרת, אני יודע, הייתי שם.

מדוע מתרחש ירח הדבש?

כדי להבין, יש לפרט מעט על התהליכים המלווים את היווצרות הסכרת עצמה.

סכרת סוג 1 מוגדרת כמחלה אוטואימונית, זאת אומרת מחלה בה מערכת החיסון של הגוף "תוקפת" את הגוף עצמו, במקרה הזה את תאי הלבלב מסוג בטא האחראים על ייצור והפרשת האינסולין. תהליך זה מתחיל זמן מה לפני הופעת הסימפטומים של הסכרת. למרות הפגיעה בהם, תאי הבטא שעדיין מתפקדים מנסים לעמוד בעומס וממשיכים לייצר אינסולין אך בנקודה מסויימת גם הם "קורסים". בשלב זה מתחילים הסימנים האופיניים לסכרת כגון ירידה במשקל, עייפות, צימאון והשתנה מוגברים הנובעים כולם מעליית היסטרית של כמות הגלוקוז בדם. רוב תאי הבטא בלבלב כבר לא מתפקדים ואלה שכן – כורעים תחת העומס. לא רק שמערכת החיסון החליטה לתקוף אותם על לא עוול בכפם, הם ניזוקים גם מהרמה הרעילה של הסוכר בדם שיכולה להגיע גם ל-600 דצ"ל .

בשלב זה מתרחש גם בדרך כלל האבחון של הסכרת. כבר לא ניתן להתעלם מהסימפטומים ובדרך כלל האדם הולך להבדק ומקבל את החדשות הגורליות. לאחר האבחון מתחיל הטיפול – הסכרתי החדש מתחיל להזריק אינסולין בצורה קבועה כדי לחקות את פעילות הלבלב שלו. כאמור, בדרך כלל בשלב זה קיימים עדיין תאי בטא בלבלב שמתפקדים, וברגע שהגוף מתחיל להסתייע באינסולין ממקור חיצוני ורמות הסוכר עצמן יורדות לערכים  הקרובים לנורמה, יורד העומס גם מתאים אלה והם חוזרים לתפקד. עקב כך ערכי הסוכר מתחילים להתאזן עד למצב בו כמות האינסולין הנחוצה לסוכרתי יורדת מאוד , לפעמים עד להפסקה מוחלטת של ההזרקה.

האם ניתן להאריך את תקופת ירח הדבש ולמה בעצם?

על פי ניסיונו של  ד"ר ברנשטיין  ניתן להאריך את תקופת ירח הדבש על ידי שמירה על תפריט דל פחמימות וטיפול נכון. במהלך שנותיו הרבות בהן טיפול בסכרתיים, לא פעם החל ד"ר ב' לטפל בסכרתיים ממש משלב האיבחון.  סכרתיים שעברו לתזונה דלת פחמימות ועקבו אחר ההמלצות הנוספות שלו כבר מההתחלה הצליחו לשמור על מינוני האינסולין שלהם קבועים למשך שנים. זה לא אומר שהם נרפאו מהסכרת, אבל הם הצליחו לשמר אותה במצב סטטי יחסית שתרם ליכולת שלהם לשמור על ערכי סוכר נורמליים. הסיבה שזה חשוב היא שלמרות שאי אפשר לשקם את הלבלב לחלוטין, המשך הפעילות שלו גם אם היא חלקית תעזור ליציבות רבה יותר בערכי הסוכר – שזו המטרה שלנו, להגיע לערכים נורמליים ולשמור על יציבות, ללא ירידות ועליות חדות.

לסיכום,אם אתם עצמכם אובחנתם בסכרת סוג 1 ונמצאים בעיצומו של ירח הדבש, או שאתם מכירים מישהו שנמצא בשלב זה, מומלץ מאוד להתחיל לעקוב אחרי ההמלצות של ד"ר ברנשטיין ולעבור לתזונה דלת פחמימות. מי לא רוצה ירח דבש ארוך?

.

.
במקור רציתי פנקייק, אבל היה לי חם, וכשחם לי אני מוצאת את עצמי "מאווררת" את האוכל שלי בכמה שיותר ירקות. כך נולד הלטקייק – שילוב של פנקייק ולטקס (לטקעס?)
התוצאה משביעה מאוד ועם מתקתקות עדינה.

אפשר להתאים את המתכון בקלות לתזונה לפי ברנשטיין אם מחליפים את התפוח בעוד זוקיני, אבל אז כדאי להמתיק קצת יותר.

לטקייק תפוח וזוקיני

לשני אנשים (מניב 4 גדולים, כמו בתמונה)

מרכיבים:

• חצי תפוח גראני סמית גדול
• 1 זוקיני בינוני (אפשר גם קישוא, אבל בגלל שהוא יותר מיימי יתכן שאפשר יהיה לוותר על תוספת הנוזלים)
• 2 ביצים
• 2 כפות "בהריון" (לא מתקדם) קמח קוקוס*
• כפית קינמון
• כף שמן קוקוס או חמאה
• 1/4 כוס + כף חלב קוקוס / יוגורט / מים
• חצי טפטפת של סטיביה וניל או חצי כפית תמצית וניל + כפית דבש / ממתיק טבעי אחר

הכנה:

• מערבבים בקערה קטנה את קמח הקוקוס והקינמון.
• מערבבים בקערה שנייה את הביצים, הנוזלים, שמן הקוקוס והסטיביה.
• מערבבים את החומרים הרטובים לתוך היבשים וטורפים היטב עד שאין יותר גושים.
• מגררים את הזוקיני והתפוח במגררת עם חורים גדולים (אם משתמשים במגררת עם חורים קטנים צריך לסחוט את עודפי הנוזלים) ומערבבים לתוך בלילת הפנקייק.
• מחממים מחבת ומוסיפים מעט שמן קוקוס. מניחים כף (או יותר לפי גודל המחבת) מהבלילה ומשטחים אותה על המחבת, מזהיבים משני הצדדים.
• אפשר להגיש עם קצת חמאת קוקוס ביתית או קנויה מלמעלה.

* זו לא טעות, אכן צריך רק שתי כפות של קמח קוקוס. זה כוחו של הקמח הזה, הוא סופח נוזלים באופן מדהים.
* לאחרונה גילו לי שאפשר להשיג קמח קוקוס גם בארץ. זה יותר יקר, אבל זו אופציה טובה למי שלא רוצה להזמין.

הגיע הזמן לקצת אוכל אמיתי. את הקציצות האלו הכנתי בלי הרבה מחשבה מחומרים שהיו לי בבית, ויצא ממש מצויין. הן נימוחות ומאוד מספקות, וחזה האווז הופך אותן למושחתות ממש.

השידוך לטחינה סלק נולד בגלל שעד כמה שהן טעימות, קציצות הן לא דבר פוטוגני במיוחד. אחר כך התברר שזה גם טעים

לפני המתכון, כמה עדכונים:

1. המפגש של הקהילה לתזונה ובריאות בגישה אבולוציונית נדחה בשבוע, וזה אומר שנוכל להתראות שם! בואו בהמוניכם ואל תשכחו לאשר את השתתפותכם בעמוד האירוע בפייסבוק. מה אתם מביאים לפיקניק?

2. העלנו את המתכון הזה כשעוד לא הכרנו אף אחד אחר שאוכל כמונו. אפילו לא שיערתי שתהיה בו כזו התעניינות… והיום זה המתכון הכי פופולרי בבלוג! אז תודה לכל מי שניסה, אהב והפיץ הלאה את לחם הטחינה.
במשך הזמן המתכון שלי השתכלל, ואני מקבלת גם מכם דיווחים על כל מני גרסאות ושדרוגים מגניבים שאתם עושים למתכון המקורי. לכן החלטנו שהגיע הזמן לפוסט שיסכם את הנושא, ונשמח מאוד לארח בו גם את היצירות שלכם. מעוניינים להשתתף? שלחו לנו את המתכון ותמונה של התוצאה ל -carbfreeblog ב- gmail.com.

ועכשיו, למתכון!

קציצות בקר, חציל וחזה אווז

מרכיבים:

• 500 ג' בשר בקר
• 100 ג' חזה אווז חתוך לקוביות של סמ'
• 1 ביצה
• 1/4 כוס כוסברה קצוצה
• 4 כוסות חציל חתוך לקוביות של סמ' וחצי
• בצל קטן קצוץ דק
• חצי פלפל ירוק חריף קצוץ דק
• כף בהרט
• כפית מלח
• חצי כפית פלפל
• שמן זית / קוקוס לטיגון

ההכנה:

• מטגנים את חזה האווז עד להזהבה, ומוציאים מהמחבת לצלחת.
• מוסיפים למחבת את הבצל ואת הפלפל הירוק ומטגנים עד שהבצל רך ושקוף.
• מוסיפים את החציל ומטגנים עד לריכוך.
• מורידים מהאש וממתינים שיתקרר מעט.
• מערבבים היטב בקערה את הבשר הטחון, כוסברה, ביצה, תערובת החציל והבצל, חזה האווז והתבלינים, ויוצרים קציצות.
• מכינים את הקציצות במחבת או בתנור (הן ייצאו עסיסיות גם באפייה בגלל תכולת השומן הגבוהה).
• מומלץ להגיש (ולצלם!) עם טחינה סלק.

טחינה סלק

מרכיבים:

• 2 סלקים בינוניים
• מיץ מחצי לימון או יותר, לפי הטעם
• רבע כוס (פלוס מינוס) טחינה גולמית
• מלח לפי הטעם

הכנה:

• מבשלים / אופים את הסלקים, מניחים להם להתקרר, מקלפים וקוצצים אותם.
• מפה אפשר פשוט לשים את כל החומרים יחד במעבד מזון ולהפעיל, אבל כדי שהמוצר הסופי יהיה לטעמכם, מומלץ להתחיל מהסלקים והטחינה ואז להוסיף את כל שאר הרכיבים לפי הטעם, תוך כדי שטועמים מדי פעם. יכול להיות שיהיה צורך בעוד טחינה אם רוצים ממרח יותר סמיך, או אם הסלקים גדולים במיוחד.

הערה:
לבישול הסלקים יש שתי אופציות: אופים אותם בתנור עטופים בנייר כסף, שעתיים ב- 200 מעלות, או מבשלים (לא מקולפים) במים רותחים עד לריכוך. לאחר שניסיתי את שתי הדרכים אני יכולה להגיד ששתיהן מצוינות.

בתיאבון!

בלוג דל פחמימות בפייסבוק

המתכון בפוסט זה מבוסס על קמח קוקוס, אחד הקמחים המוצלחים ביותר לאפייה דלת פחמימות ונטולת גלוטן. קמח קוקוס הוא דק מאוד, הרבה יותר מקמח שקדים למשל, לכן ניתן להפיק ממנו מאפים עדינים שמחקים בהצלחה את "הדבר האמיתי" (וגם ממכרים כמו הדבר האמיתי – ראו הוזהרתם!).

קמח קוקוס הוא למעשה תוצר לוואי של תהליך ייצור חלב הקוקוס, שבסופו מקבלים נוזל קוקוס ובשר קוקוס מיובש למחצה. את בשר הקוקוס מייבשים בטמפרטורה נמוכה ולאחר מכן טוחנים אותו לאבקה שהיא קמח הקוקוס. איפשהו בתהליך גם מפחיתים את כמות השומן שבו (שמן קוקוס זה אמנם בריא, אבל כנראה שהפחתתו מאפשרת למוצר להפוך לקמח יבש).

מכירים את המדריך של סאנוק להכנת חלב קוקוס בבית? אני די בטוחה שאפשר להשתמש בשאריות מהמתכון הזה להכנת קמח קוקוס ביתי. המרקם בטח יהיה יותר גס, אבל זה עדיין יכול להיות שווה. אם מישהו מנסה (ורד?), אשמח לשמוע איך יצא.

יתרונות קמח הקוקוס

• קמח קוקוס הוא נטול גלוטן וחומרים בלתי בריאים אחרים שניתן למצוא בדגנים. (יש בו מעט חומצה פיטית, אך בצורה בלתי פעילה שאינה מפריעה לספיגת מינרלים)

• הוא דל בפחמימות, כפי שניתן לראות בטבלה המשווה סוגי קמחים בסוף הפוסט הזה. יש בו יותר פחמימות נטו מקמח שקדים למשל, אבל במתכונים משתמשים לרוב בכמות קטנה (פירוט בהמשך).

• תכולת הסיבים, החלבון והשומן הגבוהה יחסית הופכת אותו למאוד משביע.

• בקמח קוקוס (כמו בכל מוצרי הקוקוס) יש חומצה לאורית – חומצת שומן שמסייעת למערכת החיסון, לבלוטת התריס, ולמראה עור בריא.

אפייה עם קמח קוקוס

• לקמח הזה יש אופי משלו. בניגוד לקמח שקדים, שאיתו קשה מאוד לפשל (התוצאה תמיד תהיה טעימה ואכילה, גם אם לא בדיוק לפי כוונת המשורר), עם קמח קוקוס יש פחות מרווח לטעות. מדובר בחומר שמתנהג באופן שונה מאוד מקמחים אחרים, לכן עדיף להשתמש במתכונים קיימים שבהם מישהו אחר בדק וניסה והגיע לתוצאה נורמלית, מאשר לאלתר או להכניס אותו למתכון שמבוסס על קמח אחר.

• ברוב המתכונים המכילים קמח קוקוס ניתן לראות כמות קטנה (יחסית) של קמח מול כמות גדולה (יחסית) של נוזלים ו/או ביצים. הסיבה לכך היא שקמח קוקוס סופח נוזלים בצורה מאוד חזקה, לכן כמות קטנה מספיקה. זה בהחלט יתרון מבחינת עלות. אז למרות שבמבט ראשון זה ייראה בלתי הגיוני, אל תתפתו לשים פחות נוזלים או ביצים. זה ייגרום לתוצר הסופי להיות יבש ומבאס.

• קמח קוקוס נוטה להיות גושי ככל שעובר הזמן מאז פתיחת האריזה. מומלץ לנפות אותו דרך מסננת לפני השימוש, ולערבב היטב את הבלילות המכילות אותו כדי למנוע גושים במוצר המוגמר.

• לא לדחוס. קמח קוקוס הוא עדין ואוורירי – אל תתפתו לדחוס אותו בזמן המדידה. בגלל שמשתמשים מלכתחילה בכמויות קטנות, כל תוספת יכולה לשנות את המתכון.

עוד לא התחילו לייבא קמח הקוקוס ארץ, ולכן אני מזמינה אותו מחו"ל, כאן. למעוניינים להזמין, כל המידע נמצא בעמוד ההמלצות שלנו.

מאפינז פטל לימון מקמח קוקוס

מבוסס על מתכון מהספר "Practical Paleo", ניתן לראות את המקור כאן.

(12 מיני-מאפינז / 6 מאפינז רגילים)

חומרים:

• 3 ביצים
• רבע כוס חמאה או שמן קוקוס, במצב נוזלי
• חצי כפית סטיביה וניל
• שתי כפות רוטב מייפל ללא סוכר
• כפית גדושה גרידת לימון ומיץ מחצי לימון גדול
• רבע כוס קמח קוקוס
• קמצוץ מלח
• רבע כפית אבקת סודה לשתייה
• אופציונלי: חצי כוס פטל או אוכמניות (להשמיט אם עוקבים אחרי התזונה לפי ברנשטיין), שקדים חצויים לקישוט.

הכנה:

• מחממים תנור ל – 180 מעלות.
• מכניסים את החומרים הרטובים לקערה ומערבבים היטב: ביצים, שמן, סטיביה, מייפל, מיץ וגרידת לימון.
• מערבבים את החומרים היבשים בקערה שנייה: קמח קוקוס (כדאי לנפות), מלח, סודה לשתייה.
• שופכים את החומרים הרטובים לתוך היבשים ומערבבים היטב, מומלץ עם מטרפה, עד שאין גושים.
• בשלב זה אפשר לערבב פנימה חצי כוס פטל או אוכמניות, או לעשות כמונו בתבניות מיני מאפינס ולשים פטל אחד בכל קאפ.
• אופים 15-20 דקות למיני מאפינז, למאפינז רגילים כנראה שיידרש קצת יותר זמן. המאפינז מוכנים כשהם מזהיבים קלות וקיסם שמוחדר אליהן יוצא נקי. כל תנור הוא קצת שונה אז כדאי לבדוק אותן במהלך האפייה ולראות איך הן מתקדמות.

בתיאבון!

בלוג דל פחמימות בפייסבוק

בין אם אתם עם קדם סכרת, סכרת סוג שתיים או אחד, בין אם אתם לוקחים תרופות להורדת הסוכר, אינסולין, שניהם או ללא תרופות בכלל, אצל כולנו הגוף עובד לפי אותם הכללים – כשהסוכר גבוה נוצר נזק בגוף. לכן אני חושב שכל סכרתי צריך לכוון לערכים נורמלים, ובעיקר בבוקר.

היעד שלי הוא לקום עם ערך סוכר נורמלי בצום, ז"א אומרת עם ערך של בין 60-90 מ"ג לדצ"ל. 

ברוב הבקרים אני אכן מגיע ליעד הזה. ומה אם לא? מנסים להבין למה זה קרה כדי להשתפר בפעם הבאה. במסע הזה לערכי סוכר נורמלים יש עליות ומורדות ואסור להתייאש מיום יומיים שיצאנו מאיזון.

אז כיצד קמים עם סוכר מתחת ל-90 בבוקר? הנה מספר נקודות חשובות:

1. להמנע מאכילה מוגזמת בלילה: כביכול מובן מאליו, אך האכילה המרובה בערב ובלילה נפוצה אצל רבים ולא תמיד קלה לשליטה. הישיבה מול הטלוויזיה אחרי יום עבודה מעייף מתלווה הרבה פעמים בנישנוש בלי פוסק. הרבה אנשים מצליחים לשלוט במה שהם אוכלים במהלך היום, אבל בלילה משחררים כל רסן. כלל חשוב הוא להקפיד לאכול ארוחת ערב מזינה ומשביעה. אם אתם אוכלים תזונה דלת פחמימות חשוב שיהיה בארוחה זו מספיק חלבון כדי לשמור אתכם שבעים עד שאתם הולכים לישון.

2. ללכת לישון מוקדם:  לפעמים לזלילה הלילה יש סיבה פשוטה, העייפות. בשעות האחרונות לפני השינה אנו פעמים רבות שומרים על עצמנו ערים באמצעים "מלאכותיים" בלי להרגיש – הטלוויזיה, המחשב, האייפון, האייפאד – כל מסך כלשהו. האור החזק מהמסכים מעיר לנו את המוח אבל כל מה שהגוף שלנו באמת רוצה זה שנלך לישון. לכן כדי להתעורר הגוף שולח אותנו לקבל "אנרגיה" ונוצרת תחושת רעב. תנסו להמנע מבהייה במסכים בלילה, ותראו איך אתם שוקעים לשינה הרבה יותר מוקדם ועם הרבה פחות אכילה מיותרת.

פתרון מעניין נוסף לבעייה זו הוא התוסף F.lux, תוסף אשר גורם למחשב שלכם לקבל תאורת "לילה" שהופכת את הצבעים שבמסך לכתומים יותר ומונעת את האפקט המעיר של המחשב. מתאים גם לסלולרי ולמחשבי טאבלט, מומלץ.

3. אם בכל זאת החלטתם לאכול בלילה: עדיף כמובן לאכול חטיפים דלי פחמימות אשר ישפיעו בצורה מועטת בלבד על הסוכר בדם. דוגמאות פשוטות הן שקדים, אגוזים או גבינה קשה, או חטיף אחר מתוך אלה שמופיעים אצלנו באגף המתכונים. אם אתם מזריקים אינסולין חשוב לא להתעלם מאף חטיף – למרות שמדובר במזון דל פחמימות לפעמים צריך להזריק.

4. לבדוק תאימות מינוני תרופות/אינסולין: אם אתם מתעוררים באופן סדיר עם סוכר גבוה בבוקר ואתם לא מבינים למה, הדבר השני מלבד תזונה שצריך לחשוב עליו הוא מינון לא נכון של תרופה או תרופה לא מתאימה.  על זה כמובן יש להתייעץ עם הרופא שלכם כי כפי שמוסבר בהמשך, לא תמיד להעלות מינון זה הדבר הנכון! 

5. להבין את "תסמונת השחר" – The Dawn Phenonema: הולכים לישון עם סוכר נמוך ומתעוררים עם גבוה? יתכן שמדובר ב"תסמונת השחר".

מדובר בתופעה פיזיולוגית אשר מתרחשת בדרך כלל בין 2-8 לפנות בוקר אשר מובילה לערכי סוכר גבוהים בבוקר. יש מספר השערות לגבי הגורם לתופעה זו. הדעה הרווחות היא כי מדובר בשיחרור גלוקוז מהכבד בעקבות הפרשת הורמונים כמו גלוקגון, קורטיזול, אדרנלין והורמוני גדילה שנועד "להכין" את הגוף לקראת הקימה. להופעת התסמונת אין חוקים, יש סכרתיים שסובלים ממנה באופן רציף, יש כאלה שמדי פעם ויש כאלה שבכלל לא.

כדי לבדוק אם מדובר בתסמונת השחר שגורמת לסוכר גבוה בבוקר צריך לקום באיזור 2-3 לפנות בוקר ולעשות מדידת סוכר בדם במשך מספר ימים ולהשוות אותה עם הערכים לפני השינה ובבוקר. הפיתרון יהיה נגזרת של מה שהצעתי עד עכשיו – המנעות מפחמימות בלילה, שינוי במינוני התרופות או במקרים חמורים אפילו להזריק אינסולין פעם נוספת לפנות בוקר כדי למנוע את התופעה. את התהליך יש לעשות ביחד עם הרופא שלכם.

6. להכיר את "אפקט סומוגי" Somogyi Rebound – אפקט סומוגי הוא קודם כל אפקט עם שם מוזר. הוא נקרא כך על שם הרופא שגילה אותו.

מדובר במצב בו קמים עם היפרגליקמיה, ערכים גבוהים בבוקר (אפילו מעל 200) שנגרמים למעשה עקב ירידת סוכר בלילה. אם הסוכר יורד בלילה (עקב הזרקה במינון גבוה מדי למשל) הגוף נכנס למצב של מצוקה ומופרשים הורמוני סטרס בגוף המעודדים הפרשת גלוקוז מהכבד וממאגרים נוספים. התוצאה היא עלייה ברמת הסוכר בבוקר. ניתן לראות את זה יפה בתרשים הבא:

במצב זה צריך להיזהר מאוד מהעלת כמות האינסולין בלילה! בשונה מ"תסמונת השחר" כאן מינון אינסולין גבוה מדי עשוי להוביל להיפוגליקמיה חריפה. אם אתם קמים עם ערכים גבוהים מאוד בבוקר יש לבדוק את הסוכר בלילה, לכוון שעון ללפנות בוקר ולעשות אפילו 2-3 בדיקות כדי לזהות ירידת סוכר בלילה. יש להתייעץ עם הרופא כיצד להתמודד עם מצב זה, בדרך כלל צריך להקפיד יותר על אכילה מול הזרקת אינסולין קצר טווח.

אגב, אחד היתרונות בלאכול ע"פ התזונה של ד"ר ברנשטיין הוא שכמות האינסולין המהיר שאנחנו מזריקים היא נמוכה בגלל שאין הרבה פחמימות בתזונה, וכך זה מוריד בהרבה את הסיכוי שנגיע למצב כזה.

7. לבדוק לבדוק לבדוק - חזרתי על זה מספר פעמים בפוסט, אבל למרות שמדובר בדבר בסיסי הבדיקות הן המפתח לאיזון שלנו, וכך גם בבוקר. בזכות הטכנולוגיה אנחנו יכולים לבדוק מה רמת הסוכר שלנו בכל רגע נתון בעזרת מד הסוכר האישי שלנו (אם יש לכם מד סוכר רציף אתם אפילו עוד יותר מחוברים למה שקורה)

תבדקו את הסוכר שעתיים אחרי ארוחת הערב, לפני השינה, איך שאתם יוצאים מהמיטה ואפילו לפנות בוקר כמו במקרים שציינתי פה. יש אנשים ש"מדלגים" על בדיקה לפעמים מהסיבות הלא נכונות, אולי כדי קצת להתכחש למציאות… כתבתי על ה"עיוורון" הזה כאן. חבר'ה, בסכרת אתם הבוס, האחריות היא עליכם!

לסיכום, לקום עם ערכים נורמלים בבוקר של מתחת ל-90 זה בהחלט אפשרי. אם אתם קמים עם סוכר גבוה אל תזניחו! נסו להבין למה זה קורה ותעזרו בכל הכלים האפשריים. בהצלחה.

בלוג דל פחמימות בפייסבוק