אז מה היתה פריצת הדרך שהביאה אותנו עד הלום? מוצרלה. כן, שמעתם נכון. לא ברור מי הראשון שחשב על זה ואיך בכלל עלתה בראשו המחשבה "המממ… מה חסר בבצק הזה? אני יודע! מוצרלה!" אבל מסתבר שהוא שינה את פני עולם האפייה דלת הפחמימות.

בעולם זכה הבצק הזה לשם "Fat Head Dough" על שם הסרט Fathead, שבאתר שלו הופיע המתכון לראשונה. הבלוגרים שעוסקים במתכונים דלי פחמימות הרימו את הכפפה מהר מאוד וביצירתיות מרשימה: הנה למשל פוסט שמרכז 24 מתכונים שונים ומפתים שעושים שימוש בטריק הזה.

אצלנו בארץ הופיע הבצק בקבוצות הפייסבוק של קהילת הפליאו תחת הכינוי "בצק מוצרלה". נתקלתי במתכון דרך חברתי רוני גפני קורן, כותבת הבלוג המוצלח שוגר מאמי ומנהלת הקבוצה "הריון מתוק", שניהם עוסקים בסוכרת הריון ומומלצים בחום. רוני השתמשה בבצק כבסיס להכנת מאפים מלוחים דמויי בורקס ופיצה והתמונות היו כל כך מפתות שאפילו אני, שלא אוכלת בדרך כלל מוצרי חלב, נשברתי. את הבורקס שלי מילאתי בפטריות והתוצאה היתה מושלמת (מתכון בהמשך).

אחרי כחודש נפל לי האסימון  – אולי אפשר להשתמש בבצק המופלא הזה גם למאפים מתוקים? חיפוש ברשת העלה שאני לא הראשונה שחשבה בכיוון. (יש! פחות עבודה :)) כך שלהגשמת פנטזיית הקרואסון השתמשתי כבסיס במתכון הזה למאפה קינמון. יש בקישור גם סרטון מאוד מועיל שמראה את שלבי הכנת הבצק עצמו. עשיתי כמה שינויים והתאמות, בין היתר החלפתי את האריטריטול בסטיביה. התוצאה היתה לא מאוד מתוקה אבל לנו זה היה מושלם. מי שלא מקפיד על הימנעות ממתיקים קלוריים יכול להחליף את הסטיביה ב 2-4כפות מייפל או דבש.

מילה של אזהרה – המתכונים שמבוססים על הבצק הזה כל כך מזכירים את הדבר האמיתי, שקשה מאוד להתאפק ולא לחסל הכל. זכרו שבדיוק כמו בורקס או קרואסון רגילים, אלו מתכונים של "פעם ב", לאירוע מיוחד.

קרואסון חמאה – שוקולד

מרכיבים:

לבצק:

1/2 כוס קמח שקדים
1/4 כוס קמח קוקוס
כוס וחצי גבינת מוצרלה מגוררת
1 כפית אבקת אפייה
ביצה
75 ג' חמאה (שייכנסו לבצק)
1/2 כפית תמצית וניל איכותית
20 טיפות סטיביה (או יותר, לפי הטעם, או ממתיק אחר. הקישור לסוג היחידי של סטיביה שטעים לנו)
כ-30 ג' חמאה נוספים שיומסו ויוברשו על הבצק

למילוי:

חצי חבילת שוקולד 85% (השתמשנו בלינדט, 20 ג' פחמימות ל- 100 ג')

ההכנה:

(שוב, אם לא התעסקתם עם הבצק הזה בעבר, מומלץ לצפות בסרטון)
לחמם תנור ל- 180.
לפרוש על השיש נייר אפייה ולהבריש במעט חמאה מומסת.
לערבב בקערה את קמח השקדים, קמח הקוקוס, אבקת האפייה.
בקערה נפרדת לערבב ביצה, וניל וממתיק.
לערבב בסיר בינוני את המוצרלה ו-75 ג' חמאה, להמיס על אש קטנה תוך ערבוב עד שהן מתערבבות ביחד.
להוסיף את התערובת של הביצים והוניל ולערבב.
להוסיף את התערובת של הקמחים ולערבב. בשלב זה כבר מתחיל להיראות כמו בצק. לא לדאוג אם רואים פסים של גבינה, אפילו בולטים מאוד – זה מה שהיה במקרה שלי וזה עדיין עבד מצויין.
להוציא את הבצק וללוש אותו בידיים עד שמקבלים כדור שאפשר לעבוד איתו. להניח על נייר האפייה המשומן, להניח עוד נייר אפייה מלמעלה ולרדד למלבן של כ-20 ס"מ.
להבריש את המלבן בחמאה בנדיבות, ולחרוץ בו משולשים (יצאו לנו 10 משולשים)
להניח בבסיס כל משולש שברי שוקולד ולגלגל מהבסיס כלפי מעלה, ולאחר מכן לצבוט את הקצוות של הבצק קצת פנימה לצורת סהר.
להניח את הקרואסונים בתבנית מרופדת בנייר אפייה ולהבריש שוב בחמאה.
לאפות 15 דקות או עד שהמאפים תפוחים וזהובים, ומוצקים למגע.
לתת להם להתקרר לחלוטין לפי שאוכלים! זה הבדל של שמיים וארץ כי בקירור מתפתחת הפריכות.

והנה המתכון שממנו הכל התחיל עבורי:

בורקס דל פחמימות במילוי פטריות

ניתן למלא את הבצק בכל תערובת שעולה בדעתכם: עגבניות וזיתים, בשר, תרד וגבינה… האפשרויות אינסופיות.
הגרסה של הבצק במתכון שלפניכם היא של אושרית עמוס מ"המאפים של אושרית", שמכינה ומוכרת מאפי פליאו. עד כמה שהבנתי היצירות שלה לא מתאימות לתזונת ברנשטיין, אבל אולי אם יהיה לה מספיק ביקוש… קדימה כתבו לה )

חומרים:
לבצק:
150 גרם מוצרלה
4 כפות קמח שקדים
1 ביצה

למילוי:

סלסלת פטריות
חמאה
טימין, אבקת שום, מלח, פלפל
רוטב Coconut amino (תחליף טעים לרוטב סויה, מיוצר מקוקוס, ללא גלוטן)

ההכנה:

המילוי:
קוצצים את הפטריות דק ומטגנים במחבת בחמאה. אחרי שהפטריות מאבדות את כל הנפח שלהן מוסיפים את התבלינים. לאחר עוד דקה או שתיים מוסיפים Coconut amino (לא מדדתי, 1-2 כפות) ונותנים לנוזלים להתאדות ולהתקרמל. טועמים ומתקנים תיבול, ומניחים בצד.

הבצק:
מכניסים את המוצרלה לקערה ומחממים דקה במיקרו.
מוציאים את הקערה, מוסיפים אליה את קמח השקדים והביצה. מערבבים ומכניסים למיקרו ל- 10 שניות נוספות.
מערבבים בזהירות ויוצא בצק, אותו משטחים על נייר אפיה משומן לצורת ריבוע (עם הידיים – אין צורך במערוך. הבצק הזה רך יותר מבמתכון הראשון).
מניחים את המילוי על חצי מהריבוע, ומשאירים מקום כדי לסגור את השוליים.
מקפלים את החצי השני של הבצק מעל הראשון ומהדקים את הקצוות. אם שיטחתם יותר מדי אולי יהיו קצת קרעים – זה לא נורא, עדיין ייא טעים.
מברישים בביצה ומפזרים שומשום לאפקט בורקס אותנטי.
אופים בתנור 15-20 דקות, עד להזהבה, ושוב – תנו לזה להתקרר אם אתם יודעים מה טוב בשבילכם.

שכחתי את השומשום. עדיין טעים!

בהצלחה והנאה, וספרו לנו איך יצא 3>

כשקיבלתי בקשה להכין לארוחת החג המשפחתית מאפה גבינות "שגם אתם תוכלו לאכול" התיישבתי לחיפוש קצר באתרי המתכונים האהובים עלי. ידעתי שבבלוג "the spunky coconut" (הקוקוס הנועז? השובב?) של קלי ברוזינה יש אגף שלם של מתכונים שמוקדש למאכלי חלב ללא מוצרי חלב אז נכנסתי אליו ראשון, וראיתי את הדבר הזה.

החיפוש תם.
גם מרשים ויזואלית, גם יש טוויסט (עוגת גבינה אבל מלוחה, ובמקום הפירות האדומים המסורתיים למעלה יש עגבניות ובזיליקום) וגם מתאים לדרישות התזונה שלנו (*כמעט. פירוט על השינויים שלי למתכון בהמשך). בנוסף (ועבורי, בניגוד מוחלט למוצרי חלב) קל לעיכול ואפילו תורם לעיכול בגלל המרכיב הפרוביוטי.

חברים, זה רק נראה מסובך. ההכנה אמנם לוקחת זמן, אבל רובו המוחלט מוקדש להמתנה בזמן שהאגוזים מושרים ומותססים. והתוצאה שווה את זה כל כך! ממכרת ממש. כל מי שטעם הילל וליקק את האצבעות.

כמה הערות קטנות לפני שמתחילים:

• לא היתה לי תבנית של 7 אינצ', רק של 20, אז הכפלתי את המתכון. אם הייתי מכינה את המתכון המקורי בתבנית הזו העוגה היתה נראית יותר כמו פיצה. שימו לב מה גודל התבנית שלכם.
• העוגה הזו אינה דלה בפחמימות. אפשר לעשות אותה מותאמת יותר לתזונה דלת פחמימות עם כמה שינויים קלים (וגם אז אי אפשר לאכול ממנה ללא הגבלה): לוותר על המייפל בגבינת הקשיו (אפשר כמה טיפות סטיביה במקום, אבל להוסיף אותן עם הבזיליקום ולא לשלב התסיסה), ובמקום התמרים בתחתית יש שתי אופציות: אפשר להוסיף 2 כפות של חמאה רכה + כמה טיפות סטיביה (אבל אז המתכון הופך לחלבי) או, רעיון שלא ניסיתי – להוסיף כף חמאת שקדים שתחזיק קצת את העסק.

עוגת "גבינה" מלוחה אה-לה קפרזה

מבוסס על מתכון של קלי ברוזינה – The Spunky Coconut עם שינויים שלי.

המתכון הוא ללא אפייה אבל כן יש כאן השרייה והתססה של אגוזי הקשיו, לכן כדאי להתחיל שלושה ימים לפני מועד ההגשה:
יום 1 (זה בעצם הלילה שלפני יום 2): להשרות את אגוזי הקשיו.
יום 2: לסנן ולטחון את האגוזים, להתסיס את התערובת ל"גבינת קשיו" .
יום 3: להרכיב ולצנן.

מרכיבים למילוי ה"גבינה":

• 2 כוסות אגוזי קשיו
• 1/2 כוס חלב קוקוס או קרם קוקוס (אני ממליצה על Aroy-D)
• 1 כף סירופ מייפל (או ממתיק אחר)
• תוכן של כמוסות פרוביוטיקה ששווה ל-50 מליארד חיידקים.
• 1/2 כפית מעורבת Herbamare (או מלח מתובל אחר)
• 1/2 כוס בזיליקום טרי קצוץ

רגע! בכמה פרוביוטיקה אמרת להשתמש?

פשוט מאוד לוקחים איזה פרוביוטיקה שיש בבית, קוראים על התווית כמה חיידקים יש בכל כמוסה וכך יודעים כמה כמוסות צריך כדי להגיע ל-50 מליארד. אני השתמשתי בפרוביוטיקה הזו:

כפי שניתן לראות על התוית  בפינה הימנית התחתונה, בכל כמוסה יש 5 מליארד חיידקים, כך שהשתמשתי ב- 10 כמוסות.

הכנת המילוי:

• הערה: ודאו שידיכם וכל הציוד שבו תשתמשו נקיים מאוד כדי לא לפגוע בתהליך התסיסה.
• להשרות את אגוזי הקשיו ללילה במים (המים צריכים לכסות את האגוזים + 4 ס"מ)
• בבוקר לשטוף את אגוזי הקשיו ולהוסיף למעבד מזון עם חלב הקוקוס (או קרם קוקוס), סירופ מייפל, והתוכן של כמוסות הפרוביוטיקה.
• לטחון במשך כעשר דקות, שבמהלכן מדי פעם נעצור ונגרוף את התערובת מדפנות הכלי. בסיום התהליך התערובת צריכה להיות חלקה לגמרי.
• להעביר את התערובת לכלי זכוכית ולכסות עם מפית בד.
• להניח את הצלחת המכוסה בתנור כשרק האור דולק או במייבש מזון, כ- 12 שעות.
• לערבב פנימה Herbamare ובזיליקום קצוץ.
• לאחסן במקרר.

מרכיבי התחתית:

• כוס קמח שקדים
• כף מים
• כפית שמן קוקוס
• 1/8 כפית מלח
• 2 עד 3 תמרים מזן מג'הול, מגולענים (יוצא מעט פחות מ 1/4 כוס)

הכנת התחתית:
מעבדים את כל החומרים במעבד מזון עד שנוצר בצק לח. לוחצים את התערובת לתוך תבנית מתפרקת של 7 אינצ' (=17 ס"מ).

תוספות:
בזיליקום
עגבניות פרוסות
חומץ בלסמי

הרכבה והגשה:

• מביאים את גבינת הקשיו לטמפרטורת החדר. מהמקרר זה לוקח בערך שעתיים.
• מורחים את מילוי גבינת הקשיו מעל התחתית שבתבנית. לוחצים למטה את המילוי עם מרית גמישה.
• מצננים את העוגה לפחות ל- 4 שעות במקרר.
• עוברים עם סכין סביב החלק החיצוני של התבנית כדי לשחרר העוגה לפני שמסירים אותו. לאחר מכן מעבירים סכין בין התחתית של העוגה והחלק התחתון של התבנית כדי לשחרר אותם.
• מעבירים את העוגה לצלחת הגשה.
• מסדרים על העוגה פרוסות עגבניות ועלי בזיליקום טרי. מטפטפים בלסמי על כל פרוסה (לא לוותר על הבלסמי! זה עושה את המנה).

בתיאבון, ואם אתם מכינים, ספרו לנו בתגובות איך יצא לכם!

________

נ. ב. רוצים מתכון לעוגת גבינה אמיתית? ז"א מתוקה ועשוייה מגבינה? (ודלת פחמימות כמובן). בקרו בדף הפייסבוק שלנו.

הגעתי לכאן במקרה כשחיפשתי פתרונות להשמטת גלוטן מהדיאטה שלי, בשלב האחרון של חיפוש מייגע באלימינציה אחר הגורם המסתורי שגורם לי לבלגנים בבטן.היכרות מסויימת עם הדיאטה האבולוציונית דרך חברים גרמה לי לחשוב שיהיה יותר קל לעבור שבועיים ללא גלוטן עם תפריט פליאו, ואכן כך היה. מאז אני על גרסה מקלה של פליאו עם לא מעט חטאים, אבל מרגישה הרבה יותר טוב וגם ירדתי מעט במשקל, בדיוק למידה שרציתי, אז מה רע?

עניין מצחיק עם דגים. מדי פעם אני שומעת מאנשים שהם מרגישים מאויימים לבשל דגים, ואם כבר, מעדיפים את הפילה על הדג השלם. הסיבה בשלה אני משועשעת מהעניין היא שהארוחה ה"רצינית" הראשונה שבישלתי אי פעם כללה דגים בתנור (ותפו"א בסיר חרס וסלט ירוק, תודה ששאלתם). לא ידעתי בכלל לבשל, אבל זה היה קלי קלות – להמיס חמאה, לערבב בה מלח ופלפל, למשוח את זוג הלברקים הטריים והיידה לתנור.

האמת שהדרך הכי קלה להכין דג היא בשלמותו בתנור. בחיי.
ולכן כשנתקלתי בפוסט רשימת הקניות בהערה ש"דג בתנור גדול עלי" הייתי חייבת להמטיר שלל עצות על הגר, וקיבלתי הזמנה נעימה מאד להתארח בבלוג. איזה כיף! זו גם ההזדמנות שלי להודות להגר ואסף, שעוד יותר מהמתכונים, הסיפור האישי שלהם עודד אותי לתת צ'אנס לתזונה הזו. יופי של בלוג, נא להמשיך
הפוסט הנוכחי יכלול קצת יותר מאשר את המתכון הפשטני עד מוות הזה – כמה עצות כלליות ורעיונות איך לגשת לעניין הזה של דג שלם בתנור.

איך בוחרים דג?

נכתב על זה כבר לא מעט ובכל זאת, בכמה מילים, איך בוחרים דג.
ראשית, אני ממליצה לקנות דג אצל דייג או מוכר דגים שתפתחו איתו מערכת יחסים של אמון. עם זאת ברור לי שלא תמיד אפשר. בכל מקרה, כדאי לבדוק את המאפיינים הבאים על מנת להעריך כמה טרי הדג:
• מוצקות – הדג צריך להיות מוצק, ודרך טובה לבדוק זאת בדגים ארוזים היא ללחוץ על הדג באמצעו. דג טרי צריך להיות קפיצי – אם נותרת גומה בבשר הדג, סימן שהוא לא טרי. העור צריך להיות מתוח ומבריק – דג לא מבריק גם הוא חשוד.
• צבע – העיניים אמורות להיות מבריקות ובהירות (לא עכורות) והזימים אמורים להיות בגוונים של ורוד עד אדום בהיר. בדג ישן יותר העיניים והזימים יתכהו לכיוון אדום כהה עמוק.
• ריח – לדגים יש ריח של דגים, אין על כך עוררין, אבל דג טרי לא אמור להסריח. הריח צריך להיות קל ונעים.
• לא מתייחסים לזה הרבה, אבל sustainability צריכה להיות שיקול אצל מי שחשוב לו מצב הטבע. אצלנו יש רשות שמדרגת את הדגים לפי כמה הגידול שלהם פוגע או לא בסביבה, ואנחנו משתדלים להקפיד ולקנות דגים מגידול בר-קיימא. זה קצת יותר טריקי כשקונים בשוק, ושווה פשוט לקרוא קצת על העניין ומדי פעם להתעדכן מה קורה ומה כדאי.

איך מכינים את הדג לבישול?

בבית שומרים את הדג במקרר, עד שלושה ימים. כדאי להשאיר עליו קצת קרח גרוס אם יש אפשרות, ובכל מקרה לעטוף היטב כדי שלא כל המקרר יספוג ריח של דג.
אני ממליצה מאד לא לנקות דגים לבד אלא לקנות אותם מנוקים. זו סתם עבודה מיותרת לעשות את זה, סביר שלא תעשו עבודה כל כך טובה כמו בחנות ממילא, והקשקשים נדבקים לכל דבר (והם שקופים, ימ"ש, אז קשה למצוא אותם עד שהם ננגסים או משהו). בקיצור, באמאש'כם, קנו מנוקה.

לפני הבישול מוציאים את הדג מהמקרר, שוטפים אותו טוב טוב במים קרים מכל הכיוונים (כולל בתוך הבטן) ומניחים לטפטף במסננת. אחרי שרוב המים טפטפו, מנגבים את הדג במגבת נייר כדי שהמים לא יפריעו לשומן להתפס עליו.

דג בתנור עם עשבי תיבול ושום – מתכון בסיסי

מצרכים:

• דג לכל סועד (דג שלם מנוקה בגודל שמתאים לאדם אחד – למשל לברק, בס, דניס, אמנון, פורל)
• על כל דג – 2-3 ענפים של עשבי תיבול (פטרוזיליה, רוזמרין, כוסברה, תימין, או כולם – הכל הולך)
• על כל דג – לפחות 2 שיני שום יפות וגדולות. אם הדגים גדולים במיוחד צריך להוסיף שום בהתאמה.
• שמן זית בשפע
• תערובת תבלינים "גרילית" – במקרה שלנו זה היה פפריקה מתוקה, זעתר מיובש וטחון, תימין מיובש וטחון, אבקת שום, מלח ופלפל. אפשר להשתמש בתערובת גריל מוכנה או… בעצם אני אתן עוד כיוונים ב"גיוונים".

הכנה:
מחממים תנור ל – 180 מעלות (200 אם הוא מעפן כמו שלי).
אחרי ששטפתם וניגבתם את הדג, מניחים אותו בתבנית ששומנה במעט שמן זית (או על קרש אם לא אכפת לכם שצריך לשטוף עוד כלי אחד).

קולפים את שיני השום ופורסים כל שן לשלוש פרוסות שמנמנות ונחמדות.
חותכים בכל צד של הדג שלושה חתכים (או יותר אם הדג ענק) בסכין חדה, ומכניסים פרוסת שום לכל חתך.

בקערית קטנה מערבבים שמן זית (2 כפות לדג, בערך) עם תבלינים עד שנוצרת משחת תבלינים ושמן סמיכה.
מורחים את הדגים מכל הכיוונים במשחת התבלינים ותוחבים את עשבי התיבול לבטנם.

מניחים בתבנית משומנת (אם עבדתם על קרש), מכסים בנייר כסף והיידה לתנור.
אחרי 20 דקות שולפים את התבנית, מסירים את נייר הכסף, הופכים בזהירות את הדגים ומחזירים לתנור. מעבירים את התנור למצב גריל, שיחרוך קצת את העור ויעשה טעים.
אחרי עוד 20 דקות הדג אמור להיות מוכן. שווה לבדוק כבר אחרי 15 – הדג מוכן כשהבשר שלו מבושל כל הדרך פנימה, ורואים את זה בצבע וברטיבות. לא לייבש סתם – אם הוא לבן עד העצם, תוציאו אותו ובתיאבון.

גיוונים

• אפשר למרוח את הדג בכל תערובת תבלינים שמשמחת אתכם – למשל בשבוע שעבר הכנתי טילפיה (בן-דוד של אמנון, אבל אמנון לוקח בהליכה, תאמינו לי… איך אני מתגעגעת לדגים של ישראל) ועירבבתי לי בשמן הזית בזיליקום, מנטה, תימין, שמיר ופטרוזיליה, עם שתי שיני שום כתושות. יצא נושך ומגניב.
• הבטן של הדג היא מקום מצויין להחביא בו דברים טעימים, ולא רק עשבי תיבול. מס' דוגמאות:

        * פרוסות עגבניות, שום קצוץ, בצל פרוס ועשבי תיבול
        * פרוסות לימון ופרוסות תפוח עץ גרני סמית'
        * רוטב פסטו סמיך עם פרמזן וצנוברים
        * חתיכות מנגו גדולות וכוסברה קצוצה
        * וכו'…

• אם אתם מאד אוהבים את ז'אנר העור החרוך, אפשר לוותר על נייר הכסף, להניח את הדג מדף אחד למטה ממרכז התנור ולאפות בגריל מההתחלה, עם שתי הפיכות מצד לצד.
• אפשר לשפוך קצת יין בתבנית, כל זמן שהדג מכוסה הוא יאודה ביין וזה יתן לו טעמים נחמדים אחרים. אפשר גם לעטוף כל דג במעטפה של נייר כסף ולשפוך קצת יין פנימה, זה אידוי באקסטרים וטעים מאד – זמן ההכנה טיפה מתארך.
•  אפשר לאפות לצד הדג ירקות שיהוו יופי של תוספת, או לחילופין לנצל את זמן שהותו בתנור על מנת להכין תוספת.

צ'ופר – סלסת המנגו הזריזה שהוספנו לדג ולירקות המוקפצים

מרכיבים

• 2 מנגואים בשלים מהסוג הקטן והעלוב שמשיגים בקנדה בחורף או אחד ענקי יפה ומעורר תיאבון כמו שיש בישראל
• חצי בצל (עדיף אדום)
• חופן כוסברה (למי שמבין עניין) או פטרוזיליה (לאישי שיחיה)
• שתי שיני שום בריאות
• לימון
• שמן זית

הכנה

• חותכים את המנגו לקוביות בגודל של בערך ס"מ
• קוצצים את הבצל והשום דק דק דק
• קוצצים את הכוסברה/פטרוזיליה דק
• מערבבים את כל העסק, מזלפים מיץ לימון בנדיבות ושמן זית בקמצנות ומניחים במקרר לחצי שעה לפחות לספוג טעמים (ועדיף שעתיים שלוש, אבל אם כמונו אתם דוחפים דג לתנור ואז מחליטים שסלסת מנגו ממש מתאימה לכם, אז חצי שעה מספיקה).

תודה להגר על ההזמנה להתארח בבלוג!

___________________

גירי היא מהנדסת תכנה ואמנית, וכותבת הבלוג "בלוגירי".
בלוג דל פחמימות בפייסבוק
סיירת סוכרת – הקבוצה לסוכרתיים שנלחמים על איזון אמיתי

מדי פעם אני מתבקשת להכין קינוח לארוחה משפחתית. "תכיני קינוח שגם אתם יכולים לאכול" אומרים לי, ואני תמיד שמחה להיענות לבקשה. ואת השאריות נחמד לנשנש ברגע של שקט (נדיר כמו חדי קרן בימים אלה).

ניסיתי כבר כמה פעמים לייצר עוגת שוקולד "חוקית" לתזונה של ד"ר ברנשטיין, אך התוצאות היו לא אחידות. הבעיה היא שמתכונים רגילים ואפילו מתכונים דלי פחמימות או פליאו שניתן למצוא ברשת מכילים לרוב ממתיקים שבהם אני לא משתמשת, וההמרה לסטיביה לא תמיד עובדת. העוגה שלהלן לא נופלת למלכודת הזו מאחר והיא מבוססת על  מתכון שממותק בסטיביה במקור, והיא מוצלחת מאוד: חמישה נסיינים אוכלי כל טעמו ואהבו!

ראו הוזהרתם – זו עוגת שוקולדית עזה ומרוכזת לאוהבי שוקולד אמיתיים – ממש לא עוגת שוקולד לשלוח עם הילד לגן למסיבת יום ההולדת. המתכון המקורי לקוח מהבלוג המשובח Slim Palate, ואם אתם אוהבים את המתכונים שאני מפרסמת צאו לשוטט בו ותמצאו אוצרות.

הערות למתכון

• כשממתיקים בסטיביה קל להמתיק יותר מדי, ובניגוד לממתיקים קלוריים יש כאן סכנה לטעם לוואי. מומלץ להמתיק לפי הכמויות שציינתי במתכון ואז לטעום את הבלילה והקרם ולראות אם צריך עוד קצת סטיביה או עוד קמצוץ מלח.
• שברי פולי קקאו – cacao nibs – ניתן למצוא בחנויות הטבע. אני הזמנתי לי שקית גדולה בזול מ-iHerb.
• קמח קוקוס – קוראי הבלוג עדכנו אותי שניתן למצוא בעדן טבע מרקט. אני עדיין מזמינה מ-iHerb, את הסוג הזה.
• סטיביה – אני מזמינה את הנוזלית של חברת NuNaturals. יש רגיל ויש וניל – במתכון עשיתי שימוש בשתיהן. לחלופין אפשר להשתמש ביותר סטיביה רגילה ולשים תמצית וניל.

 עוגת שוקולד למבוגרים

חומרים:

העוגה

• 1/2 כוס קמח שקדים
• 1/2 כוס אבקת קקאו
• 1/4 כוס קמח קוקוס
• 1/4 כוס שמן קוקוס מומס
• 3 ביצים (בטמפרטורת חדר – כדי שלא ייגרמו לשמן הקוקוס להתקשות)
• 1/2 כפית סטיביה וניל
• 1 כפית סטיביה נוזלית
• 1/4 כפית סודה לשתייה
• 1/8 כפית מלח דק
• 1/2 כוס חלב קוקוס

ציפוי השוקולד

• 1/3 כוס חמאה בטמפרטורת החדר (רכה אבל לא מומסת)
• 50 ג' שוקולד מריר (השתמשתי ב-85% של לינדט, לחלופין אפשר להשתמש במסת קקאו + סטיביה נוזלית)
• 1/2 כפית סטיביה נוזלית
• 3 כפות אבקת קקאו
• 3-4 כפות שברי פולי קקאו (cacao nibs)
• 2 כפות חלב קוקוס

תהליך

• לחמם תנור ל-180 מעלות.

עוגה

• לערבב את כל החומרים היבשים בקערה.
• לערבב את כל החומרים הרטובים בקערה נוספת.
• לשפוך את הרטובים לתוך היבשים ולערבב היטב.
• לאפות 15-25 דקות (תלוי בתנור, עד שקיסם שמוחדר לאמצע העוגה יוצא יבש)
• לצנן את העוגה לפחות 20 דקות לפני שמורחים עליה את הקרם.

ציפוי שוקולד

• להמיס את השוקולד (בסיר כפול או בפולסים של 20 שניות במיקרו)
• להקציף את החמאה להוסיף לאט את השוקולד המומס ולהמשיך להקציף.
• להוסיף את חלב הקוקוס, אבקת הקקאו והסטיביה, ולהקציף עד שנוצר קרם.
• למרוח את הקרם על העוגה שהצטננה ולפזר מלמעלה את ה- cacao nibs

בתיאבון!
.

.
בלוג דל פחמימות בפייסבוק
סיירת סוכרת – הקבוצה לסוכרתיים שנלחמים על איזון אמיתי

מה שיפה שכמה שהמנה הזו פשוטה, לכל אחד יש את ההעדפות שלו, ובזמן שעומדים בתור נחשפים למגוון הרחב של הדרכים שאנשים אוכלים סביח: עם הרבה פטרוזיליה,הרבה עמבה, מעט עמבה, בלי חריף, עם שתי ביצים, ביצה וחצי, בלי חציל , עם הרבה סלט ועוד כל מיני ווראציות שונות ומשונות. רק מה, לצערי להזמין סביח בלי פיתה זו אופצייה שלא קיימת, ואם הייתי מעז לבקש אני מניח שזה היה נגמר לא טוב

עם השנים הגעגועים לסביח הפכו להיות קשים יותר ויותר, במיוחד כשאנחנו עוברים ברחוב פרישמן פינת דיזינגוף (ליד סביח פרישמן) וריח החצילים מציף את מעבר החצייה. לרוב הגר מנסה לברוח כמה שיותר מהר מהריח העז ואני לעומתה נמשך אליו כמכושף. כנראה שזה עניין של גברים. בכל מקרה, את הרעיון להכין סביח בבית קיבלתי דווקא מהגר, וזה כל כך פשוט שאני קצת מתבייש שלא חשבתי על זה קודם. את הפיתה מחליפה כמובן ה"פיתה" שאתם מכירים מהמתכון הזה – (ללא דגנים, חיטה וגלוטן), שמספקת תחליף שבתוך חגיגת הטעמים של הסביח הופכת כמעט לדבר האמיתי. (אוקיי, דגש על כמעט)

סביח דל פחמימות

מרכיבים (למנה אחת):

• פיתה דלת פחמימות
• חציל
• עמבה – רצוי ללא חומר משמר, סוכר וכו'
• חצי עגבניה
• מלפפון
• פלפל חריף
• ביצה קשה
• בצל
• פטרוזיליה
• טחינה
• לימון
• מלח ופלפל
• שמן זית

ההכנה:

• מתחילים בלחמם את התנור ל-180 מעלות ומניחים נייר אפייה על התבנית. את החציל חותכים לפרוסות דקות מאוד, מניחים אותן על התבנית ומורחים שמן זית בנדיבות בעזרת מברשת. על החצילים הפרוסים מפזרים מעט מלח גס ומכניסים לתנור לחצי שעה. הסוד לחציל טעים הוא כמובן בהכנה נכונה אבל חשוב גם לקנות חציל איכותי ולא להתפשר.
• מרתיחים מים ומבשלים את הביצים הקשות 8 דקות, ומייד למים קרים כדי שיהיה קל לקלף.
• מכינים טחינה, כל אחד לפי טעמו. אני אוהב עם מעט לימון ודרגת עשייה סמיכה יחסית.
• קוצצים את המלפפון, העגבניה והפטרוזיליה דק דק, את הפלפל החריף לפרוסות, ומי שאוהב בצל כדאי להוסיף, אבל ממש מעט וקצוץ דק.
• לאחר שהחציל יוצא מהתנור, מומלץ לחתוך את הפיתה לחצי ולתת לה לספוג קצת חום בתנור ולהתייבש, נותן לה גוון קראנצ'י מבחוץ. (יש הקוראים לזה טוסט)
• השלב הבא הוא החשוב ביותר.
•  מורחים מעט טחינה על אחד הצדדים של הפיתה, לאחריה עמבה ומסדרים את פרוסות החציל שתי וערב.
• מניחים על החצילים קמצוץ מהסלט שהכנו, ועליו רצועות פלפל חריף.
• את הצד השני של הפיתה מורחים במעט טחינה , ועליה מניחים את הביצה הקשה כשהיא פרוסה לפרוסות.
• מלח ופלפל – חשוב מאוד.
• סוגרים את הפיתה, ונותנים לחץ עדין כדי למזג את המרכיבים.
• אוכלים, רצוי בעמידה תוך כדי קריאת עיתון עם כתמי עמבה.

בתיאבון! מנת סביח טעימה ומשביעה אשר מתאימה לסוכרתיים, ללא גלוטן וממרכיבים טריים.

מכירים את העוגיות הפושטיות של המאפייה של הסופר, עם חתיכות ענקיות של שוקולד חלב או שוקולד לבן? אז כאלה, רק בלי מרגרינה, קמח לבן וסוכר, והרבה יותר טעימות. 

כמה טעימות? טעימות מדי. עד כדי כך שחיפשתי בגוגל "how long can you freeze cookie dough" (שלושה חודשים ע"פ רוב המקורות), והתחלתי להקפיא את הבצק של הממזרות האלה, כדי שנוכל להכין כמות קטנה בכל פעם. אחרת, תוך 48 שעות לערך כבר אין עם מי לדבר

(עוגיות בהקפאה. הוראות בהמשך המתכון למעוניינים)

הערות:

• כמו תמיד – זכרו שכל תנור הוא שונה, עקבו מקרוב בפעם הראשונה כדי למנוע פאשלות.

עוגיות שוקולד צ'יפס / בלוג דל פחמימות

(כ- 16 עוגיות)

חומרים:

• כוס ורבע קמח שקדים
• ביצה
• 5 כפות (כ- 70 ג') חמאה (סוגים מומלצים)
• מזלף אחד סטיביה וניל
• מזלף אחד סטיביה רגילה
• 1/8 כפית מלח 
• רבע כפית סודה לשתייה
• שוקולד ללא סוכר (מריר / רגיל / חלב או שילוב של הנ"ל)

הכנה:

• מחממים תנור ל- 180 מעלות.
• מערבבים את הביצה והסטיביה.
• בנפרד, מערבבים את קמח השקדים, המלח והסודה לשתייה.
• משלבים את שתי התערובות יחד ומוסיפים את החמאה, אם היא רכה – כמו שהיא, או אם היא קרה מהמקרר – חתוכה לקוביות קטנות (או מגוררת – טריק נחמד לשימוש בחמאה קרה, במתכון הזה)
• לשים עד שהחומרים יוצרים בצק (לא לדאוג אם החמאה ולא נטמעת לחלוטין) ויוצרים גליל בצק בעזרת ניילון נצמד. מאפסנים במקרר לחצי שעה.
• בינתיים קוצצים ריבוע או שניים של שוקולד ללא סוכר.
• מרפדים תבנית בנייר אפייה, מוציאים את הגליל ופורסים ממנו כמה עוגיות שרוצים. מנקדים כמה חתיכות שוקולד שרוצים.
• אופים 10 – 12 דקות ובודקים מה המצב. מפסיקים לאפות כשהשוליים מזהיבים (אם תתנו להן להזהיב לגמרי הן עדיין יהיו טעימות – פשוט קצת יותר קשות ופריכות)
• תנו להן להתקרר לפי האכילה – אם לא הן יתפוררו לכם ביד כשתנסו להזיז אותן ולא יספיקו להפוך לפריכות מספיק.

אופציה – הקפאה:

• מניחים נייר אפייה על תבנית שיכולה להיכנס למקפיא ופורסים על התבנית נייר אפייה. 
• פורסים את גליל הבצק שציננו במקרר לעוגיות ומניחים אותן על נייר האפייה עם קצת רווח ביניהן. אם נגמר המקום, מניחים על השכבה הראשונה עוד נייר אפייה ועושים עוד קומה. 
• מכניסים את התבנית למקפיא ומקפיאים עד שהעוגיות קשות. לאחר מכן, כדי לחסוך במקום, ניתן להעביר אותן לשקית זיפלוק (כשהן קפואות הן לא נדבקות זו לזו ולכן אין כבר צורך בנייר אפייה שיפריד ביניהן).
• אם אופים אותן ישר מהמקפיא יש לאפות עוד דקה או שתיים.

והרי החדשות

מי מקוראינו שעוקב ודאי שם לב שבחודשים האחרונים ירד קצב הפוסטים, וכן ירד קצב המענה שלנו לתגובות ולפניות האישיות שאתם שולחים אלינו דרך הבלוג. אנחנו מתנצלים בפני כל מי שעדיין ממתין לתגובה, ומבטיחים לעשות כמיטב יכולתנו להגיע לכל הפניות כמה שיותר מהר. אבל יש לנו סיבה טובה: אנחנו מצפים להולדתו של בננו הבכור בחודש הבא. אז מבחינת הזמינות שלנו המצב לא צפוי להשתפר בקרוב… אבל בהחלט ייתכן שנעלה כמה פוסטים מתוזמנים במהלך השבועות הבאים (משמע – אנחנו מתכנתים את זמן הפרסום מראש ולא נקבל את התגובות בזמן אמת). אנא עזרו אחד לשני במענה לשאלות המתפרסמות בתגובות. בהזדמנות זו תודה לכל מי שקורא ומגיב, ותודה מיוחדת לאלה מכם שמשתפים אותנו בסיפורי ההצלחה שלכם ובתפקיד הצנוע שמילא בהם הבלוג שלנו. אתם נותנים לנו את הדלק להמשיך ולכתוב!

בלוג דל פחמימות בפייסבוק

תקשיבו, זו פיתה.

יש בפנים כיס ואפשר למלא אותו בדברים!

תסלחו לי על ההתלהבות, אבל עד שנתקלתי במתכון הזה חשבתי שהפעם הבאה שבה נאכל פיתה תהיה כשהגיהנום יקפא, כמו שאומרים הגויים. לא, אני עדיין לא חושבת שצריך לאכול תחליפי לחם על בסיס יומיומי (ואם אתם חדשים כאן גשו בבקשה לפה ותקראו את הפסקאות הראשונות כדי להבין את עמדתנו בנושא).

אבל מעבר להיותה דלת פחמימות הפיתה הזו מגניבה במיוחד, כי:

• היא מבוססת על קמח קוקוס ושמן קוקוס, משמע השומן רווי, יציב, לא מתחמצן באפייה וללא חשש אומגה שש (איך אומר מיקי, "כשר פליאו").
•  רק 3 רכיבים (בלי לספור מים ומלח שלכולם יש בבית, כן?)
• היא קלה ומהירה מאוד להכנה, ולעומת זאת קשה לאכול ממנה יותר מדי – היא מאוד, מאוד משביעה.

וכמובן שהיא מאוד דלה בפחמימות, במיוחד בהשוואה לפיתה רגילה – המתכון מניב שלוש פיתות שבכל אחת מהן 9.3 ג' פחמימות ו- 6.7 ג' סיבים (2.7 פחמימות נטו).

לסיכום:

יש לכם מדי פעם יום שלם מחוץ לבית ואין לכם כח לקופסת פלסטיק עם ירקות ובשר? -לכו על זה.

יום העצמאות ואתם מתבאסים שלכולם יש פיתה חוץ מכם? -מה לא בסדר איתכם? תנו לעצמכם כאפה מנטאלית ותיזכרו שפיתה זה בשביל חלשים. אתם פה בשביל הבשר!

עכשיו כשהכל ברור, קצת על הרכיבים:

אבקת קליפות זרעי פסיליום (psyllium husk powder)

במתכון יש רכיב שעוד לא הופיע בבלוג – אבקת קליפות זרעי פסיליום. זה הרכיב שמאפשר לפיתות להתנהג כמו משהו שמכיל גלוטן, כשבעצם הן נקיות ממנו לחלוטין. בונוס – הקליפה עשויה מסיבים מסיסים שיפים מאוד לעיכול ויכולים לשמש מצע טוב לבקטריות טובות. למרות שהמתכון מכיל רק שתי כפות, לצערי אי אפשר להחליף אותן בשום דבר אחר. לא מצאתי בחנויות הטבע בארץ אבל אמרו לי שאולי יש בשווקי תבלינים. עדכון: מסתבר שיש את המוצר בעדן טבע מרקט. אני משתמשת במוצר של חברת NOW שניתן  להזמין פה מאתר iHerb.
הערה – לאחר שקיבלתי הרבה שאלות בנושא חקרתי קצת, ולא, אי אפשר להחליף את הפסיליום בזרעי פשתן. זה לא יעבוד.

קמח קוקוס – כתבתי על תכונותיו ויתרונותיו בעבר כאן. לא ניתן להשיג אותו בארץ אבל אפשר להזמין כאן.

שמן קוקוס – ניתן להשיג בארץ והסוגים האהובים עלי נמצאים בעמוד ההמלצות.

מתקשים או חוששים מהזמנה באינטרנט? היעזרו במדריך להזמנה מאתר iHerb שנמצא כאן.

יאללה למתכון!

פיתות דלות בפחמימות

המתכון מהבלוג "maria's nutritious and delicious journal" שבו ניתן למצוא עוד הרבה מציאות מעניינות.

רכיבים:

אכלתם כבר לב בקר? בזמנים מודרניים אלו נוהגים רוב האנשים להעדיף בשר שריר ולעקם את האף לגבי איברים פנימיים, מלבד אולי כבד. בשר שריר עטוף בוואקום הוא אמנם יותר אסתטי ופחות מאתגר, אבל ההפסד כולו שלנו – איברים פנימיים מכילים כמות גבוהה יותר של חומרים מזינים בהשוואה לבשר שריר, ולכן מומלץ מאוד לשלב אותם בתזונה.

לב בקר הוא מקום טוב להתחיל בו. מדובר בעצם בשריר ולכן הוא דומה מאוד לנתחים שאליהם אנחנו רגילים, במרקם ובטעם, רק שהוא מכיל הרבה יותר חלבון וגם תיאמין, פולאט, סלניום, אבץ ו- CO-Q10 (בלב יש המון מיטוכונדריות!)

הדבר הכי פשוט שאפשר לעשות עם לב בקר הוא להגיד לקצב לטחון פעמיים (עם השומן), ולטגן כמו בשר טחון. מניסיוני מומלץ לטגן אותו קצת יותר ממה שהיינו מטגנים בשר טחון רגיל ולא להשאיר בו לחות, כך הוא הכי טעים. אמיצים ומתקדמים יכולים גם לשלב אותו כקוביות בתבשילי קדרה, מומלץ ביחס של 2:1 לטובת נתח בשר קונבנציונאלי כדי שהטעם שלו לא ישתלט. ועוד לא אמרנו מילה על המחיר… 20-30 ₪ לקילו, לא רע בכלל

כשראיתי את התגובה של גילה בפוסט הזה, ביקשתי ממנה מיד להכין את התבשיל שלה כפוסט אורח לבלוג. בדרך יצא לי גם לטעום ממנו, ונפלתי שדודה. אז קבלו את המתכון המושלם להתיידדות עם לב בקר, מאת גילה, קיבוצניקית, פליאוליסטית וכותבת מוכשרת. ותעזרו לי לשכנע אותה לפתוח בלוג. העולם צריך עוד מתכונים כאלה!

______________________________________________________________________

מאז המעבר לתזונה אבולוציונית (פליאו), התחלתי להכיר חיות גם מבפנים, ונגעתי בליבן של כמה וכמה פרות…
כן, לצד כבד הבקר המוכר יותר, התחלתי לצרוך גם לב בקר. זהו בשר זול  מזין, ובהכנה מתאימה – גם טעים.
מה אני מכינה עם לב בקר? בעקרון, כל מתכון של בשר טחון, החל מרוטב בולונז לאיטריות הקלפ שרכשתם ב-iHerb, עבור בפאי רועים עם פירה כרובית במקום תפו"א, וכלה בהמבורגרים ובקציצות.
מאכל שאני אוהבת במיוחד להכין הוא עלי חלמית ממולאים בלב בקר טחון, מפני שמעבר להיותו טעים ואהוב, הוא גם נותן לי תחושה פליאוליתית במיוחד – משולבים בו גם הליקוט של עלי החלמית בשדות ובמטעים שמקיפים את הישוב שלי, וגם הציד של הבשר בסופר…

החלמית – חוביזה בערבית ובפי העם – היא צמח עשבוני ממשפחת החלמיתיים, שגדל בחודשי החורף והאביב בכל חלקי הארץ. עליה מכילים כמויות נאות של סידן, ברזל וויטמיני A, B1, B2, B9 ו-C, ויש להם טעם חמצמץ ורענן. את הפירות של החלמית ("לחם ערבי") ניתן לנשנש ישירות מהשיח – חשוב לשים לב שהשיח אינו מרוסס.
אז איך הכל מתחיל? לרוב ביציאה לטיול עם הכלבה שלי.

מצד ימין – שורת ברושים המגינה על מטע אבוקדו. מצד שמאל – שדה מונוקולטורה של חיטה…
מחפשים אחר שיחי חלמית גדולים ושופעים (כדי שנוכל לקטוף הרבה עלים בבת אחת) – הנה למשל אחד כזה:

כדאי להשתדל ולמצוא עלים צעירים, שלמים ורעננים. רצוי שיהיו גדולים, אבל לא עבים וקשים מדי. הנה דוגמה לעלה נחמד שכזה – כאן כבר על השיש במטבח:

אספנו ערימה נאה של כ-40 עלים, ועכשיו שוטפים אותם ומשרים בקערה גדולה עם מים פושרים, לנקיון נוסף ולריכוך קל. צריך לשים לב שהמים אינם חמים מדי, כדי שהעלים לא יהפכו סמרטוטיים (בקיצור – לא לחלוט…). כדאי להחליף את המים 3-4 פעמים. בינתיים, מכינים רוטב עגבניות, שבו יתבשלו אחר-כך העלים הממולאים.

להכנת רוטב העגבניות:

• בסיר רחב ושטוח מטגנים בשמן זית 2 בצלים קצוצים, עד שהם מזהיבים.
• מוסיפים 2 שיני שום קצוצות, חופן עלי זעתר קצוצים, וקורט מכל אחד מהתבלינים הבאים: פלפל שחור, כמון, קינמון, פפריקה מתוקה, אגוז מוסקט מגורר, כוסברה טחונה – אפשר לשחק עם המינונים לפי הטעם האישי.
• ממשיכים לטגן עוד 2-3 דקות תוך בחישה, ואז מוסיפים 3 עגבניות חלוטות, מקולפות וקצוצות דק, קופסה קטנה של רסק עגבניות (אפשר להחליף בעגבניה גדולה נוספת), מיץ מחצי לימון סחוט טרי, כמה טיפות טבסקו, חופן כוסברה קצוצה, 1 כפית מלח גס ושתי כוסות מים.
• מערבבים, מכסים במכסה, מרתיחים ומבשלים על אש נמוכה במשך כ- 15-20 דקות. יש הנוהגים לטחון את הרוטב בשלב זה – הפעם לא טחנתי. בזמן שהרוטב מתבשל, מכינים את המילוי.

להכנת המילוי:

• מטגנים ב- Tallow (שומן בקר או כבש, מומס ומסונן) או בשמן זית בצל אחד קצוץ עד לריכוך והזהבה.
• מוסיפים 1/2 ק"ג לב בקר טחון ומטגנים תוך בחישה, עד שהבשר משנה את צבעו ומתחיל להשחים.
• מוסיפים תבלינים: מלח גס, פלפל שחור, פפריקה מתוקה, כורכום, קינמון, מעט כמון וטבסקו, וממשיכים לטגן עד שרוב הנוזלים שהופרשו מתאדים, אך הבשר עדיין עסיסי.
• מעבירים לקערה ומוסיפים 2 כפות קמח שקדים, 2 ביצים, 2 כפות צנוברים וכמות יפה של כוסברה קצוצה (לטעמי – משהו כמו שני חופנים, אחרי הקיצוץ). לאחר הערבוב, מתקבלת תערובת כזו:

מי שצורך אורז, יכול להוסיף גם כמה כפות של אורז לבן מבושל, ואז אפשר לוותר על קמח השקדים.
בשלב זה כדאי לכבות את האש מתחת לסיר הרוטב, כדי שיתקרר מעט. עכשיו הגיע הזמן לגלגל!

מילוי העלים:

• מנקזים את המים מהקערה שבה הושרו עלי החלמית, לוקחים עלה ומסירים ממנו את הפטוטרת ואת נקודת החיבור שלה לטרף העלה. ובשפת בני-אדם: פשוט מקווצ'צ'ים את העלה ומורידים בעזרת סכין את הקצה שמתחבר לגבעול, הנה כך:

• את העלה שהתקבל מניחים על השיש, כשהצד עם העורקים הבולטים כלפי מעלה (כמו בתמונה האחרונה). מניחים במרכזו, קרוב לאזור החיתוך, כף אחת מתערובת המילוי (לא לדפוק עם הכף על העלה, זה עלול לקרוע אותו!)
• מקפידים שלא לשים כמות גדולה מדי של מילוי, כדי שאפשר יהיה ליצור גלילים מהודקים היטב, שלא יפתחו בזמן הבישול. כעת לוקחים את שתי ה"כנפים" התחתונות של העלה, ומקפלים אותן פנימה, אחת על השניה.
• ממשיכים ומקפלים את צידי העלה פנימה, כלפי המרכז וזה על זה.
• כשהמילוי כבר מכוסה, מגלגלים לכיוון הקצה החד של העלה, ויוצרים גליל קטן ומהודק

אם יוצא גליל לא מהודק, כדאי להחזיר את המילוי לקערה ולנסות שוב, עד שמצליחים. מומלץ להתאמן ולהיווכח בעצמכם שעם הזמן והנסיון, הגלגול הופך לפעילות ממש מהנה.
ממשיכים וממלאים את הסיר בשכבה אחת של גלילי עלי חלמית ממולאים ומגולגלים במהודק.

כאשר מתקרבים למילוי מרכז הסיר, מפזרים את הרוטב על העלים בעזרת כף. ומכיוון שתמיד נשאר עוד קצת מילוי, ונשארים עוד כמה עלים, ממלאים את כל העלים שאפשר ומניחים אותם מעל שכבת הבסיס, תוך שמשתדלים לדחוף אותם ל"סדקים" בשכבה התחתונה, כדי להגביר את ההידוק:

בסה"כ, כמות מילוי כזו אמורה להספיק ל- 30-35 עלי חלמית. אם נשאר מילוי, אפשר פשוט לנשנש ישירות מהקערה… עלים שנשארו אפשר לקצוץ ולהוסיף לחביתת ירק, או להקפיץ בשמן קוקוס עם בצל, שום ועשבי תיבול, או להוסיף לפשטידת ירקות כלשהי (או לשים בזבל האורגני).

מכסים את הסיר, מביאים בעדינות לרתיחה ומבשלים על אש קטנה במשך שעה עד שעה וחצי. בודקים מדי פעם, ואם נראה שחסרים נוזלים – מוסיפים מים רותחים ומערבבים בעדינות רבה עם כף, או ע"י ניעור עדין של הסיר. הרוטב לא אמור לכסות את העלים, אלא רק להגיע בערך ל-2/3 עד 3/4 מגובה השכבה התחתונה. בנוסף, חשוב להקפיד ולשמור שלא תהיה רתיחה חזקה מדי, מפני שאז הגלילים מתרופפים ומתפרקים. כך נראית התוצאה הסופית – במקרה זה, לאחר שבחלק מזמן הבישול הרתיחה היתה חזקה מדי, והגלילים התרופפו מעט:

זהו! מוציאים בעדינות את העלים עם כף, וטורפים! טעים גם קר, ולמי שאוכל מאכלי חלב ולא שומר כשרות – נפלא עם שמנת חמוצה 27%…

באותו אופן ממש אפשר למלא גם עלים מקובלים יותר, כמו עלי כרוב או עלי גפן (עדיף צעירים וטריים, אבל אפשר גם את אלו המשומרים במים ומלח, לאחר שטיפה טובה), ואפשר גם להתנסות בסוגי עלים נוספים, כמו מנגולד, עלי סלק ועוד.

בתאבון!

בלוג דל פחמימות בפייסבוק

.
חמאת קוקוס היא מוצר בסיס שכבר שכחתי איך חיינו לפניו.

למה כדאי להכין חמאת קוקוס בבית:

• זה בריא. בחמאת קוקוס יש את כל היתרונות הבריאותיים הרבים שבשמן קוקוס. מעבר לכך, בניגוד לטחינה וחמאת שקדים, שמכילות כמות נכבדת של אומגה שש, השומן שבחמאת הקוקוס הוא ברובו המוחלט רווי.
• זה זול. קילו קוקוס טחון עולה בתפזורת בין 18-22 ש"ח. בהשוואה למשל לקילו שקדים שעולה בין 60-70 ש"ח.
• זה משביע. חטיפי הקוקוס שאשתף היום זכו בביתנו לכינוי "מזון אסטרונאוטים", ולא לחינם.

כולם זוכרים איך מכינים? ההוראות נמצאות כאן. מאז הפוסט ההוא רכשתי מג'ימיקס CS 5200 שהפך את הכנת חמאת הקוקוס לעניין של 20 דקות ללא צורך בבייביסיטינג צמוד. זה לא מכשיר זול אבל מאוד מומלץ. בהזדמנות זו הנה תשובות לשתי שאלות שחוזרות בנושא:

סוכר בקוקוס?
כמה אנשים כבר שאלו אותי אם יש סוכר בקוקוס הטחון. התשובה היא שלפעמים יש ולכן צריך תמיד לבדוק. איך בודקים? מבקשים שיביאו לכם את השק הגדול / הארגז מהמחסן וקוראים את התווית.
מעבר לסיבות המובנות מאליהן, אנחנו מעוניינים להימנע מקוקוס שמכיל סוכר מאחר ונסיון להכין ממנו חמאת קוקוס יסתיים בבלנדר שרוף. החום שנוצר בתהליך הטחינה ממיס את הסוכר, שמצטבר בקרקעית הבלנדר ונשרף.
אל תתבלבלו – הקוקוס אכן מכיל סוכרים טבעיים שנמצאים בפרי במקור. בתווית אנחנו מחפשים סוכרים מוספים.

איפה לקנות?
בבתי טבע, במקום שיש בו תחלופה גבוהה. לא כדאי לקנות בסופרמרקט כי המחיר יהיה בערך פי חמישה באריזות קטנטנות של 100 ג'. אני קונה בבני ברק בחנות תבלינים מאוד פופולרית שנמצאת מול מכון מור.

ועכשיו למתכון!

זה כל כך פשוט שלקרוא לזה מתכון זה כמעט מביך, אבל הוא עוזר לנו מאוד בשגרה היומית וחשבתי שהוא יכול לעזור לעוד כמה אוהבי נשנושים כמונו. הרעיון הגיע מהמוצרים האלה, שנהנינו מהם מאוד בטיול לניו יורק:

הם מאוד טעימים וכייפים אבל הם יקרים, והם בחו"ל. (ולא הגיוני בעיני להזמין מ-iHerb משהו שמתפקד בתור חטיף). אז ניסיתי למצוא דרך שתהפוך את חמאת הקוקוס למשהו שאפשר לקחת איתנו בכמויות קטנות, וזו התוצאה.

זה החטיף הכי פשוט שאפשר לחשוב עליו. הוא מושלם לסיפוק הרעב הקטן שבין ארוחת הצהריים לערב, ואפילו יצא לי לחטוף אחד כזה באחד הבקרים שבהם מיהרתי – והפעם הבאה שבה הייתי רעבה היתה באחר הצהרים. כמו שאמרתי, מזון אסטרונאוטים.

עוד בונוס נחמד הוא שחמאת הקוקוס מתקתקה מטבעה ולא דורשת (לפחות בעיני) שום המתקה נוספת.

חטיף קוקוס שסוגר פינות

חומרים:

• חמאת קוקוס
• אופציונלי: תוספות למיניהן. בתמונה שתי האהובות עלי: קליפת תפוז מגוררת ושברי פולי קקאו ("cacao nibs")

כלים:

• גביעי סיליקון

הכנה:

• מכינים חמאת קוקוס.
• מוזגים אותה לגביעי סיליקון.
• מקשטים למעלה בתוספות.
• מכניסים למקרר לרבע שעה.
• מחלצים את החטיפים מגביעי הסיליקון. אפשר לחלק למנז'טים להחזקה נוחה.

הערה: במזג האוויר הנוכחי החטיפים מחזיקים יופי מחוץ למקרר, אבל בקיץ המצב כנראה יהיה קצת שונה.

בתיאבון!

ארוחת הבוקר שלי לפני השינוי התזונתי היתה אחת ויחידה – דייסה. שום דבר לא היה יכול לגרום לי לוותר עליה, במיוחד בימי חורף קרים שבהם היא ניחמה אותי בנאמנות על עצם הצורך לצאת מהפוך. משום מה לא ייחסתי הרבה חשיבות לעובדה שאחרי כל דייסה כזו הדבר היחידי שרציתי לעשות הוא לזחול בחזרה למיטה.

כיום ארוחת הבוקר שלי מבוססת על חלבון, שומן וירקות בהרכבים שונים – ארוחה משביעה ששומרת על רמות אנרגיה יציבות לאורך היום. בדיוק מה שתמיד אמרו לנו ש"פחמימות מורכבות" עושות! אז זהו, שלא ממש. הדבר העיקרי שפחמימות מורכבות (קרי-דגנים) עושות לרמות האנרגיה הוא לגנוב אותה לצורך תהליך העיכול המורכב שלהן.

אבל מדי פעם, במיוחד כשמזג האוויר קר, עדיין מתגנב איזה חשק למאכל דייסתי ומנחם. במקרים כאלה יש פתרון טעים, דל פחמימות (יחסית) ונטול גלוטן – דייסת דלעת.

דייסת דלעת וקוקוס

מנה אחת)

חומרים:

• חצי כוס דלעת צלויה בתנור או מבושלת ומנוקזת היטב מנוזלים
• כף חמאת קוקוס / חמאת שקדים
• כף קוקוס טחון
• סטיביה נוזלית לפי הטעם
• רבע כוס מים
• רבע כפית תמצית וניל
• רבע כפית (או יותר) קינמון

• תוספות אופציונליות: שברי שקדים / פקאן / אגוז מלך, cacao nibs, קוביות מרבע תפוח, צימוקים (לא לסוכרתיים)

הכנה:

• מומלץ להכין דלעת בתנור יום לפני. (טיפ- ניתן להכין כמות גדולה, למעוך ולהקפיא במגש קוביות קרח עם כיסוי כדי שיהיה זמין)
• להכנת הדלעת בתנור חותכים אותה לקוביות, מערבבים בקערה עם כף או שתיים של שמן קוקוס לכדי כיסוי, ואופים בתנור שחומם ל- 180 מעלות, על נייר אפייה, כ- 40 דקות או עד שהדלעת רכה לחלוטין.
• ניתן גם להכין את הדלעת בסיר אידוי, באידוי במיקרוגל או בתנור. הדרך הכי טעימה בעיני היא בתנור, אבל למיקרוגל יש יתרון מבחינת מהירות התהליך.
• מערבבים את כל החומרים ומחממים בסיר קטן, או במיקרוגל (לחמם דקה, להוציא ולערבב ולחמם עוד אם יש צורך).
• מעבירים לקערה ומפזרים למעלה את התוספות.

הערות:

1. שחקו עם היחסים בין המרכיבים. זו דייסה, שום דבר לא יכול להשתבש.
2. ניתן להשתמש בדלורית או בטטה במקום דלעת. המרקם יהיה דחוס יותר והפחמימות, כמובן, רבות הרבה יותר (לא מתאים לתזונה לפי ברנשטיין)
3. אם מתשמשים בדלעת מאודה / מבושלת במים ולא אפויה יהיו בה יותר נוזלים, ואז ייתכן שלא יהיה צורך במים שבמתכון.
4. אופציה נוספת במקום תיבול בוניל וקינמון – כפית לימון. (נסו על אחריותכם, אני מאוד אוהבת לימון אז יכול להיות שרק לי זה טעים)

רעיונות נוספים לדייסת בוקר:

• משהו שעשיתי אתמול מבלי למדוד או לתעד, מאחר וגנבו לי את המצלמה: חופן אגוזי מקדמיה, חצי בננה, כף גדושה שמן קוקוס, חצי כפית קינמון, רבע כוס מים בערך – הכל למיקסר. לפזר למעלה קצת שברי שוקולד 85% ומעלה. יאם.
• דייסת דלעת מהבלוג Urban Poser – בגישה אחרת.
• דייסת הבוקר של איימי – על בסיס זוקיני. (המתכון בסוף הפוסט אחרי התמונה של החתול עם כנפי הפרפר)

בתיאבון!

בלוג דל פחמימות בפייסבוק
סיירת סוכרת