מדי פעם אני מתבקשת להכין קינוח לארוחה משפחתית. "תכיני קינוח שגם אתם יכולים לאכול" אומרים לי, ואני תמיד שמחה להיענות לבקשה. ואת השאריות נחמד לנשנש ברגע של שקט (נדיר כמו חדי קרן בימים אלה).

ניסיתי כבר כמה פעמים לייצר עוגת שוקולד "חוקית" לתזונה של ד"ר ברנשטיין, אך התוצאות היו לא אחידות. הבעיה היא שמתכונים רגילים ואפילו מתכונים דלי פחמימות או פליאו שניתן למצוא ברשת מכילים לרוב ממתיקים שבהם אני לא משתמשת, וההמרה לסטיביה לא תמיד עובדת. העוגה שלהלן לא נופלת למלכודת הזו מאחר והיא מבוססת על  מתכון שממותק בסטיביה במקור, והיא מוצלחת מאוד: חמישה נסיינים אוכלי כל טעמו ואהבו!

ראו הוזהרתם – זו עוגת שוקולדית עזה ומרוכזת לאוהבי שוקולד אמיתיים – ממש לא עוגת שוקולד לשלוח עם הילד לגן למסיבת יום ההולדת. המתכון המקורי לקוח מהבלוג המשובח Slim Palate, ואם אתם אוהבים את המתכונים שאני מפרסמת צאו לשוטט בו ותמצאו אוצרות.

הערות למתכון

• כשממתיקים בסטיביה קל להמתיק יותר מדי, ובניגוד לממתיקים קלוריים יש כאן סכנה לטעם לוואי. מומלץ להמתיק לפי הכמויות שציינתי במתכון ואז לטעום את הבלילה והקרם ולראות אם צריך עוד קצת סטיביה או עוד קמצוץ מלח.
• שברי פולי קקאו – cacao nibs – ניתן למצוא בחנויות הטבע. אני הזמנתי לי שקית גדולה בזול מ-iHerb.
• קמח קוקוס – קוראי הבלוג עדכנו אותי שניתן למצוא בעדן טבע מרקט. אני עדיין מזמינה מ-iHerb, את הסוג הזה.
• סטיביה – אני מזמינה את הנוזלית של חברת NuNaturals. יש רגיל ויש וניל – במתכון עשיתי שימוש בשתיהן. לחלופין אפשר להשתמש ביותר סטיביה רגילה ולשים תמצית וניל.

 עוגת שוקולד למבוגרים

חומרים:

העוגה

• 1/2 כוס קמח שקדים
• 1/2 כוס אבקת קקאו
• 1/4 כוס קמח קוקוס
• 1/4 כוס שמן קוקוס מומס
• 3 ביצים (בטמפרטורת חדר – כדי שלא ייגרמו לשמן הקוקוס להתקשות)
• 1/2 כפית סטיביה וניל
• 1 כפית סטיביה נוזלית
• 1/4 כפית סודה לשתייה
• 1/8 כפית מלח דק
• 1/2 כוס חלב קוקוס

ציפוי השוקולד

• 1/3 כוס חמאה בטמפרטורת החדר (רכה אבל לא מומסת)
• 50 ג' שוקולד מריר (השתמשתי ב-85% של לינדט, לחלופין אפשר להשתמש במסת קקאו + סטיביה נוזלית)
• 1/2 כפית סטיביה נוזלית
• 3 כפות אבקת קקאו
• 3-4 כפות שברי פולי קקאו (cacao nibs)
• 2 כפות חלב קוקוס

תהליך

• לחמם תנור ל-180 מעלות.

עוגה

• לערבב את כל החומרים היבשים בקערה.
• לערבב את כל החומרים הרטובים בקערה נוספת.
• לשפוך את הרטובים לתוך היבשים ולערבב היטב.
• לאפות 15-25 דקות (תלוי בתנור, עד שקיסם שמוחדר לאמצע העוגה יוצא יבש)
• לצנן את העוגה לפחות 20 דקות לפני שמורחים עליה את הקרם.

ציפוי שוקולד

• להמיס את השוקולד (בסיר כפול או בפולסים של 20 שניות במיקרו)
• להקציף את החמאה להוסיף לאט את השוקולד המומס ולהמשיך להקציף.
• להוסיף את חלב הקוקוס, אבקת הקקאו והסטיביה, ולהקציף עד שנוצר קרם.
• למרוח את הקרם על העוגה שהצטננה ולפזר מלמעלה את ה- cacao nibs

בתיאבון!
.

.
בלוג דל פחמימות בפייסבוק
סיירת סוכרת – הקבוצה לסוכרתיים שנלחמים על איזון אמיתי

.
חמאת קוקוס היא מוצר בסיס שכבר שכחתי איך חיינו לפניו.

למה כדאי להכין חמאת קוקוס בבית:

• זה בריא. בחמאת קוקוס יש את כל היתרונות הבריאותיים הרבים שבשמן קוקוס. מעבר לכך, בניגוד לטחינה וחמאת שקדים, שמכילות כמות נכבדת של אומגה שש, השומן שבחמאת הקוקוס הוא ברובו המוחלט רווי.
• זה זול. קילו קוקוס טחון עולה בתפזורת בין 18-22 ש"ח. בהשוואה למשל לקילו שקדים שעולה בין 60-70 ש"ח.
• זה משביע. חטיפי הקוקוס שאשתף היום זכו בביתנו לכינוי "מזון אסטרונאוטים", ולא לחינם.

כולם זוכרים איך מכינים? ההוראות נמצאות כאן. מאז הפוסט ההוא רכשתי מג'ימיקס CS 5200 שהפך את הכנת חמאת הקוקוס לעניין של 20 דקות ללא צורך בבייביסיטינג צמוד. זה לא מכשיר זול אבל מאוד מומלץ. בהזדמנות זו הנה תשובות לשתי שאלות שחוזרות בנושא:

סוכר בקוקוס?
כמה אנשים כבר שאלו אותי אם יש סוכר בקוקוס הטחון. התשובה היא שלפעמים יש ולכן צריך תמיד לבדוק. איך בודקים? מבקשים שיביאו לכם את השק הגדול / הארגז מהמחסן וקוראים את התווית.
מעבר לסיבות המובנות מאליהן, אנחנו מעוניינים להימנע מקוקוס שמכיל סוכר מאחר ונסיון להכין ממנו חמאת קוקוס יסתיים בבלנדר שרוף. החום שנוצר בתהליך הטחינה ממיס את הסוכר, שמצטבר בקרקעית הבלנדר ונשרף.
אל תתבלבלו – הקוקוס אכן מכיל סוכרים טבעיים שנמצאים בפרי במקור. בתווית אנחנו מחפשים סוכרים מוספים.

איפה לקנות?
בבתי טבע, במקום שיש בו תחלופה גבוהה. לא כדאי לקנות בסופרמרקט כי המחיר יהיה בערך פי חמישה באריזות קטנטנות של 100 ג'. אני קונה בבני ברק בחנות תבלינים מאוד פופולרית שנמצאת מול מכון מור.

ועכשיו למתכון!

זה כל כך פשוט שלקרוא לזה מתכון זה כמעט מביך, אבל הוא עוזר לנו מאוד בשגרה היומית וחשבתי שהוא יכול לעזור לעוד כמה אוהבי נשנושים כמונו. הרעיון הגיע מהמוצרים האלה, שנהנינו מהם מאוד בטיול לניו יורק:

הם מאוד טעימים וכייפים אבל הם יקרים, והם בחו"ל. (ולא הגיוני בעיני להזמין מ-iHerb משהו שמתפקד בתור חטיף). אז ניסיתי למצוא דרך שתהפוך את חמאת הקוקוס למשהו שאפשר לקחת איתנו בכמויות קטנות, וזו התוצאה.

זה החטיף הכי פשוט שאפשר לחשוב עליו. הוא מושלם לסיפוק הרעב הקטן שבין ארוחת הצהריים לערב, ואפילו יצא לי לחטוף אחד כזה באחד הבקרים שבהם מיהרתי – והפעם הבאה שבה הייתי רעבה היתה באחר הצהרים. כמו שאמרתי, מזון אסטרונאוטים.

עוד בונוס נחמד הוא שחמאת הקוקוס מתקתקה מטבעה ולא דורשת (לפחות בעיני) שום המתקה נוספת.

חטיף קוקוס שסוגר פינות

חומרים:

• חמאת קוקוס
• אופציונלי: תוספות למיניהן. בתמונה שתי האהובות עלי: קליפת תפוז מגוררת ושברי פולי קקאו ("cacao nibs")

כלים:

• גביעי סיליקון

הכנה:

• מכינים חמאת קוקוס.
• מוזגים אותה לגביעי סיליקון.
• מקשטים למעלה בתוספות.
• מכניסים למקרר לרבע שעה.
• מחלצים את החטיפים מגביעי הסיליקון. אפשר לחלק למנז'טים להחזקה נוחה.

הערה: במזג האוויר הנוכחי החטיפים מחזיקים יופי מחוץ למקרר, אבל בקיץ המצב כנראה יהיה קצת שונה.

בתיאבון!

ארוחת הבוקר שלי לפני השינוי התזונתי היתה אחת ויחידה – דייסה. שום דבר לא היה יכול לגרום לי לוותר עליה, במיוחד בימי חורף קרים שבהם היא ניחמה אותי בנאמנות על עצם הצורך לצאת מהפוך. משום מה לא ייחסתי הרבה חשיבות לעובדה שאחרי כל דייסה כזו הדבר היחידי שרציתי לעשות הוא לזחול בחזרה למיטה.

כיום ארוחת הבוקר שלי מבוססת על חלבון, שומן וירקות בהרכבים שונים – ארוחה משביעה ששומרת על רמות אנרגיה יציבות לאורך היום. בדיוק מה שתמיד אמרו לנו ש"פחמימות מורכבות" עושות! אז זהו, שלא ממש. הדבר העיקרי שפחמימות מורכבות (קרי-דגנים) עושות לרמות האנרגיה הוא לגנוב אותה לצורך תהליך העיכול המורכב שלהן.

אבל מדי פעם, במיוחד כשמזג האוויר קר, עדיין מתגנב איזה חשק למאכל דייסתי ומנחם. במקרים כאלה יש פתרון טעים, דל פחמימות (יחסית) ונטול גלוטן – דייסת דלעת.

דייסת דלעת וקוקוס

מנה אחת)

חומרים:

• חצי כוס דלעת צלויה בתנור או מבושלת ומנוקזת היטב מנוזלים
• כף חמאת קוקוס / חמאת שקדים
• כף קוקוס טחון
• סטיביה נוזלית לפי הטעם
• רבע כוס מים
• רבע כפית תמצית וניל
• רבע כפית (או יותר) קינמון

• תוספות אופציונליות: שברי שקדים / פקאן / אגוז מלך, cacao nibs, קוביות מרבע תפוח, צימוקים (לא לסוכרתיים)

הכנה:

• מומלץ להכין דלעת בתנור יום לפני. (טיפ- ניתן להכין כמות גדולה, למעוך ולהקפיא במגש קוביות קרח עם כיסוי כדי שיהיה זמין)
• להכנת הדלעת בתנור חותכים אותה לקוביות, מערבבים בקערה עם כף או שתיים של שמן קוקוס לכדי כיסוי, ואופים בתנור שחומם ל- 180 מעלות, על נייר אפייה, כ- 40 דקות או עד שהדלעת רכה לחלוטין.
• ניתן גם להכין את הדלעת בסיר אידוי, באידוי במיקרוגל או בתנור. הדרך הכי טעימה בעיני היא בתנור, אבל למיקרוגל יש יתרון מבחינת מהירות התהליך.
• מערבבים את כל החומרים ומחממים בסיר קטן, או במיקרוגל (לחמם דקה, להוציא ולערבב ולחמם עוד אם יש צורך).
• מעבירים לקערה ומפזרים למעלה את התוספות.

הערות:

1. שחקו עם היחסים בין המרכיבים. זו דייסה, שום דבר לא יכול להשתבש.
2. ניתן להשתמש בדלורית או בטטה במקום דלעת. המרקם יהיה דחוס יותר והפחמימות, כמובן, רבות הרבה יותר (לא מתאים לתזונה לפי ברנשטיין)
3. אם מתשמשים בדלעת מאודה / מבושלת במים ולא אפויה יהיו בה יותר נוזלים, ואז ייתכן שלא יהיה צורך במים שבמתכון.
4. אופציה נוספת במקום תיבול בוניל וקינמון – כפית לימון. (נסו על אחריותכם, אני מאוד אוהבת לימון אז יכול להיות שרק לי זה טעים)

רעיונות נוספים לדייסת בוקר:

• משהו שעשיתי אתמול מבלי למדוד או לתעד, מאחר וגנבו לי את המצלמה: חופן אגוזי מקדמיה, חצי בננה, כף גדושה שמן קוקוס, חצי כפית קינמון, רבע כוס מים בערך – הכל למיקסר. לפזר למעלה קצת שברי שוקולד 85% ומעלה. יאם.
• דייסת דלעת מהבלוג Urban Poser – בגישה אחרת.
• דייסת הבוקר של איימי – על בסיס זוקיני. (המתכון בסוף הפוסט אחרי התמונה של החתול עם כנפי הפרפר)

בתיאבון!

בלוג דל פחמימות בפייסבוק
סיירת סוכרת

לפני שבוע התקיים מפגש פליאו ראשון בפארק הירקון, אותו גם פרסמנו פה בבלוג.
המפגש התעלה על כל הציפיות. אחד הדברים שמאפיינים את אורח החיים של מי שאוכל תזונה מיוחדת הוא פעמים רבות תחושה של בידוד, והמפגש הוכיח לנו אחת ולתמיד שאנחנו לא לבד.

המשתתפים במפגש כיבדו זה את זה במטעמי פליאו ביתיים, ועוגיות הקוקוס החמודות האלה היו תרומתי הצנועה. הן טעימות, פשוטות מאוד להכנה (מכילות 4 רכיבים בלבד) ומבוססות על מזון על.

בניגוד לשוקולד על בסיס חמאת קוקוס, המרקם של השוקולד הזה חלק וקראנצ'י' ממש כמו שוקולד אמיתי (כמו ציפוי של מגנום, הגדירה זאת ליאור במדוייק). אבל המשותף לשני המתכונים הוא ששניהם פשוטים ומעוטי מרכיבים – בדיוק כמו שאני אוהבת.

למתכון המלא לחצו כאן.

בלוג דל פחמימות בפייסבוק

.

.
במקור רציתי פנקייק, אבל היה לי חם, וכשחם לי אני מוצאת את עצמי "מאווררת" את האוכל שלי בכמה שיותר ירקות. כך נולד הלטקייק – שילוב של פנקייק ולטקס (לטקעס?)
התוצאה משביעה מאוד ועם מתקתקות עדינה.

אפשר להתאים את המתכון בקלות לתזונה לפי ברנשטיין אם מחליפים את התפוח בעוד זוקיני, אבל אז כדאי להמתיק קצת יותר.

לטקייק תפוח וזוקיני

לשני אנשים (מניב 4 גדולים, כמו בתמונה)

מרכיבים:

• חצי תפוח גראני סמית גדול
• 1 זוקיני בינוני (אפשר גם קישוא, אבל בגלל שהוא יותר מיימי יתכן שאפשר יהיה לוותר על תוספת הנוזלים)
• 2 ביצים
• 2 כפות "בהריון" (לא מתקדם) קמח קוקוס*
• כפית קינמון
• כף שמן קוקוס או חמאה
• 1/4 כוס + כף חלב קוקוס / יוגורט / מים
• חצי טפטפת של סטיביה וניל או חצי כפית תמצית וניל + כפית דבש / ממתיק טבעי אחר

הכנה:

• מערבבים בקערה קטנה את קמח הקוקוס והקינמון.
• מערבבים בקערה שנייה את הביצים, הנוזלים, שמן הקוקוס והסטיביה.
• מערבבים את החומרים הרטובים לתוך היבשים וטורפים היטב עד שאין יותר גושים.
• מגררים את הזוקיני והתפוח במגררת עם חורים גדולים (אם משתמשים במגררת עם חורים קטנים צריך לסחוט את עודפי הנוזלים) ומערבבים לתוך בלילת הפנקייק.
• מחממים מחבת ומוסיפים מעט שמן קוקוס. מניחים כף (או יותר לפי גודל המחבת) מהבלילה ומשטחים אותה על המחבת, מזהיבים משני הצדדים.
• אפשר להגיש עם קצת חמאת קוקוס ביתית או קנויה מלמעלה.

* זו לא טעות, אכן צריך רק שתי כפות של קמח קוקוס. זה כוחו של הקמח הזה, הוא סופח נוזלים באופן מדהים.
* לאחרונה גילו לי שאפשר להשיג קמח קוקוס גם בארץ. זה יותר יקר, אבל זו אופציה טובה למי שלא רוצה להזמין.

הגיע הזמן לקצת אוכל אמיתי. את הקציצות האלו הכנתי בלי הרבה מחשבה מחומרים שהיו לי בבית, ויצא ממש מצויין. הן נימוחות ומאוד מספקות, וחזה האווז הופך אותן למושחתות ממש.

השידוך לטחינה סלק נולד בגלל שעד כמה שהן טעימות, קציצות הן לא דבר פוטוגני במיוחד. אחר כך התברר שזה גם טעים

לפני המתכון, כמה עדכונים:

1. המפגש של הקהילה לתזונה ובריאות בגישה אבולוציונית נדחה בשבוע, וזה אומר שנוכל להתראות שם! בואו בהמוניכם ואל תשכחו לאשר את השתתפותכם בעמוד האירוע בפייסבוק. מה אתם מביאים לפיקניק?

2. העלנו את המתכון הזה כשעוד לא הכרנו אף אחד אחר שאוכל כמונו. אפילו לא שיערתי שתהיה בו כזו התעניינות… והיום זה המתכון הכי פופולרי בבלוג! אז תודה לכל מי שניסה, אהב והפיץ הלאה את לחם הטחינה.
במשך הזמן המתכון שלי השתכלל, ואני מקבלת גם מכם דיווחים על כל מני גרסאות ושדרוגים מגניבים שאתם עושים למתכון המקורי. לכן החלטנו שהגיע הזמן לפוסט שיסכם את הנושא, ונשמח מאוד לארח בו גם את היצירות שלכם. מעוניינים להשתתף? שלחו לנו את המתכון ותמונה של התוצאה ל -carbfreeblog ב- gmail.com.

ועכשיו, למתכון!

קציצות בקר, חציל וחזה אווז

מרכיבים:

• 500 ג' בשר בקר
• 100 ג' חזה אווז חתוך לקוביות של סמ'
• 1 ביצה
• 1/4 כוס כוסברה קצוצה
• 4 כוסות חציל חתוך לקוביות של סמ' וחצי
• בצל קטן קצוץ דק
• חצי פלפל ירוק חריף קצוץ דק
• כף בהרט
• כפית מלח
• חצי כפית פלפל
• שמן זית / קוקוס לטיגון

ההכנה:

• מטגנים את חזה האווז עד להזהבה, ומוציאים מהמחבת לצלחת.
• מוסיפים למחבת את הבצל ואת הפלפל הירוק ומטגנים עד שהבצל רך ושקוף.
• מוסיפים את החציל ומטגנים עד לריכוך.
• מורידים מהאש וממתינים שיתקרר מעט.
• מערבבים היטב בקערה את הבשר הטחון, כוסברה, ביצה, תערובת החציל והבצל, חזה האווז והתבלינים, ויוצרים קציצות.
• מכינים את הקציצות במחבת או בתנור (הן ייצאו עסיסיות גם באפייה בגלל תכולת השומן הגבוהה).
• מומלץ להגיש (ולצלם!) עם טחינה סלק.

טחינה סלק

מרכיבים:

• 2 סלקים בינוניים
• מיץ מחצי לימון או יותר, לפי הטעם
• רבע כוס (פלוס מינוס) טחינה גולמית
• מלח לפי הטעם

הכנה:

• מבשלים / אופים את הסלקים, מניחים להם להתקרר, מקלפים וקוצצים אותם.
• מפה אפשר פשוט לשים את כל החומרים יחד במעבד מזון ולהפעיל, אבל כדי שהמוצר הסופי יהיה לטעמכם, מומלץ להתחיל מהסלקים והטחינה ואז להוסיף את כל שאר הרכיבים לפי הטעם, תוך כדי שטועמים מדי פעם. יכול להיות שיהיה צורך בעוד טחינה אם רוצים ממרח יותר סמיך, או אם הסלקים גדולים במיוחד.

הערה:
לבישול הסלקים יש שתי אופציות: אופים אותם בתנור עטופים בנייר כסף, שעתיים ב- 200 מעלות, או מבשלים (לא מקולפים) במים רותחים עד לריכוך. לאחר שניסיתי את שתי הדרכים אני יכולה להגיד ששתיהן מצוינות.

בתיאבון!

בלוג דל פחמימות בפייסבוק

י
בסך הכל מתכון לבולונז, אבל יש פה כמה נושאים ששווה להזכיר. ראשית יש פה עוד תחליף פסטה נחמד, ואולי גם זמין יותר מאטריות קלפ. שנית, זהו מתכון לרוטב בולונז שמתאים לתזונה לפי ד"ר ברנשטיין, וזה לא מובן מאליו, כי ד"ר ב' לא מרשה עגבניות.
ואולי הכי חשוב, המתכון משלב את אחד ממזונות העל שלנו…

כבד! 

כבד הוא אחד המזונות הבריאים ביותר בסביבה. הוא מכיל יותר נוטריינטים פר משקל מכל מזון אחר, ומעבר להיותו מקור מצויין לחלבון, הכבד מכיל כמות יפה של ויטמין A, את כל הויטמינים מסוג B בכמות גדולה ובמיוחד B12, ברזל, כרום, נחושת ואבץ, כמות יפה של חומצה פולית ו-CoQ10. ממש מולטי ויטמין מהטבע.

בתרבויות קדמוניות היו נותנים הרבה כבוד לכבד, אוכלים אותו ראשון לאחר הציד ודואגים במיוחד לספק אותו לנשים בהריון. אבל לא צריך להרחיק לכת – גם הסבים והסבתות שלנו ראו בו מזון שחיוני לבריאות, לצד מרק העוף הנצחי. אבל משהו קרה במרוצת הדורות להילת הבריאות של הכבד. כיום הקצב שלי מספר שרק קשישים (ואני) מבקשים ממנו כבד בקר.

מה קרה? אני מהמרת על המשוואה המוכרת: פחד משומן מן החי באדיבות אנסל קיז ופרמידת המזון האמריקאית + עליית הצמחונות ובמיוחד מחקר סין שהפליל את המזון מן החי על לא עוול בכפו = אנשים שאוכלים פחות מזונות מסורתיים ויותר פחמימות ומשלמים מחיר כבד (חה!) בבריאותם.

אחת האמירות השכיחות נגד אכילת כבד היא שהוא רעיל, כי הוא מסנן את כל הרעלים של הגוף. למי שמעוניין בהתייחסות מעמיקה לטענה, מר"ן מארק סיסון כתב על זה מאמר. בקיצור נאמר שהכבד אכן מסנן רעלים, אבל זה רק אחד מתפקידיו הרבים בגוף. חוץ מזה, זה שהוא מסנן רעלים לא אומרים שהרעלים נתקעים בו. זה לא פילטר של מזגן.

למרות כל היתרונות, רבים מתקשים עם המראה והטעם של הכבד. המתכון שלהלן נותן אפשרות להסוות את שניהם ולהתידד איתו באופן הדרגתי.

דלעת ספגטי

מכירים? אני לא ידעתי שקיים דבר כזה עד שנכנסתי לתזונת הפליאו. זו דלעת פלאית שלאחר הבישול מתפרקת לסיבים שאפשר להשתמש בהם כמו ספגטי, ובצירוף מקרים משמח היא גם הכי דלה בפחמימות מבין סוגי הדלעת (5 ג' פחמימות נטו ב- 100 ג'), מה שהופך אותה למושלמת למטרתנו. מצאתי אותה בשוק האיכרים בתל אביב, ובשנה שעברה מצאתי אותה גם בסניף של מגה.

כדי להכין, חוצים את הדלעת ומסירים את הזרעים. מכאן יש כמה אופציות:

בלוג דל פחמימות בפייסבוק

לאחרונה אני מכינה את אותה ארוחת בוקר שוב ושוב. אני חושבת שעליתי פה על משהו.

ישנן כמה וריאציות, אבל בכולן יש:

• חלבון עשוי לחלוטין.
• חלמון נוזלי / חמאתי.
• כרובית.

כן, כרובית
היא ואני זה סיפור אהבה ארוך. כשהסרתי את הדגנים מהתפריט, היא היתה שם בשבילי. זה אולי יישמע מוזר למי שלא מכיר את הצד הזה שלה, אבל עבורי כרובית היא מזון מנחם. מספיק להגיד שבעולם הפליאו משתמשים בה תדיר כתחליף לפירה (מאדים ומועכים היטב עם חמאה), ואפילו לאורז (מגררים ומקפיצים במחבת). היא חקיינית פחמימות מקצועית.

אז אני לרוב לא טורחת לעשות חיקויים, אבל כבר מזמן גיליתי שכשאופים כרובית מקבלים מרקם רך ומנחם שמזכיר תפוחי אדמה. לכן, לרוב כאשר כרובית נכנסת הביתה היא מיד מפורקת לפרחים ומוכנסת לתנור (חצי שעה, שמן זית בנדיבות, מלח גס ופלפל גרוס). התוצאה בד"כ מתחסלת תוך שתי ארוחות – אחת בערב (כתוספת) ואחת בבוקר, עם הביצים.

הביצה
כדי להגיע למרקם שבתמונה יש לבשל אותה בסבלנות, על חום נמוך, עם מכסה שגורם לאדים להצטבר ולבשל אותה בעדינות גם מלמעלה. זו לא רק דרך טעימה לצרוך ביצים, זה גם בריא: כשהחלמון נוזלי חומרים הטובים שמצויים בו, כמו לציטין וויטמיני B, זמינים יותר לגוף.

הירוק
לרוב אני משתמשת בתרד, אבל ביום שבו צילמתי את המתכון הצלחתי לשים את ידי על קצת Kale, ירק משובח שיצא לי לטעום לראשונה בביקור בארה"ב. הוא מלא בכמויות פסיכיות של ויטמינים ומינרלים ומדורג כירק עם הכי הרבה נוגדי חמצון בסולם ה- ORAC של ה- FDA. מצאתי אותו בשוק האיכרים בנמל ת"א, ואני מקווה שיום אחד נוכל לפגוש אותו גם בסופרמרקט. ואפשר אפילו להכין ממנו צ'יפס!

חומרים:

• 4 ביצים
• שתי כוסות כרובית אפויה בתנור או מאודה. (שתי האופציות עובדות, אם משתמשים במאודה מומלץ להקפיץ את הכרובית יותר זמן במחבת כדי שתקבל קצת שיזוף).
• חצי סלסלת פטריות שמפניון, פרוסות.
• כוס תרד / קייל / עלים ירוקים מסוג אחר, קצוצים.
• 3-4 גבעולי בצל ירוק קצוצים.
• חמאה ו/או שמן זית
• מלח ופלפל

הכנה:

1. ממיסים כף חמאה וכף שמן זית במחבת (הכמויות והיחסים לשיקולכם. אני אוהבת את הטעם של החמאה, ומערבבת אותה במקרה הזה עם קצת שמן זית כדי למהול את מוצקי החלב, שלא ישרפו)
2. מגבירים אש לחום בינוני, מכניסים למחבת את הירקות לפי הסדר הבא, כאשר לאחר כל הוספה של ירק ממשיכים לבשל תוך ערבוב מתמיד ונותנים לו להתרכך ולהשחים: כרובית, פטריות, בצל ירוק, קייל / תרד.
3. מנמיכים את האש. עושים 4 גומות בתערובת הירקות, ושוברים לתוכן בזהירות 4 ביצים.
4. מפלפלים וממליחים.
5. מכסים את התערובת במכסה לכמה דקות כדי שהביצים ייעשו משני הצדדים. לוודא שהאש על חום נמוך! בפעם הראשונה בודקים כל 2-3 דקות כדי לתפוס את הטקסטורה של הביצה המושלמת, בפעמים הבאות כבר יודעים.
6. מעבירים בזהירות לצלחות אישיות.

בתיאבון!

בלוג דל פחמימות בפייסבוק

מכירים את זה שדברים מסויימים הופכים להיות מובנים מאליהם?
זה מה שקרה לי עם חמאת השקדים. למדתי איך מכינים אותה ממש מזמן וזה הפך לדבר כל כך פשוט ושגרתי, שלא עלה על דעתי שזה יעניין מישהו. אבל מהמיילים והתגובות שלכם מסתבר שאתם רוצים לדעת, ובשביל זה אני פה.
להלן מתכון מפורט להכנת חמאת שקדים, פלוס כמה טיפים. אני מבטיחה שאחרי הפעם הראשונה זה ייראה כמו הדבר הכי פשוט בעולם.
המידע רלוונטי להכנת חמאה מרוב סוגי האגוזים והזרעים.

חמאת שקדים

חומרים וכלים
* שקדים
* מעבד מזון

כמויות
בצילומים לפוסט השתמשתי קצת יותר מכוס וחצי שקדים. אני בדרך כלל ממלאת את מעבד המזון שלי בערך עד ¾ הקיבולת.
מתגובות שקיבלתי על חמאת הקוקוס, ומנסיוני, רצוי שלא להשתמש בפחות מכוס וחצי. אני יודעת, כשמנסים מתכון בפעם הראשונה מפחדים שמשהו יתפקשש ונצטרך לזרוק לפח, ואז נבזבז אוכל. אבל בשני המקרים (קוקוס ושקדים) הנפח המקורי של החומר מצטמצם מאוד, ואם תשימו פחות מדי ללהבים יהיה קשה לעשות את העבודה.

מעבד המזון
אני מרגישה שאני לא בפוזיציה להגיד לאף אחד באיזה מכשיר כדאי להשתמש.
אני משתמשת במכשיר צהוב (שהיה פעם לבן) של קנווד, הוא בן עשרים בערך והוא היה של סבתי ז"ל. פעם בנו מכונות כאלה כדי שיחזיקו מעמד, היום בונים אותן כדי שנחליף כל כמה שנים. הדבר החשוב הוא מנוע חזק שיכול לעבוד רצוף מבלי להישרף. אם למישהו יש המלצות – נא שתפו אותנו בתגובות.

זמנים 
יש מקורות באינטרנט שמדווחים על תהליך של 20 דקות. מדדתי בשביל הפוסט, ואצלי התהליך כולו לקח 45 דקות. פעם זה היה לוקח פחות – כחצי שעה. אז תפנו לכם בין 20 ל-45 דקות בפעם הראשונה, ובעתיד כבר תדעו למה לצפות ומה היכולות של מעבד המזון שלכם.
בעקבות שאלות שקיבלתי מאנשים שנתקעו עם חמאת הקוקוס אני רוצה להקדים ולאמר – זה סוג של מבחן זן. אל תעמדו ותסתכלו על הבלנדר, זה יגרום לזה להימשך יותר זמן.

בעיות
חוץ מאבדן הסבלנות, יש עוד שתי סיבות אפשריות לכך שהתערובת עוד לא הפכה למשחה. ראשית כאמור ייתכן שלא שמתם מספיק שקדים, ושנית יכול להיות שהלהבים לא חדים מספיק. אגב, גם עם להבים פחות חדים זה יקרה בסוף אבל זה ייקח הרבה יותר זמן.

התהליך

שימו את השקדים במעבד המזון.

הפעילו את מעבד המזון. בשלב הראשון, תוך 2-3 דקות, יתקבל קמח שקדים.

אחרי עוד כמה דקות השמנים הטבעיים יתחילו להשתחרר והתערובת תיראה יותר לחה.

בשלב זה השקדים הטחונים מתחילים "לטפס" על דפנות הכלי. המשימה – לגרד את הדפנות ולהחזיר את השקדים למרכז הקערה. זה השלב הכי ארוך ומתסכל, כי הוא דורש בייביסיטינג צמוד למעבד המזון. לכן הכי טוב להכין חמאת שקדים כשעושים משהו אחר במקביל – שטיפת כלים (זהירות שלא ייכנסו מים לבלנדר!), חיתוך ירקות, גלישה באייפון או קריאת ספר בעמידה ליד השיש.

במהרה תגלו שחמש שניות לאחר שתגרדו את הדפנות, תסגרו את המכסה ותפעילו את הבלנדר, המצב יחזור לקדמותו. אל דאגה, עקרונית אפשר לתת לשקדים "לטפס" עד שרואים (ושומעים) שהבלנדר עובד על ריק, זאת אומרת כל התערובת נמצאת על הדפנות והלהבים מסובבים את האוויר.

לאט לאט התערובת תהפוך ליותר גושית, כמו בצק פרורים.

יש שלב, שבדרך כלל קורה והפעם לא – וחבל, כי רציתי לצלם אותו עבורכם. בשלב הזה התערובת מתגבשת לה באופן עצמאי לכדור. לא לעצור! מעורבותכם אינה נדרשת בשלב זה. צריך פשוט לתת לבלנדר לעבוד, הכדור יסתובב כמה פעמים ואז יתפרק בחזרה.

בשלב זה התערובת כבר נראית כמו משחה, אבל עדיין לא תנזול אם נטה את הכלי מצד לצד. אנחנו רוצים שכל השמנים ישתחררו סופית לכן נמשיך ונמתין לתערובת חלקה.

עוד לא…

עוד לא……..

עכשיו! זה המרקם.

אפשר לעצור כאן, או להמשיך לשלב אופציונלי נוסף: כדי לשפר את הרכב השומנים של חמאת השקדים, אני מוסיפה לה שמן קוקוס. שמן קוקוס הוא אחד השמנים הכי בריאים שיש, וזו דרך נפלאה לצרוך אותו. על הכמות שצולמה פה הוספתי שלוש כפות של שמן קוקוס.

אל תמהרו לשטוף את הבלנדר! יכולה לצאת לכם מזה כוס אחת של משקה שקדים. פשוט שופכים פנימה קצת מים, אולי טיפה שתיים של סטיביה וניל, ומערבלים.

(וגם בננה תלך שם טוב. לא שמעתם את זה ממני)

.

בלוג דל פחמימות בפייסבוק