אני לא אוכלת מוצרי חלב כבר הרבה זמן. זה לא שאי אפשר לפתות אותי עם ביס מאיזו גבינה שמנה ומסריחה או קצת קצפת, אבל מוצרי חלב הם פשוט לא חלק מהתזונה שלי יותר.
מדי פעם מכה בי תשוקה ליוגורט, ועד לאחרונה לא היה לי בדיוק מה לעשות עם זה. אכילה של יוגורט מבחינתי מסתיימת תמיד בעייפות קשה (כן, גם יוגורט עיזים) ואני לא מוכנה לשלם את המחיר.

מהצד הטבעוני של המפה הגיעו לעולם הרבה מתכוני "חיקוי חלב" מקשיו. כבודם במקומם מונח, אבל התוצאה לא מספקת הן מבחינת טעם והן מבחינת הבריאות, מאחר וחומר הגלם עשיר בחומצת שומן מסוג אומגה 6.

הפיתרון נמצא בנקודת המפגש של שני הגיבורים של תזונת הפליאו: מארק סיסון ואגוז הקוקוס. 
את המתכון ליוגורט קוקוס מצאתי בספר הבישול המצויין של מארק ובעיני הוא מתעלה על כל יוגורט שטעמתי עד היום. וזה לפני שמדברים בכלל על עד כמה הוא יותר בריא: נטול לקטוז, מלא בשומנים טובים ופרוביוטי? yes please!

כדי להכין את היוגורט ניתן להשתמש באבקה פרוביוטית ייעודית ליוגורט, או ברבע כוס של יוגורט מוכן. בגלל שיש לי אסוסיאציות לא טובות לדבר האמיתי העדפתי להשתמש באבקה (ניתן להזמין כאן), אבל אם מישהו מעדיף להשתמש ביוגורט ניתן להתמש באותן הוראות הכנה.

אגב כשהגיע האבקה שהזמנתי הסתבר שהזמנתי אבקה להכנת משקה קפיר (מין משקה יוגורט דליל) ולא אבקה להכנת יוגורט. החלטתי שמדובר בהבדל מיתוגי בלבד והמשכתי כמתוכנן, והיוגורט יצא מצויין. אז כנראה שזה ממש לא משנה ואפשר להשתמש במה שיש במלאי.

כמה הערות לסדר היום:

1. במתכון של מארק סיסון יש כפית דבש או מייפל, ולדבריו הבקטריות אוכלות את הרוב ולא נשאר סוכר ביוגורט. לא הוספתי כלום ויצא אחלה יוגורט, אז מבחינתי זה אופציונלי.

2. הכנתי את היוגורט על בסיס חלב הקוקוס המומלץ של חברת קוק (רכיבים: אגוז קוקוס, מים). אני לא אחראית על התוצאות שינבעו משימוש במוצרים נחותים ממנו. מעבר לעניין הטעם, חומרים מוספים למזון יכולים לפגוע בתהליך התסיסה.

3. מי שסובל מאלרגיה לקזאין או אי סבילות ללקטוז לא יכול להתשמש באבקה הפרוביוטית שבלינק, כי היא מכילה אבקת חלב רזה. הכמות שלו במוצר המוגמר זערורית אבל למי שיש רגישות ידועה לא כדאי לקחת את הסיכון. שמעתי שאפשר להכין יוגורט גם באמצעות קפסולות פרוביוטיות וזו יכולה להיות אלטרנטיבה טובה, אבל אין לי נסיון עם זה. אם למישהו יש, ספרו בתגובות.

יוגורט קוקוס ביתי

חומרים:
* חפיסה אחת של אבקת קפיר (בכל קופסה יש 5 חפיסות כפולות) או רבע כוס יוגוט
* 2 פחיות חלב קוקוס
* כפית דבש או מייפל אמיתי (אופציונלי)

כלים:
* צנצנת זכוכית בנפח ליטר
*סיר
* קערה קטנה
* כף עץ או פלסטיק לערבוב

הכנה:
* שפכו את חלב הקוקוס לסיר וחממו אותו כך שיהיה חם אבל לא רותח.
* כבו את האש ותנו לחלב הקוקוס להתקרר עד לטמפ גוף בערך, כך שניתן להכניס אצבע בלי לחטוף כוויה.
* רוקנו חפיסה אחת של האבקה הפרוביוטית לתוך קערה קטנה. הוציאו כחצי כוס מחלב הקוקוס החמים וערבבו עם אבקת היוגורט.
* שפכו את תכולת הקערה בחזרה לסיר עם שאר היוגורט וערבבו היטב. אם מוסיפים דבש, זה הזמן.
* שופכים את התערובת לצנצנת, סוגרים ומשאירים את הצנצנת במקום חמים לעד -24 שעות. (מקום חמים אבל לא חם מדי, כדי שלא יהרוג את הבקטריות. נדרשת טמפרטורה של 35-45 מעלות. אפשר לשים בתנור כאשר רק הנורה שלו דולקת ואפשר לעטוף את הצנצנת כשהיא עוד כמה בבד מגבת ולהכניס לציידנית שתשמור על החום.
* לאחר 24 שעות מאחסנים את היוגורט במקרר. ניתן לחלק לצנצנות ו/או להקפיא.

הערה: יכול להיות שהיוגורט ייפרד מעט ותיווצר שכבה מימית בתחתית (לא הרבה, סנטימטר או שניים). אפשר לערב אותו חזרה ואז מקבלים יוגורט דליל יותר, או פשוט להשתמש רק בשכבה העליונה ואז המרקם ממש כמו של יוגורט רגיל. יאם.

 בתיאבון!

בלוג דל פחמימות בפייסבוק

♥

לימונדת סודה והדרים (ללא סוכר!) של דברים בעלמה, שגם נתנה לי השראה לפינה.

♥

חטיפי באונטי ביתיים, בגרסת "quick and dirty" כמו שאומרים בהיי טק.
התחלתי מהמתכון הזה של הבלוג מה יש לאכול.
הקפאתי את המילוי (חמאת קוקוס+שמן קוקוס) בתבניות קרח,
וציפיתי בתערובת של מסת קקאו+חמאת קקאו+סטיביה (המסתי במיקרו, כמובן).
זה ממלא מאוד. בפעם הבאה אעשה אותם יותר קטנים.

וזה נראה כמו גלידונית!

♥

הבקבוקים האלה, לחליטות קרות. 15 ש"ח האחד בבני ברק!
(ו-35 ש"ח האחד בתל אביב. אין שמחה כשמחת המציאה המוזלת).

♥

הסבתא המרשימה של מר קדמוני.

♥

סדרת הפוסטים של הבלוג בישול בזול,
שמבארת בצורה נפלאה את ההצדקה הכלכלית לבישול ואכילה בבית במקום בחוץ.

♥

לפגוש את רעות ואיתי – זוג אנשים מקסימים שחיים גם הם בגישת פליאו,
וכמונו חשוב להם מאוד לאכול נכון, לזוז נכון ולא לקבל דברים כמובן מאליו.
לגלות שאנחנו לא לבד בסיפור הזה זו מתנה גדולה.

רעות ביישנית, אז במקום תמונה שלה אני שמה תמונה של הכיבוד.
בייגלה טחינה, אלא מה.

♥

לגלות שאפשר להכין קצפת מחלב קוקוס ממש בקלות.
(כן, יש לי אובססיה קלה לקוקוס).
הו, האפשרויות!

♥

ארוחה משפחתית פליאוליתית לגמרי וטעימה בטירוף, שלא אנחנו בישלנו.
על הסעיף הזה אנחנו מודים כמעט כל שבוע.
התמזל מזלנו וכשחילקו משפחות קיבלנו משפחה סבלנית במיוחד,
שמקבלת באהבה כל גחמה תזונתית.

הדבר הוורוד היפה הזה בשעה 16:00 הוא לא חזרת, אלא טחינה סלק.
מבשלים את הסלק, מכניסים למעבד מזון ומוסיפים טחינה עד לסמיכות הרצויה.
כל כך טעים שקשה להאמין עד כמה זה פשוט.

 ♥

ומה אתם אהבתם בחודש יוני?

.

בלוג דל פחמימות בפייסבוק

.

השם שלו, זה מה שמשך אותי.
אם היו קוראים לו "מאפה קולורבי", כנראה שהייתי גולשת לי הלאה.
אבל גראטן… המילה הזו מציפה מיד זכרונות שמעוררים את בלוטות הרוק,
של שכבות תפוחי אדמה אפויים בשמנת ומקורמלים בקצוות.

עד שקראתי את המתכון הזה, בבלוג האוכל המשובח ביסים, הייתי רגילה לחשוב על קולורבי כעל ירק קר שאוכלים עם לימון ומלח. מסתבר שיש לו גם צדדים אחרים.

הבעיה היחידה שלי עם המתכון היתה השמנת, מאחר ואני ממעיטה מאוד במוצרי חלב, והיא נפתרה מהר מאוד בעזרת חלב הקוקוס המשובח בתמונה משמאל.
זה הסוג היחידי בארץ (למיטב ידיעתי) שמכיל רק חומרים טבעיים, ללא משמרים. יש לו טעם שלא משתלט ואני משתמשת בו הרבה במתכונים שדורשים שמנת.

התוצאה היתה מאוד מוצלחת. הקולורבי מאבד את רוב החריפות שלו באפייה ומשחרר אפילו מעט מתיקות. זו מנת צד נפלאה, בעיקר כשרוצים משהו ממלא, מחמם, וכמובן – דל בפחמימות.

.
גראטן קולורבי / הילה קריב

חומרים:

• 4-5 קולורבי- קלופים ופרוסים דק
• 2/3 פחית חלב קוקוס מסוג
• מלח ופלפל גרוס
• כ- 2 כפות פרמז'ן מגורר

הכנה:

• מחממים תנור ל- 180 מעלות.
• מסדרים את פרוסות הקולורבי בתבנית.

• מתבלים כל שכבה במעט מלח ופלפל. במתכון המקורי מוסיפים פלפל אנגלי, אני הוספתי קצת אגוז מוסקט.
• שופכים מעל את חלב הקוקוס ומפזרים פרמז'ן.

• מכסים בנייר כסף ואופים כשעה -שעה ורבע, או עד שפרוסות הקולורבי רכות.
• מסירים את הכיסוי וממשיכים לאפות עד שמזהיב.

בתיאבון!

.

בלוג דל פחמימות בפייסבוק