צילום: שני קגן

הבהרה: המידע בפוסט זה אינו מהווה המלצה רפואית מכל סוג.
לפני כל שינוי תזונתי יש להיוועץ עם איש מקצוע.

בפוסט הקודם סקרנו את ההמלצות המקובלות כיום לטיפול בסוכרת הריון והצבענו על הכשל המובנה בהן: יותר מדי פחמימות מהסוג הלא נכון, שמקשות על השגת ערכי סוכר תקינים.

ואמנם, כאשר מכירים בכך שסוכרת היא מחלה שבה הגוף לא מסוגל להתמודד בצורה טובה עם פחמימות, לא מפתיע שחולות רבות בסוכרת הריון אינן מצליחות להתאזן באמצעות ההמלצות הנ"ל ונאלצות להשתמש בתרופות או אינסולין. בארה"ב מדברים על כ- 40% מהנשים (1). נוכח כל המידע הזה עולה השאלה:

אז למה בעצם לא מציעים להן דיאטה דלה בפחמימות?

הרי כבר ידוע שתזונה בעלת אינדקס גליקמי נמוך (פחמימות לא מעובדות, ללא סוכר) יכולה להפחית את הצורך בזריקות אינסולין ב- 50% בנשים עם סוכרת הריון (2). אז אם שינוי סוג הפחמימות יכול להביא לשיפור, מה מונע מהרופאים והדיאטנים לקחת את הצעד הנוסף ולהמליץ על שינוי בכמות הפחמימות?
התשובה היא, שכאשר אוכלים תזונה דלת פחמימות יכולה להתרחש תופעה טבעית בשם קטוזיס, אשר לדעת רוב הרופאים עלולה לסכן את העובר.

אפילו נשים בריאות בהריון מקבלות פעמים רבות מהדיאטניות הנחיה לאכול משהו ממש לפני השינה כדי למנוע הצטברות של קטונים. לא אשכח איך לפני שנים רבות, הרבה לפני שהפכתי למטפלת
ובטח לפני שנחשפתי לפליאו ודל"פ, שמעתי מקרובת משפחה שהיתה בהריון שהיא מקפידה לאכול כל לילה תפוח לפני השינה, כדי למנוע הצטברות קטונים שתזיק לעוברית שלה*. מצד שני, היא המשיכה לעשן בין 5 ל- 10 סיגריות ליום לאורך כל ההריון.

חשבתי על המקרה הזה הרבה לאורך הכנת הפוסט. כבר אז שאלתי את עצמי אם סדר העדיפויות כאן תקין, ומהם אותם קטונים מסתוריים ומסוכנים שהתרופה נגדם היא תפוח לפני השינה.
בכל אופן, מאחר והחשש מקטוזיס הוא הסיבה העיקרית להתנגדות לתזונה דל"פ בהריון, בחרתי לחקור את הנושא בחלק השני בסדרה.

מהו קטוזיס?

ראשית, הבהרה: המטרה בתזונה דלת פחמימות לסוכרת (כל סוכרת) אינה להגיע לקטוזיס. המטרה היא לנרמל את ערכי הסוכר בדם. קטוזיס הוא תהליך טבעי שקורה בדרך. משמעות המילה קטוזיס היא "ייצור קטונים". קטונים מיוצרים בגוף כאשר אנחנו משתמשים בשומן לאנרגיה. האם זה קורה רק אצל מי שאוכל תזונה דלת פחמימות? התשובה היא לא. קטוזיס קורה באופן טבעי בגופם של כל בני ובנות האדם, בין אם הם אוכלים תזונה דלה בפחמימות ובין אם לא, בין אם הן בהריון ובין אם לא. קטוזיס קורה, למשל, אצל כל מי שמעביר לילה שלם בלי לאכול.
מטרתי בפוסט שלהלן היתה לבחון את הקטוזיס כתהליך, להבין מתי הוא פזיולוגי (טבעי, בריא) ומתי הוא פתולוגי (מזיק). אין באמור המלצה על יישום תזונה קטוגנית (משמע: חתירה למצב של קטוזיס) בהריון.

אז ללא הקדמות נוספות – מהו קטוזיס? זהו, בפשטות, מצב שבו הגוף שורף שומנים כמקור אנרגיה. תוצרי תהליך הקטוזיס נקראים קטונים, וכאשר הגוף נמצא בקטוזיס כמות הקטונים, שניתנת למדידה בדם ובשתן, גבוהה.

עכשיו צריך להעמיק מעט לצורך הדיון. ישנם שלושה מצבים שבהם יכול להיגרם קטוזיס, והם שונים מאוד זה מזה:

• קטוזיס שנגרם מהרעבה: במצב זה הגוף לא מקבל מספיק קלוריות מהמזון ולכן הוא משתמש בעיקר במאגרי השומן שלו לצורך אנרגיה. (במצב זה התזונה דלה מדי באנרגיה מכל המקורות – פחמימות, שומן וחלבונים גם יחד)
• קטוזיס תזונתי: במצב זה התזונה דלה בפחמימות אך לא בקלוריות, כך שהגוף מקבל מספיק אנרגיה כדי לתמוך בכל התפקודים והפעילויות שלו. כאשר כמות הפחמימות בתזונה נמוכה, הגוף שורף בעיקר שומן (ממאגרי הגוף ומהתזונה) לצורך אנרגיה. במצב זה רמות הסוכר בדם תקינות. קטוזיס תזונתי הוא תהליך פזיולוגי ותקין לחלוטין, שקורה אצל כל אדם במהלך צום הלילה, ויכול להתרחש אצל אישה הרה אם תאכל תזונה דלה בפחמימות.
• קטואצידוזיס סוכרתי: זהו מצב שמתרחש אך ורק בחולי סוכרת מסוג 1, או בחולי סוכרת מסוג 2 שתלויים באינסולין. זהו מצב מסכן חיים שקורה כאשר אותם חולים לא מקבלים מספיק אינסולין (יכול לקרות עם התפרצות המחלה, או בגלל טעות במינון האינסולין). רמות הקטונים במצב זה גבוהות מאוד וכך גם רמות הסוכר בדם. בנוסף רמות החומציות (PH) של הדם עולות מאוד.

כדי לפשט את העניין, הנה טבלה שמסכמת את ההבדלים בין סוגי הקטוזיס:

ההבדלים בין שלושת המצבים חותכים וברורים. אני מקווה שברור בשלב זה, שהגבלת כמות הפחמימות בתזונה תוך שמירה על כמות קלוריות נאותה, לא יכולה לגרום למצב של הרעבה או של קטואצידוזיס סוכרתי.

מדוע קיים חשש מקטוזיס בזמן הריון?

הסיבה הראשונה והשכיחה ביותר היא בלבול בין קטוזיס תזונתי לקטואצידוזיס סוכרתי. כזכור, קטואצידוזיס הוא מצב חירום רפואי מוכר, והסיכוי שאישה בהריון תפגוש בו נמוך מאוד ומוגבל לתרחיש מאוד מסוים. אך בגלל שבשני המצבים יש עלייה ברמת הקטונים בדם, רבים טועים לחשוב שמדובר באותו מצב.

והסיבה השנייה, כך נראה, היא מחקר משנת 1969, שבו הציגו החוקרים קשר אפשרי בין רמת קטונים גבוהה בשתן של אמהות סוכרתיות (סוכרת קדם הריון) לבין איי.קיו נמוך אצל הילד (3). במחקר הזה יש הרבה בעיות ולא ניתן להסתמך עליו. הוא מבוסס על דיווח של אחיות בית חולים, שביצעו בדיקת שתן אחת בלבד לכל אישה, ביום הלידה בלבד. בנוסף הבדיקה היתה של רמת הקטונים בשתן, כאשר רק בדיקת רמות הקטונים בדם יכולה לספק אבחנה אמיתית.

מדידת רמת הקטונים בשתן לעומת רמת הקטונים בדם

רמות הקטונים בשתן יכולות להצביע על כך שמתרחש תהליך של ייצור קטונים בגוף, אבל הן לא יכולות לספר לנו איזה סוג של קטוזיס מתרחש, אם בכלל, מבין אלה שמתוארים כאן למעלה. את זה אפשר לאבחן רק באמצעות בדיקת קטונים בדם.

במיוחד במהלך ההריון, אין קשר בין רמת הקטונים בשתן לרמת הקטונים בדם. רמות הקטונים בשתן של אישה הרה יכולים לעלות פי 50 עד 100 בזמן שרמות הקטונים בדם יעלו רק פי 2. (4)

אז אין לנו דרך לדעת מה היתה רמת הקטונים בדמן של אותן נשים סוכרתיות מהמחקר. בנוסף, אין לנו מושג מה הן אכלו, אבל אפשר להניח שזו לא היתה תזונה דלת פחמימות. באותן שנים, שילוב של המלצות תזונתיות בלתי נאותות וחוסר יכולת לדייק במינוני אינסולין (גלוקומטר היה אז מכונה ענקית שניתן היה למצוא רק בבתי חולים) גרמו לסוכרתיים לחיות עם רכבת הרים הרסנית של היפרגליקמיה והיפוגליקמיה לסרוגין. למעשה, מאוד ייתכן שלפחות חלק מאותן נשים היה בעצם בקטואצידוזיס סוכרתי, שנבע למרבה האירוניה מהתזונה עתירת הפחמימות שהיתה מומלצת לחולי סוכרת באותן השנים, ולא מדיאטה דלה בפחמימות.

קטואצידוזיס הוא כמובן מצב מסוכן מאוד לאם וגם לעובר, אם כי לא ברור מה גורם את הנזק לעובר – רמות הקטונים הגבוהות, רמות הסוכר הגבוהות או העלייה החדה בחומציות הדם.

האם קטוזיס תזונתי יכול להזיק לעובר?

כאמור, קטוזיס תזונתי הוא מצב שגם נשים בריאות בהריון נכנסות ויוצאות ממנו לאורך היום.
למשל הריוניות שחוות הרבה בחילות בשליש הראשון (או פשוט נגעלות ממזונות שונים) וכתוצאה מכך צמות לפרקים באופן ספונטני לאורך היום, או הריוניות שפשוט אוכלות ארוחת ערב בשמונה בערב ולא אוכלות שוב עד שמונה בבוקר (צום של 12 שעות), נכנסות ויוצאות ממצב של קטוזיס. למעשה, בהשוואה לנשים שאינן בהריון, רמות הקטונים בדם הינן גבוהות פי 3 בנשים בריאות בהריון לאחר צום הלילה. לאור זאת סביר להניח שכל אישה בהריון חווה, לפרקים, קטוזיס (5).

יתר על כן, בשליש השלישי להריון יש לאישה סיכוי מוגבר אף יותר להיכנס לקטוזיס, כי בתקופה זו המטבוליזם של האם נוטה יותר לפירוק מאגרי השומן של האם כדי להזין את העובר (6). ומהו תוצר הפירוק של מאגרי השומן? נכון – קטונים.

אחרי הכל, קטוזיס הוא מנגנון פיזיולוגי. בלעדיו המין האנושי לא היה יכול לשרוד ולשגשג לאורך 2.5 מליון שנות אבולוציה, שהיו רצופות בתקופות רעב ומחסור, מבלי לאכול 2 פרוסות לחם כל שלוש שעות כמצוותה של אולגה רז. ולחם, כך יודעים קוראי הבלוג, הוא סיפור של 10,000 השנים האחרונות בלבד.

סביר להניח, כי לאימותינו הקדמוניות היתה גישה מוגבלת מאוד למזונות עמילנים ומן הסתם גם לסוכר מזוקק, וכן סביר שהיו נוהגות לעבור 12 שעות ויותר ללא מזון (גם ההריוניות שביניהן. שהרי לא היו אז דיאטניות שהזהירו אותן מצום הלילה). אפשר להניח שאם קטוזיס היה מסוכן בפני עצמו, נשים רבות הרבה יותר לא היו מצליחות לסיים את ההריון בהצלחה ולהביא ילדים בריאים לעולם. כמו כן, עמים שהתקיימו באופן מסורתי על תזונה דלת פחמימות, כגון המסאי, האינואיטים והאבוריג'נים האוסטרלים, היו נכחדים.

לסיכום: האם הפחד מקטוזיס בהריון מוצדק?

במהלך הכנת שני הפוסטים האחרונים לא מצאתי מידע שיצדיק את החשש מקטוזיס, ומצד שני לא מצאתי מחקרים שיפריכו אותו באופן מוחלט. לעומת זאת, הנזקים שעלולים לנבוע מרמות סוכר גבוהות במהלך ההריון נבדקו והוכחו מעל לכל ספק (ניתן לקרוא עליהם יותר בחלק א).
לכן מסקנתי היא, שבדיוק כמו בסוכרת "רגילה", תזונה דלת פחמימות יכולה להיות פתרון מצויין לנשים הסובלות מסוכרת הריון, במיוחד אם ניסו ולא הצליחו להתאזן באמצעות הטיפול שמציעים כיום גופי הבריאות (7).
ספק אם יהיה בעתיד הנראה לעין ניסוי קליני שיבחן את השפעת התזונה הדלה בפחמימות שאוכלת אם הרה על העובר. השאלה החשובה יותר היא, איזה טיפול יכול לתת את התוצאה הטובה ביותר עבור מי שסובלת מסוכרת הריון.

—

הערות ומקורות:

(*) ההמלצה הזו יכולה להתאים במקרים של תסמונת השחר, אבל כפי שיוסבר בהמשך אין סיבה לחשוש בהקשר זה מקטונים.

(1) Glyburide for the treatment of gestational diabetes. Kremer CJ, Duff P. Am J Obstet Gynecol. 2004 May;190(5):1438-9.

(2) Can a Low–Glycemic Index Diet Reduce the Need for Insulin in Gestational Diabetes Mellitus? A randomized trial. Robert G. Moses, MD, Megan Barker, APD, Meagan Winter, APD, Peter Petocz, PHD and Jennie C. Brand-Miller, PHD

(3) Neuropsychological deficits in children of diabetic mothers. A report from the Collaborative Sdy of Cerebral Palsy . Churchill JA, Berendes HW, Nemore J. Am J Obstet Gynecol. 1969 Sep 15;105(2):257-68

(4) Ketonuria in Pregnancy—With Special Reference to Calorie-restricted Food Intake in Obese Diabetics. E J Coetzee, W P U Jackson and P A Berman

(5) Starvation in human pregnancy: hypoglycemia, hypoinsulinemia, and hyperketonemia. Felig P, Lynch V. Science. 1970 Nov 27;170(3961):990-2.

(6) Metabolic adaptations in pregnancy and their implications for the availability of substrates to the fetus. Herrera E1. Eur J Clin Nutr. 2000 Mar;54 Suppl 1:S47-51.

(7) בתנאי, כמובן, שהיא נעשית תחת ליווי ומתוכננת היטב, כך שהאם מקבלת מספיק קלוריות, שומן, חלבון, ויטמינים, מינרלים וכמות מתונה של פחמימות.

—

בלוג דל פחמימות בפייסבוק
סיירת סוכרת

איכות התזונה במהלך ההריון משפיעה מאוד על בריאות האם והתינוק, והיא בעצם ההזדמנות הראשונה של האם להשפיע באופן עמוק על הבריאות של ילדה לטווח הרחוק.
עם העלייה בפופולריות של תזונת הפליאו והתזונה הדלה בפחמימות, אנחנו מקבלים יותר ויותר שאלות על תזונה בזמן הריון. זהו נושא שעוד לא עסקנו בו בבלוג ומאחר והוא הפך קרוב לליבי בשנתיים וקצת האחרונות, החלטתי להרים את הכפפה.
את שני הפוסטים הקרובים אקדיש לסוכרת הריון – נושא מורכב שמעלה הרבה שאלות מעניינות.
האם סוכרת הריון היא סוכרת "אמיתית"? על מה מבוססות המלצות הטיפול הנוכחיות? והאם תזונה דלת פחמימות יכולה לסייע ולפתור את המצב? על שאלות אלו ועוד אנסה לענות בשני הפוסטים הקרובים.

מהי סוכרת הריון?

סוכרת הריון היא מצב שבו רמת סוכר הדם של האישה ההרה גבוהה מגבולות הנורמה.
היא נגרמת כתוצאה מעמידות לאינסולין, שגורמת לכך שהאישה ההרה לא מסוגלת להתמודד עם כמויות גדולות של פחמימות מבלי לפתח רמות גבוהות מדי של סוכר בדם.

למעשה, כל אישה בהריון חווה דרגה מסויימת של עמידות לאינסולין במהלך ההריון. מדובר בתהליך טבעי, שבו הורמונים שמשתחררים מהשיליה גורמים לרקמות של האם "לקחת" מהדם פחות גלוקוז וחומרי הזנה אחרים, כדי לוודא שמספיק מהם יזרמו אל העובר המתפתח. כן כן, כבר בהריון אנחנו שמות את הצרכים שלהם לפני אלה שלנו.

יש סיבה טובה לקיומו של התהליך הזה: לאורך ההיסטוריה האנושית הוא הבטיח, שעובריהן של נשים הרות, שסבלו מתקופות בצורת ורעב, ישרדו. אך בעולם המודרני, או לפחות במערב השבע, תקופות בצורת ורעב הן נדירות מאוד. האוכל זמין מאוד לאישה ההרה וסביבתה אף דוחקת בה (לראשונה בחייה הבוגרים, לרוב), לאכול יותר.
נוסיף לכך את העובדה שהתזונה המערבית הסטנדרטית עשירה מאוד בפחמימות, ונבין (שוב)- המורשת האבולוציונית שלנו לא תמיד מסתדרת עם המציאות המודרנית. על אחת כמה וכמה אם האישה מגיעה להריון עם מצב קיים של עמידות לאינסולין- מצב שהופך לשכיח יותר ויותר בכלל האוכלוסייה.

טבעי זה לא תמיד בריא

יש הטוענים, שמאחר וכל אישה מושפעת מעמידות לאינסולין, מדובר במצב טבעי שלא צריך לעשות ממנו עניין גדול. חשוב להבין: עמידות לאינסולין היא אכן מצב שכל אישה בהריון מושפעת ממנו, אך רוב הנשים לא יפתחו כתוצאה ממנו סוכרת הריון(1). רק 6-9% מהנשים מפתחות סוכרת הריון (שהיא למעשה הסיבוך הנפוץ בהריון), והן אלה שאינן מסוגלות לשמור על רמות סוכר נורמליות לאורך ההריון ללא שינוי תזונתי, פעילות גופנית ולעיתים טיפול תרופותי.

ההשפעות על האם והתינוק

למרבה הצער השפעות המצב לא מוגבלות לתקופת ההריון. רבים חושבים שסוכרת הריון כשמה כן היא – נמשכת רק כל עוד האישה בהריון. זה לא לגמרי נכון. אמנם רמות הסוכר בדם בדרך כלל חוזרות לעצמן בתקופה שלאחר הלידה, אך העמידות לאינסולין פעמים רבות ממשיכה מתחת לפני השטח ומחמירה עם השנים. מחקרים מראים, כי רמות סוכר גבוהות במהלך ההריון מגבירות את הסיכון של האם לפתח סוכרת סוג 2 בהמשך החיים פי שבע (2). כמו כן, תוך חמש שנים מהלידה, עד 70% מהנשים שסבלו מסוכרת הריון יפתחו סוכרת מסוג 2 (3). מכאן שיש חשיבות עליונה לתזונה הנכונה גם לאחר הלידה ובהמשך החיים, כדי לטפל ו/או למנוע את הישנות הבעיה.

מהם הסיכונים לתינוק?

• מומים מולדים (סוכר גבוה הוא טרטוגני)
• משקל לידה גבוה (מקרוזומיה)
• סיבוכים במהלך הלידה וסיכוי מוגבר ללידה קיסרית (בגלל משקל העובר הגבוה)
• היפוגליקמיה לאחר הלידה
• השפעה על המטבוליזם של התינוק – בגלל החשיפה לרמות הסוכר הגבוהות של האם והשפעתה על הלבלב של העובר, לתינוקות שנולדו לאמהות עם סוכרת הריון יש סיכוי גבוה פי 6 לבעיות במטבוליזם בגיל ההתבגרות, בין היתר סוכרת סוג 2 (4), וסיכון מוגבר להשמנת יתר במהלך חייהם (5).

החדשות הטובות: מהמחקרים עולה, כי נשים המקפידות על איזון הסוכר בתקופת ההריון מפחיתות את כל הסיכונים הנ"ל.

מהם ערכי היעד לנשים בהריון, והאם הם נכונים?

הממסד הרפואי רואה חשיבות גדולה בשמירה על ערכי סוכר תקינים בהריון. אך ממחקרים בשנים האחרונות עולה, כי בדומה למצב אצל חולי סוכרת מסוג 1 ו- 2, ההמלצות לערכי סוכר בדם לנשים עם סוכרת הריון גבוהות מהערכים הממוצעים של נשים בריאות בהריון. זאת למרות קיומם של מחקרים, שמראים לנו שאפילו רמות סוכר גבוהות במעט מהנורמה יכולות להביא לסיבוכים:

במחקר  Hyperglycemia and Adverse Pregnancy Outcomes study) HAPO), שכלל למעלה מ-25 אלף נשים הרות מ-14 מרכזים רפואיים ב-9 מדינות (2 מתוך המרכזים הרפואיים הללו הם סורוקה ובילינסון שלנו), מצא כי 10% מהנשים עם רמת סוכר ממוצעת של 90 מ"ג/ד"ל ומטה ילדו תינוקות גדולים (הכוונה למאקרוזומיה), לעומת 20-25% מהנשים שרמת הסוכר הממוצעת שלהן היתה 100 מ"ג/ד"ל ומעלה (6).

ובמילים פשוטות: עלייה של 10 מ"ג/ד"ל בלבד בסוכר הדם הגבירה את הסיכון למאקרוזומיה ב 10-15%.

העובדה היא שנשים רבות עם סוכרת הריון, ששומרות על הערכים המומלצים, עדיין יולדות תינוקות עם סיבוכים, מה שמוביל את החוקרים לבחון מחדש את ההמלצות לערכי הסוכר בהריון. במחקר מטא-אנליזה מ- 2011 (7) שבו נותחו מספר מחקרים, שבדקו את ערכי הסוכר בדם של מגוון רחב של נשים בריאות בהריון באמצעות מד גלוקוז רציף, בדיקות ביתיות ובדיקות מעבדה, התקבלו ערכי הסוכר הממוצעים של אישה בריאה בהריון. מעניין להשוות אותם לערכי היעד המומלצים לאישה עם סוכרת הריון:

לאור המידע המוצג בטבלה ברור, כי לא מספיק להמליץ לנשים עם סוכרת הריון על ערכי היעד המתאימים לכלל האוכלוסייה. ואכן, החוקרים קוראים לבדיקה מחודשת של ערכי היעד ובחינת האפשרות להוריד אותם בעתיד.
חשוב לציין, כי הרופא הממוצע מנוע מלהמליץ על ערכי יעד נמוכים יותר מאחר ועד היום לא בוצעו מחקרים קליניים שבדקו את הבטיחות שלהם.

ההנחיות הנוכחיות לטיפול בסוכרת הריון – האם הן משיגות את המטרה?

קו הטיפול הראשון בסוכרת הריון הוא שינוי תזונתי ופעילות גופנית. כששני אלה לא מספיקים, מוסיפים תרופות ולעיתים אינסולין.
רוב הנשים היו שמחות לטפל בבעיה בעזרת תזונה ופעילות גופנית בלבד (ואני מניחה שכך גם רוב הרופאים), אבל המלצות התזונה הקיימות עובדות רק בחלק מהמקרים (וכאמור, גם אם הן עובדות, נשאלת השאלה האם ערכי היעד נכונים). מדוע?
הנה תפריט לדוגמה שמקבלות נשים עם סוכרת הריון באחת מקופות החולים.

לקוראי הבלוג הותיקים הבעיתיות בתפריט המצורף בולטת מאוד: הוא מכיל יותר מדי פחמימות מהסוג שלא מומלץ לסוכרתיים, כמו לחם, קרקרים וכדומה. למעשה אני יכולה להגיד שעוד לפני שעברתי לתזונת פליאו, היה מאוד נדיר למצוא אותי אוכלת 5-6 פרוסות לחם ביום.

הרי סוכרת הריון, כמו כל סוכרת אחרת, מתאפיינת באי-סבילות לפחמימות. ולכן נשאלת השאלה, למה להציע לנשים בהריון תפריט עתיר פחמימות?
התשובה היא שקיים פחד במערכת הבריאות מתזונה דלת פחמימות באופן כללי ובזמן הריון בפרט. זאת בגלל שאנשיה אוחזים במידע לא מעודכן (ולעיתים פשוט שגוי) על קטוזיס, ופעמים רבות קיים גם בלבול בין קטוזיס תזונתי, קטוזיס שנגרם מהרעבה, וקטואצידוזיס סוכרתי.
האם קטוזיס הוא מצב מסוכן בהריון? זאת ועוד, בחלק ב' של הפוסט.

—

הערות ומקורות:

(1) מעניין שבמקביל לעמידות לאינסולין, בגופה של האישה ההרה ישנו תהליך שגורם לרמת הסוכר בדמה להיות נמוך יותר לאורך ההריון – העלייה בנפח הדם הכללי. נראה ששני התהליכים מאזנים זה את זה בגוף. (אותו מנגנון גורם לרמות הברזל בדמה של האישה לרדת במהלך ההריון)
(2) Type 2 diabetes mellitus after gestational diabetes: a systematic review and meta-analysis.
(3) Gestational diabetes and the incidence of type 2 diabetes: a systematic review
(4) A low disposition index in adolescent offspring of mothers with gestational diabetes: a risk marker for the development of impaired glucose tolerance in youth.
(5) metabolic syndrome in childhood: association with birth weight, maternal obesity, and gestational diabetes mellitus.
(6) The Hyperglycemia and Adverse Pregnancy Outcome (HAPO) Study
(7) Patterns of Glycemia in Normal Pregnancy – Should the current therapeutic targets be challenged?

קרדיט תמונה: Schwangerschaft

בלוג דל פחמימות בפייסבוק
סיירת סוכרת