בדיקת המוגלובין מסוכרר A1C – מהי, ומהם ערכי היעד האמיתיים?

בפוסט זה אגע בנושא חשוב ביותר ואף שנוי במחלוקת, שהשורה התחתונה שלו היא להבין מהם ערכי סוכר מאוזנים בדם. 

ערכי סוכר (גלוקוז) גבוהים בדם כשלעצמם אינם מצב מסכן חיים ברמה המיידית, אבל לאורך זמן הערכים הגבוהים יוצרים סיבוכים, שהם הסכנה האמיתית במחלת הסכרת (סוג 1 ו-2). מניעת הסיבוכים היא הסיבה העיקרית לשאוף לאיזון רמות הסוכר בדם.

ריכוז סוכר גבוה בדם (היפרגליקמיה) עלול לגרום לאורך שנים לסיבוכים הבאים: בעיות התפתחות, פגיעה בכלי הדם, פגיעה בחשק המיני, בעיות לבביות שונות, הפרעות חמורות בראייה, פגיעות עצביות (נוירופתיה סכרתית),  וסיכון מוגבר להתקפי לב ושבץ מוחי. ככל שאדם סכרתי מאוזן פחות כך תוחלת החיים שלו קצרה יותר. 

בדיקות ערכי הסוכר בדם שעורכים עם גלוקומטר (מד סוכר) בבית או במעבדה, נותנות לנו משוב מיידי לגבי מצב הגלוקוז בדם ברגע נתון. הבעיה היא שגם אם נערוך בדיקות רבות, עדיין לא נדע מה מצב הסוכר בכל רגע ביממה. יתכן בקלות מצב בו אנחנו מפספסים קפיצות בערכי הסוכר, שמתרחשות למשל מייד לאחר ארוחות או מאוחר בלילה.

אז מלבד הבדיקות העצמיות שלנו, בדיקת ההמוגלובין המסוכרר – glycosylated hemoglobin Hb.A1C או בקיצור A1C, היא המדד החשוב ביותר להערכת מצב איזון רמות הסוכר (גלוקוז) בדם. הבדיקה הזו נותנת לנו מידע על הממוצע של רמות הסוכר שלנו בדם במשך שלושה חודשים אחורה, כך שגם אם פיספסנו בבדיקות הבייתיות – הבדיקה הזאת תיתן לנו תוצאה מדויקת (יחסית) על האיזון שלנו.

איך זה עובד?

המוגלובין הוא חלבון הנמצא בתאי הדם האדומים שלנו. באופן טבעי הסוכר שבדם נקשר למולקולת ההמוגלובין, שהופכת להיות מולקולת המוגלובין מסוכרר. ככל שרמת הסוכר בדם גבוהה יותר, יותר מולקולות סוכר נקשרות למולקולות המוגלובין. מכיוון שתאי הדם האדומים בגוף מתחדשים כל שלושה חודשים בערך, על פי רמת ההמוגלובין המסוכר בתאי הדם ניתן לחשב מה היו רמות הסוכר הממוצעות בדם ב-3 החדשים האחרונים.

מה משמעות תוצאות הבדיקה?

תוצאות בדיקת ה-Hb A1C מופיעות באחוזים. לאחר ניתוח מקיף של הנתונים הגיעו החוקרים לנוסחה, על פיה אפשר להעריך מה אומר אחוז ה-A1c  לגבי ערכי הסוכר הממוצעים בדם. בטבלה הבאה ניתן לראות מה בעצם אומרת הבדיקה על ערכי הגלוקוז הממוצעים שלכם:

ניתן למצוא מספר מחשבונים באינטרנט העוזרים לחשב את התוצאה שלכם ביתר דיוק – אחד מהם שאני אוהב ניתן למצוא בקישור הזה.

מהם ערכי A1c תקינים? 

שאלת מיליון הדולר. מכל החיפושים והבדיקות שערכתי לפני שנתקלתי בגישתו של ד"ר ברנשטיין, גיליתי כי אין נתונים מוחלטים כיום הקובעים מהו A1c אצל אדם בריא. יש טווחים אבל הם די רחבים. הטווח התקין המקובל בבדיקת דם הוא בין 4%-6%,  זאת אומרת שאדם עם ערך שמתקרב ל- 6% יישלח לבדיקות נוספות ולמעקב כדי לאבחן אם יש לו סכרת.

מחקרים וסקירות שונות הראו כי מעל 6% שכיחות סיבוכי הסכרת עולה משמעותית.

לדוגמה סקירה שהשוותה בין בדיקות מקיפות של שלוש אוכלוסיות שונות בעולם – מצרית, הודית ואמריקאית אשר שימשה בסיס להמלצות של הועידה העולמית לאבחנת סכרת ב1997 [1] .  בכל אוכלוסייה נבדקה קיומה של רטינופתיה – אחד הסיבוכים הנפוצים בסכרת, שעיקרה פגיעה בכלי דם קטנים ברשתית העין ויכולה להוביל לפגיעה בראייה עד עיורון. כמו כן נמדדו ערכי סוכר בדם בצום שעתיים לאחר העמסת סוכר וכן ערכי A1c. כל זאת כדי להבין באילו ערכים מתחיל להיווצר נזק לגוף.

הסתבר, כי מערך של A1c 6% ומעלה, שכיחות הרטינופתיה מזנקת בעשרות אחוזים.
כמו כן, נמצא כי הערכים הללו דומים בכל שלוש האוכלוסיות שנבדקו. ניתן לראות זאת בגרף הבא:

בשורה התחתונה למטה אנחנו רואים את ערכי ה-A1c שנבדקו ובצד שמאל הגרף מבטא את שכיחות הופעת הרטינופתיה. החל מ-6% ניתן לראות את הגרף מזנק.

אבל כאן מתחיל הבילבול. לפי הנתונים האלו, אומר לעצמו חולה הסוכרת, אם אני רוצה להיות מאוזן ולהמנע מסיבוכים אני צריך לשאוף ל- A1c של בין 4%-6%, נכון?

אך ההמלצה של אירגון הסכרת האמריקאי (ADA) לסכרתיים נכון לשנת 2012 היא לשמור על ערכי A1c של 7% ומטה, ובמקרים מסויימים או אצל ילדים גם ערך של 8% נחשב תקין. הערכים האלו רחוקים מלהיות נורמלים, הרי אדם שנמצא בערכים כאלה מגביר את הסיכוי לסיבוכים בעשרות אחוזים. אז איך זה שאלו ההמלצות?

לדברי ד"ר ברנשטיין, הסיבה שהרופאים ואירגוני הבריאות השונים ממליצים על ערכי סוכר גבוהים היא שהם מפחדים שהמטופלים שלהם יגיעו לירידות סוכר חריפות – היפוגליקמיה. האירוניה היא, שמצד שני אותם אירגונים ממליצים לסכרתיים לאכול תפריט עשיר בפחמימות, שדורש כמות תרופות גדולה, שבתורה מפחיתה את היכולת לדייק במינון, וכך מגבירים בעצם את הסיכוי לירידות סוכר. זהו מעגל שקשה לשבור אותו.

ד"ר ברנשטיין למד על בשרו שלהיות עם ערכי סוכר נורמליים מונע סיבוכים ואף פותר סיבוכים קיימים (ניתן לקרוא על הסיפור שלו כאן). על כן ערכי היעד שעליהם הוא ממליץ למטופליו הם A1c של 4.3 עד 4.6. מניסיונו זהו ערך ה-A1c התקין.

גישתו של ברנשטיין קיבלה חיזוק נוסף החודש, יוני 2012, ממחקר חדש שהתפרסם במגזין קרדיולוגי נחשב בארה"ב. המחקר בדק ערכי גלוקוז ושכיחות בעיות לב בקרב 80,000 נבדקים בריאים בדנמרק. התוצאות, שהפתיעו גם את החוקרים, הראו כי מספיקה עלייה קלה מעל לערך סוכר של 108 (A1c 5.4) כדי לעלות את השכיחות של מחלת לב איסכמית והתקפי לב ב-69%. המשמעות כאן מרחיקת לכת – ערכי הסוכר הם כנראה המדד העיקרי המשפיע על מחלות לב גם אצל אנשים "בריאים" עם A1c 5.7 למשל.

לסיכום: 

  • A1C היא הבדיקה המדויקת ביותר כיום כדי להעריך מהם ערכי הסוכר הממוצעים בדם, אשר נותנת ממוצע של 3-4 חודשים אחורה.
  • טווח של 4%-6% בבדיקה הוא הטווח הנחשב כיום בעיני הממסד הרפואי לתקין אצל אדם ללא סכרת, למרות עדויות כי גם בערכים אלו יכול להיווצר נזק לגוף.
  • הערכים המומלצים כיום לסוכרתיים על ידי רופאי הסכרת הם גבוהים מהנורמה, וזאת כדי להמנע מירידות סוכר אצל אנשים המנסים לשמור על ערכים נמוכים (ותקינים).
  • ד"ר ברנשטיין מכוון לערכים של עד 4.6, שלשיטתו משקפים ערכי סוכר תקינים.
  • גישתו של ד"ר ברנשטיין לטיפול בסוכרת, המוצגת בספריו, מסבירה כיצד ניתן להגיע לערכי היעד ולהפחית את הסיכוי למקרי היפוגליקמיה. לקריאה נוספת ליחצו כאן.

_______________________

[1] מתוך diabetes updates december 2009  – לינק

.

בלוג דל פחמימות בפייסבוק

 

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...
פורסם בקטגוריה מושגים, סוכרת, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

16 תגובות על בדיקת המוגלובין מסוכרר A1C – מהי, ומהם ערכי היעד האמיתיים?

  1. מאת אביב‏:

    תודה דינה. המידע באמת חשוב ביותר.
    אבקש להעיר, שגם הA1C נותן רק ממוצע, שיכול להטעות. ומצוי שאצל אנשים שמקפידים מאוד על רמות לא גבוהות של הסוכר (ובודקים דם פעמים רבות יחסית ביום, אבל המדובר באנשים שאוכלים פחמימות ולפי ההוראות המקובלות), רמת הA1C טובה אצלם, אך באמת היא משקפת ממוצע של 3 מצבים המתפרסים על פני היממה:
    1. רמה סבירה.
    2. רמה גבוהה.
    3. רמה נמוכה – היפו קל.
    וז"א ש 2/3 מהזמן הסוכר לא טוב (2 או 3 – גבוה או נמוך מדאי), אך הA1C "טוב", שהוא מיצע בין הגבוה לנמוך, ועשה כאילו טוב מ2 דברים הגרועים כל אחד כשלעצמו.
    טוב יותר מהA1C, זה מד סוכר רציף מאיכות טובה (כמו זה שאני משתמש בו לדוגמה).

    • מאת אסף‏:

      היי אביב, מי זאת דינה? נראה לי שהתבלבלת :-)

      אתה צודק, ה- A1c איננו מדד מושלם אבל הוא בכל זאת נותן לנו מדד טוב מאוד על מצב ערכי הסוכר, גם אם יש יוצאים מן הכלל. תמיד צריך להשוות אותו למדידות הביתיות וגם לתוצאות מד הסוכר הרציף במידה ויש.

  2. מאת אילנית‏:

    אני מצליחה להוריד בעזרת תזונה את רמת הסוכר בדם במהלך היום אבל בלילה ( בזמן שאין לי עליו שליטה ) הממזר הזה זוחל למעלה . יש מה לעשות בעניין?
    וזאת גם הבעיה עם ממוצע שהוא בעצם יכול להראות שאני בריאה לגמרי למרות שהסוכר שלי בבוקר לחלוטין לא תקין

  3. מאת mariana spinks‏:

    I was suggested this website by means of my cousin. I'm no longer positive whether this put up is written by way of him as no one else understand such particular approximately my difficulty. You're amazing!
    Thank you!

  4. מאת אתי‏:

    רמות הסוכר שלי בבוקר בין 100 ל110 בבדיקת ה-a1c שלי נמצא שיש לי ערכים של 6.4 ערכתי מעקב יומי כפי שהרופא הנחה אותי בבוקר בצום לאחר שעתיים של א. הבוקר לפני א. הצהריים וכשעתיים לאחר א. הצהריים בערב לפני א. הערב ולפני השינה .הבדיקות סבבו את ה100 אז למה יש ערכים גבוהים בa1c .
    שאלה שניה יש לי תמיד ירידת סוכר מאמץ ספורטיבי(אני מתאמנת קבוע שלוש פעמים בשבוע שעת הליכה ושעת אימון משקולות) לכן אני צורכת לפני הספורט בננה הא זה נכון? ברצוני לעשות את הדיאטה של ד"ר לפני שאני מתחילה טיפול תרופתי מה דעתך?

    • מאת אסף‏:

      היי אתי, כנראה שיש לך קפיצות בערכים במהלך היום, תמדדי שעה אחרי הארוחה, יתכן שבזמן זה הסוכר עולה מעל ל-140.
      לאיזה רמה מגיע הסוכר שלך במהלך אימון גופני?

      • מאת אתי‏:

        מאז שאני צורכת בננה לפני התחלת האימון אז הכל בסדר היום בדקתי את הסוכר שלי לאחר הליכה של שעה ובננה היה 106 .
        יש לך המלצה מה לאכול לפני ספורט כדי שלא תהיה נפולת סוכר?
        ברצוני לציין שאני עדיין לא צורכת תרופות אני מנסה בעצה משותפת שלי ושל רופא המשפחה לייצב את הערכים בדיאטה.

        • מאת אסף‏:

          אם את לא לוקחת תרופות אין סיבה שתהיה לך נפילת סוכר. לגבי בננה או לא בננה, אם את בוחרת בתזונה דלת פחמימות בננה היא לא חלק מהתפריט. בבקשה תקראי את הפוסט הבא.

  5. מאת אתי‏:

    בדקתי שעה לאחר א. הבוקר ונמצא לי סוכר בשיעור של 123

  6. מאת דדי‏:

    בבדיקה האחרונה לפני כמה חודשים נמצא A1C 5.6% היום הצלחתי לשכנע את רופא מכבי לבצע שוב בדיקה זו אך מחשב מכבי לא נתן לו לבצע מאחר וקיבלתי תוצאה "תקינה" בבדיקה האחרונה
    מה עושים?

    • מאת אסף‏:

      האמת שעדיף לברר דרך הרופא שלך מהן האופציות במקרה זה, ומדוע המחשב "חוסם" אותך.
      יש עוד אופצייה של בדיקה שאפשר לבצע דרך טיפת דם מהאצבע שאפשר לבצע באופן פרטי, אבל מניסיוני הבדיקה הזו הרבה פחות מדוייקת.

  7. מאת רועי‏:

    בשלושת החודשים האחרונים ירדתי כ13 קילו ע"י תזונה בריאה ואימוני ריצה קבועים. זאת לאחר שנמצא אצלי רמת כולסטרול רע גבוהה (165) וסוכר 99. לאחר שלושת החודשים הנ"ל הסתדרו לי כל הערכים – כולסטרול רע 101 וסוכר 88 . אך הhb1ac יצא לי 6. האם זה אומר משהו לגבי רמות הסוכר אצלי או שזה ממוצע הכולל את מצבי לפני כשלושה חודשים עד היום, וזה בסדר??
    יש לציין שזאת בדיקת הhb1ac הראשונה שביצעתי.
    בתודה ובברכה,

    • מאת אסף‏:

      הי רועי, קשה לענות על פי בדיקה אחת ומבלי להבין מגמה, אבל A1C 6 לפי ברנשטיין זה כבר גבוה מאוד ואתה צריך להתייחס אל עצמך "כסוכרתי", ז"א להפחית פחמימות ולהתחיל לבדוק סוכרים בבית. (מה שכתבתי לא מחליף ייעוץ על פי רופא, דעתי האישית בלבד)

  8. מאת דנה‏:

    ערכי הa1c שלי בבדיקה האחרונה עומדת על 9
    קראתי פה את המאמר ואני באמת חרדתית לגבי מצבי
    אני חולת סכרת נעורים מ2007 ולא מצליחה להתאזן האם יש משהו מלבד משאבת אינסולין שיכול לאזן או דרך אחרת לשיפור המצב?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>