אכלתם כבר לב בקר? בזמנים מודרניים אלו נוהגים רוב האנשים להעדיף בשר שריר ולעקם את האף לגבי איברים פנימיים, מלבד אולי כבד. בשר שריר עטוף בוואקום הוא אמנם יותר אסתטי ופחות מאתגר, אבל ההפסד כולו שלנו – איברים פנימיים מכילים כמות גבוהה יותר של חומרים מזינים בהשוואה לבשר שריר, ולכן מומלץ מאוד לשלב אותם בתזונה.

לב בקר הוא מקום טוב להתחיל בו. מדובר בעצם בשריר ולכן הוא דומה מאוד לנתחים שאליהם אנחנו רגילים, במרקם ובטעם, רק שהוא מכיל הרבה יותר חלבון וגם תיאמין, פולאט, סלניום, אבץ ו- CO-Q10 (בלב יש המון מיטוכונדריות!)

הדבר הכי פשוט שאפשר לעשות עם לב בקר הוא להגיד לקצב לטחון פעמיים (עם השומן), ולטגן כמו בשר טחון. מניסיוני מומלץ לטגן אותו קצת יותר ממה שהיינו מטגנים בשר טחון רגיל ולא להשאיר בו לחות, כך הוא הכי טעים. אמיצים ומתקדמים יכולים גם לשלב אותו כקוביות בתבשילי קדרה, מומלץ ביחס של 2:1 לטובת נתח בשר קונבנציונאלי כדי שהטעם שלו לא ישתלט. ועוד לא אמרנו מילה על המחיר… 20-30 ₪ לקילו, לא רע בכלל

כשראיתי את התגובה של גילה בפוסט הזה, ביקשתי ממנה מיד להכין את התבשיל שלה כפוסט אורח לבלוג. בדרך יצא לי גם לטעום ממנו, ונפלתי שדודה. אז קבלו את המתכון המושלם להתיידדות עם לב בקר, מאת גילה, קיבוצניקית, פליאוליסטית וכותבת מוכשרת. ותעזרו לי לשכנע אותה לפתוח בלוג. העולם צריך עוד מתכונים כאלה!

______________________________________________________________________

מאז המעבר לתזונה אבולוציונית (פליאו), התחלתי להכיר חיות גם מבפנים, ונגעתי בליבן של כמה וכמה פרות…
כן, לצד כבד הבקר המוכר יותר, התחלתי לצרוך גם לב בקר. זהו בשר זול  מזין, ובהכנה מתאימה – גם טעים.
מה אני מכינה עם לב בקר? בעקרון, כל מתכון של בשר טחון, החל מרוטב בולונז לאיטריות הקלפ שרכשתם ב-iHerb, עבור בפאי רועים עם פירה כרובית במקום תפו"א, וכלה בהמבורגרים ובקציצות.
מאכל שאני אוהבת במיוחד להכין הוא עלי חלמית ממולאים בלב בקר טחון, מפני שמעבר להיותו טעים ואהוב, הוא גם נותן לי תחושה פליאוליתית במיוחד – משולבים בו גם הליקוט של עלי החלמית בשדות ובמטעים שמקיפים את הישוב שלי, וגם הציד של הבשר בסופר…

החלמית – חוביזה בערבית ובפי העם – היא צמח עשבוני ממשפחת החלמיתיים, שגדל בחודשי החורף והאביב בכל חלקי הארץ. עליה מכילים כמויות נאות של סידן, ברזל וויטמיני A, B1, B2, B9 ו-C, ויש להם טעם חמצמץ ורענן. את הפירות של החלמית ("לחם ערבי") ניתן לנשנש ישירות מהשיח – חשוב לשים לב שהשיח אינו מרוסס.
אז איך הכל מתחיל? לרוב ביציאה לטיול עם הכלבה שלי.

מצד ימין – שורת ברושים המגינה על מטע אבוקדו. מצד שמאל – שדה מונוקולטורה של חיטה…
מחפשים אחר שיחי חלמית גדולים ושופעים (כדי שנוכל לקטוף הרבה עלים בבת אחת) – הנה למשל אחד כזה:

כדאי להשתדל ולמצוא עלים צעירים, שלמים ורעננים. רצוי שיהיו גדולים, אבל לא עבים וקשים מדי. הנה דוגמה לעלה נחמד שכזה – כאן כבר על השיש במטבח:

אספנו ערימה נאה של כ-40 עלים, ועכשיו שוטפים אותם ומשרים בקערה גדולה עם מים פושרים, לנקיון נוסף ולריכוך קל. צריך לשים לב שהמים אינם חמים מדי, כדי שהעלים לא יהפכו סמרטוטיים (בקיצור – לא לחלוט…). כדאי להחליף את המים 3-4 פעמים. בינתיים, מכינים רוטב עגבניות, שבו יתבשלו אחר-כך העלים הממולאים.

להכנת רוטב העגבניות:

• בסיר רחב ושטוח מטגנים בשמן זית 2 בצלים קצוצים, עד שהם מזהיבים.
• מוסיפים 2 שיני שום קצוצות, חופן עלי זעתר קצוצים, וקורט מכל אחד מהתבלינים הבאים: פלפל שחור, כמון, קינמון, פפריקה מתוקה, אגוז מוסקט מגורר, כוסברה טחונה – אפשר לשחק עם המינונים לפי הטעם האישי.
• ממשיכים לטגן עוד 2-3 דקות תוך בחישה, ואז מוסיפים 3 עגבניות חלוטות, מקולפות וקצוצות דק, קופסה קטנה של רסק עגבניות (אפשר להחליף בעגבניה גדולה נוספת), מיץ מחצי לימון סחוט טרי, כמה טיפות טבסקו, חופן כוסברה קצוצה, 1 כפית מלח גס ושתי כוסות מים.
• מערבבים, מכסים במכסה, מרתיחים ומבשלים על אש נמוכה במשך כ- 15-20 דקות. יש הנוהגים לטחון את הרוטב בשלב זה – הפעם לא טחנתי. בזמן שהרוטב מתבשל, מכינים את המילוי.

להכנת המילוי:

• מטגנים ב- Tallow (שומן בקר או כבש, מומס ומסונן) או בשמן זית בצל אחד קצוץ עד לריכוך והזהבה.
• מוסיפים 1/2 ק"ג לב בקר טחון ומטגנים תוך בחישה, עד שהבשר משנה את צבעו ומתחיל להשחים.
• מוסיפים תבלינים: מלח גס, פלפל שחור, פפריקה מתוקה, כורכום, קינמון, מעט כמון וטבסקו, וממשיכים לטגן עד שרוב הנוזלים שהופרשו מתאדים, אך הבשר עדיין עסיסי.
• מעבירים לקערה ומוסיפים 2 כפות קמח שקדים, 2 ביצים, 2 כפות צנוברים וכמות יפה של כוסברה קצוצה (לטעמי – משהו כמו שני חופנים, אחרי הקיצוץ). לאחר הערבוב, מתקבלת תערובת כזו:

מי שצורך אורז, יכול להוסיף גם כמה כפות של אורז לבן מבושל, ואז אפשר לוותר על קמח השקדים.
בשלב זה כדאי לכבות את האש מתחת לסיר הרוטב, כדי שיתקרר מעט. עכשיו הגיע הזמן לגלגל!

מילוי העלים:

• מנקזים את המים מהקערה שבה הושרו עלי החלמית, לוקחים עלה ומסירים ממנו את הפטוטרת ואת נקודת החיבור שלה לטרף העלה. ובשפת בני-אדם: פשוט מקווצ'צ'ים את העלה ומורידים בעזרת סכין את הקצה שמתחבר לגבעול, הנה כך:

• את העלה שהתקבל מניחים על השיש, כשהצד עם העורקים הבולטים כלפי מעלה (כמו בתמונה האחרונה). מניחים במרכזו, קרוב לאזור החיתוך, כף אחת מתערובת המילוי (לא לדפוק עם הכף על העלה, זה עלול לקרוע אותו!)
• מקפידים שלא לשים כמות גדולה מדי של מילוי, כדי שאפשר יהיה ליצור גלילים מהודקים היטב, שלא יפתחו בזמן הבישול. כעת לוקחים את שתי ה"כנפים" התחתונות של העלה, ומקפלים אותן פנימה, אחת על השניה.
• ממשיכים ומקפלים את צידי העלה פנימה, כלפי המרכז וזה על זה.
• כשהמילוי כבר מכוסה, מגלגלים לכיוון הקצה החד של העלה, ויוצרים גליל קטן ומהודק

אם יוצא גליל לא מהודק, כדאי להחזיר את המילוי לקערה ולנסות שוב, עד שמצליחים. מומלץ להתאמן ולהיווכח בעצמכם שעם הזמן והנסיון, הגלגול הופך לפעילות ממש מהנה.
ממשיכים וממלאים את הסיר בשכבה אחת של גלילי עלי חלמית ממולאים ומגולגלים במהודק.

כאשר מתקרבים למילוי מרכז הסיר, מפזרים את הרוטב על העלים בעזרת כף. ומכיוון שתמיד נשאר עוד קצת מילוי, ונשארים עוד כמה עלים, ממלאים את כל העלים שאפשר ומניחים אותם מעל שכבת הבסיס, תוך שמשתדלים לדחוף אותם ל"סדקים" בשכבה התחתונה, כדי להגביר את ההידוק:

בסה"כ, כמות מילוי כזו אמורה להספיק ל- 30-35 עלי חלמית. אם נשאר מילוי, אפשר פשוט לנשנש ישירות מהקערה… עלים שנשארו אפשר לקצוץ ולהוסיף לחביתת ירק, או להקפיץ בשמן קוקוס עם בצל, שום ועשבי תיבול, או להוסיף לפשטידת ירקות כלשהי (או לשים בזבל האורגני).

מכסים את הסיר, מביאים בעדינות לרתיחה ומבשלים על אש קטנה במשך שעה עד שעה וחצי. בודקים מדי פעם, ואם נראה שחסרים נוזלים – מוסיפים מים רותחים ומערבבים בעדינות רבה עם כף, או ע"י ניעור עדין של הסיר. הרוטב לא אמור לכסות את העלים, אלא רק להגיע בערך ל-2/3 עד 3/4 מגובה השכבה התחתונה. בנוסף, חשוב להקפיד ולשמור שלא תהיה רתיחה חזקה מדי, מפני שאז הגלילים מתרופפים ומתפרקים. כך נראית התוצאה הסופית – במקרה זה, לאחר שבחלק מזמן הבישול הרתיחה היתה חזקה מדי, והגלילים התרופפו מעט:

זהו! מוציאים בעדינות את העלים עם כף, וטורפים! טעים גם קר, ולמי שאוכל מאכלי חלב ולא שומר כשרות – נפלא עם שמנת חמוצה 27%…

באותו אופן ממש אפשר למלא גם עלים מקובלים יותר, כמו עלי כרוב או עלי גפן (עדיף צעירים וטריים, אבל אפשר גם את אלו המשומרים במים ומלח, לאחר שטיפה טובה), ואפשר גם להתנסות בסוגי עלים נוספים, כמו מנגולד, עלי סלק ועוד.

בתאבון!

בלוג דל פחמימות בפייסבוק