קיבלנו תגובות רבות מאז עלה הבלוג הזה לאוויר לפני שלוש שנים, ובו סיפרתי את סיפורי וחשפתי בפעם הראשונה כיצד תזונה דלת פחמימות עזרה לי לאזן את הסוכרת שלי. הרבה התעניינות, הרבה שאלות, וגם לפעמים הרמת גבה וביקורת, חלקה עקיפה וחלקה ישירה.

ביטוי שעולה הרבה פעמים בהקשר זה הוא קיצוניות. "למה להיות כל כך קיצוני? הכל צריך להיות במידה!" אז הנה וידוי, התזונה שלי אכן קיצונית ביחס לתזונה של רוב האנשים היום. היא כוללת הרבה פחות פחמימות והרבה יותר שומן ממה שתמצאו בצלחת של סוכרתי ממוצע או בכלל. אבל יש לזה סיבה טובה.

סוכרת היא מחלה קיצונית!

מה הייתם ממליצים לאדם שאלרגי לבוטנים? להמשיך לאכול בוטנים "במידה"? ולאדם שרגיש למוצרי חלב? האם כדאי לו להמשיך לאכול מוצרי חלב למרות שזה עושה לו בעיות עיכול , עייפות וכאבי בטן? אם היה לכם בן משפחה עם צליאק (אי סבילות לגלוטן) חס וחלילה, האם כדאי לו להמשיך לאכול פיתות ובורקסים בגלל שכולם אוכלים?

אז לפחות לפי YNET, בכתבה שפורסמה השבוע, המזון המומלץ ביותר לסוכרתיים הוא לחם מלא. כותבת ה"מאמר", שהיא במקרה טכנולוגית מזון המייעצת למאפיות לחם הארץ וברמן, טוענת כי לחמים מלאים בעלי אינדקס גליקמי נמוך הם המזון האידאלי לסוכרתיים. האמנם? יצאנו לבדוק.

מהו אינדקס גליקמי?

אינדקס גליקמי הוא מדד יחסי המודד כמה מהר ישפיע מזון מסויים על הסוכר בדם. זה מספר בין 0 ל-100, כשהרף הגבוה שלו – 100 הוא למעשה האינדקס הגליקמי של גלוקוז – סוכר טהור.

כדי לבדוק האם כותבת המאמר צודקת, ראשית בואו נבחן כמה מדדי אינדקס גליקמי של לחמים שונים:

לחם חיטה מלאה 70

לחם שיפון קל     68

לחם מקמח לבן   76

אז אכן יש צדק בדבריה כי לחם שיפון קל הוא עדיף הרבה יותר מלחם מקמח לבן. אבל רגע! לפי הגישה הזו יש מזונות הרבה יותר בריאים לסוכרתיים, שימו לב לאינדקס הגליקמי של המזונות הבאים:

סוכר לבן 61

קוקה קולה 63

חטיף מארס 62

כן, אתם קוראים נתונים אמיתיים.

לסוכר אינדקס גליקמי נמוך יותר מאשר לחם שיפון קל.

אכילת לחם מלא תעלה את הסוכר בדם הרבה יותר מהר משתיית כוס קולה צוננת, או מאכילת חטיף שוקולד. אז אולי לסוכרתיים מומלץ לשתות קולה ולאכול שוקולד וממתקים? לא ממש. הייתי דווקא ממליץ לכם לקרוא מהו האינדקס הגליקמי של המזונות הבאים ולהחליט בעצמכם מה כדאי לסוכרתי לאכול.

ביצים  0

בשר בקר 0

מלפפון 0

אבוקדו 0

אם נלך עם גישת כותבת המאמר, ואני מצטט "מומלץ לחולים טרום סוכרתיים וסוכרתיים לצרוך מזונות בעלי אינדקס גליקמי נמוך…" האוכל הטוב ביותר לסוכרתיים הוא ירקות, חלבונים ושומנים. בטח שלא לחמים מאפים או חטיפי שוקולד.

נחזור לקיצוניות. קיצוניות זה דבר יחסי. אנחנו, סוכרתיים (מסוג 1 או 2) לא יכולים להתמודד טוב עם פחמימות, לא משנה מאיזה סוג. פחמימות מעלות לנו את הסוכר בדם, ועם השנים עלולות לגרום לנו לנזקים בלתי הפיכים – לראייה, לכליות, לעצבים, ואף לסכן אותנו במוות מוקדם מאירוע לבבי או שבץ מוחי.

זה לא קיצוני להמנע ממה שעושה לך רע. למרות שמצב חצי מיליון הסוכרתיים בארץ גרוע, ולמרות שבישראל מתים יותר מסוכרת , המלצות התזונה לסוכרתיים עומדות בעינן. הגיע הזמן להגיד בלי לפחד, המלך הוא עירום – התזונה הרווחת לסוכרתיים פשוט עושה אותם חולים יותר.

עיקר הפחמימות בתזונה הממוצעת של האדם המערבי או לצורך העניין הישראלי מגיעות מחיטה ומוצריה. כשאני כותב חיטה אני לא מתכוון רק ללחם אלא גם למוצרים או מזונות המכיל חיטה כגון פסטה, עוגיות, עוגות, חטיפים, קורנפלקס וכו'. בסופו של דבר אנשים לרוב אוכלים הרבה יותר חיטה מאשר שהם אוכלים ממתקים וסוכר לבן.

אבל הלחם הוא מלך החיטה, ללא ספק. לחם נחשב מוצר בסיס בתרבות שלנו. בכל כתבה בטלוויזיה על מחירי המזון אנחנו רואים תצלומים של מדפי הלחמים בסופרים השונים, רוב האוכל הזול והמהיר שניתן לקנות היום ברחובות מבוסס על לחם וחבריו – כריכים, פיתות, לאפות, רולים, סמבוסק, פיצה, זיווה, מלאווח, וכמובן בורקסים  – שהם מזון הבחירה לישיבות הממשלה. מרגישים כבר את הרוק בפה רק מלקרוא את הרשימה הזו?

גם אני נולדתי לתוך התרבות הזו. אני מודה –  הלחם הוא טעים, הריח שלו משכר ויש בו משהו מנחם שעושה הרגשה טובה. (אגב, זו לא רק הרגשה, יש לזה הסבר מדעי שנגיע אליו בהמשך) הרבה זכרונות מהילדות ובכלל שמתקשרים לאוכל אצלי, מתקשרים גם ללחם.

לאחר שהתגלתה אצלי הסכרת, ההמלצות היו כמובן להוריד בכמות הקמח הלבן ולעבור לחיטה מלאה. בשנים בהן נאבקתי באיזון הסוכר (שנים שבהן הייתי ב A1C שנע בין 7-8.3) אכלתי מוצרי חיטה מלאים. השתדלתי לשמור על כמויות קטנות ולהזריק מספיק אינסולין כדי להתמודד איתם, לפעמים זה גם עבד. הרבה פעמים או שהייתי מזריק יותר מדי ומגיע להיפו או פחות מדי והייתי מסיים עם רמת סוכר של 150 שעתיים לאחר הארוחה (לפעמים יותר). הדיאטנית שלי ממרפאה הסכרת עודדה אותי לספור יותר נכון את הפחמימות, אבל גם כשניסיתי להיות מדוייק יותר, זה עבד לפעמים, ולפעמים לא.

העניין הוא כזה – כל עוד אוכלים חיטה, זה כמעט בלתי אפשרי להגיע לערכי סוכר של אדם ללא סכרת – סביב ה-83-100 דצ"ל.  כל אחד מאיתנו אשר מודד סוכר בקביעות (לא משנה אם יש לכם סכרת סוג 1 או סוג 2) מודע להשלכות של אכילת מאפה או פרוסת לחם. חיטה פשוט מקפיצה את הסוכר בדם! היא מפוצצת בפחמימות, לא משנה אם היא מלאה או לא.

מה שקורה הוא שפירוק המאפה מתחיל כבר בפה בעזרת הרוק. כבר מנקודה זו מתחילה עלייה ברמת הסוכר. גם אם אנחנו מזריקים אינסולין או משתמשים בתרופות תהיה עלייה חדה ברמת הסוכר לאחר אכילת חיטה, וזה בעייתי גם אם שעתיים לאחר הארוחה רמות הסוכר חוזרות לנורמה.

בואו ניזכר רגע, סכרת היא מחלה שמתבטאת בערכים גבוהים של סוכר בדם. מהיכן מגיעים הסוכרים האלה? לא מהאוויר, אלא ממה שאנחנו אוכלים, אז למה שנאכל מוצרי חיטה אם היא מקפיצה לנו את הסוכר לשחקים? הורדה של דגנים ובעיקרם חיטה היא מרכזית בתזונה לסכרת ע"פ ד"ר ברנשטיין ולמרות שזה היה אתגר גדול עבורי כיום אני נהנה מהתוצאות של המהלך הזה.

הפסקת צריכת החיטה ומוצריה עשויה להיות לנו הקושי המרכזי במעבר לתזונת דלת פחמימות, ועם זאת הצעד הכי חשוב שאנחנו יכולים לעשות בשביל עצמנו. מלבד ההשפעה ההרסנית של החיטה על רמות הסוכר בדם יש לה אפקט ממכר. התגובה שחיטה מעוררת במוח דומה להשפעה של סמים אופיאטים וזה מוכח מחקרית. לא פלא שאנחנו מרגישים טוב אחרי איזו לחמניה טובה. הבעייה היא שכמו כל סם אנחנו רוצים ממנו רק עוד ועוד, ובלי לאכול את החיטה אנחנו עצבניים ועייפים. החדשות הטובות הן שמרגע שנגמלים מהחיטה ומה"היי" שהיא יוצרת רמות האנרגיה שלנו הרבה יותר יציבות והעצבנות הזו נעלמת.

ואיזה עוד צרות טמונות באכילת חיטה? הגלוטן שהוא אחד מחלבוני החיטה העיקריים ידוע כגורם אלרגני אצלנו בגוף, ועשוי להוביל לאלרגיה ולתגובות אוטואימוניות מסויימות – מצבים בהם מערכת החיסון של הגוף משתגעת ותוקפת את עצמה. (מזכיר לכם משהו? כן, גם סוכרת סוג 1 נחשבת כמחלה כזו) במקרים מסויימים תגובת הגוף חריפה מאוד – כמו במקרה של מחלת הצליאק.

גם אם לא עברתם לתזונה של ד"ר ברנשטיין עדיין פשוט נסו להפסיק עם חיטה לכמה שבועות. אני מבטיח לכם שההשפעה על רמת הסוכר שלכם תהיה דרמטית. אל תתייאשו אם בימים הראשונים תהיו עייפים ועצבניים ואולי אפילו יהיה לכם כאב ראש קל – אלה סימני גמילה! זה יעבור מאוד מהר ורק מוכיח כמה החיטה הזו שולטת בנו.

יש עוד חדשות הטובות – יש תחליפים טובים ללחם שמבוססים על קמחים שלא מעלים את הסוכר כמו קמח שקדים, קמח סויה, פישתן ואפילו טחינה. בקרוב נפרסם מתכונים…