מכירים את זה שדברים מסויימים הופכים להיות מובנים מאליהם?
זה מה שקרה לי עם חמאת השקדים. למדתי איך מכינים אותה ממש מזמן וזה הפך לדבר כל כך פשוט ושגרתי, שלא עלה על דעתי שזה יעניין מישהו. אבל מהמיילים והתגובות שלכם מסתבר שאתם רוצים לדעת, ובשביל זה אני פה.
להלן מתכון מפורט להכנת חמאת שקדים, פלוס כמה טיפים. אני מבטיחה שאחרי הפעם הראשונה זה ייראה כמו הדבר הכי פשוט בעולם.
המידע רלוונטי להכנת חמאה מרוב סוגי האגוזים והזרעים.

חמאת שקדים

חומרים וכלים
* שקדים
* מעבד מזון

כמויות
בצילומים לפוסט השתמשתי קצת יותר מכוס וחצי שקדים. אני בדרך כלל ממלאת את מעבד המזון שלי בערך עד ¾ הקיבולת.
מתגובות שקיבלתי על חמאת הקוקוס, ומנסיוני, רצוי שלא להשתמש בפחות מכוס וחצי. אני יודעת, כשמנסים מתכון בפעם הראשונה מפחדים שמשהו יתפקשש ונצטרך לזרוק לפח, ואז נבזבז אוכל. אבל בשני המקרים (קוקוס ושקדים) הנפח המקורי של החומר מצטמצם מאוד, ואם תשימו פחות מדי ללהבים יהיה קשה לעשות את העבודה.

מעבד המזון
אני מרגישה שאני לא בפוזיציה להגיד לאף אחד באיזה מכשיר כדאי להשתמש.
אני משתמשת במכשיר צהוב (שהיה פעם לבן) של קנווד, הוא בן עשרים בערך והוא היה של סבתי ז"ל. פעם בנו מכונות כאלה כדי שיחזיקו מעמד, היום בונים אותן כדי שנחליף כל כמה שנים. הדבר החשוב הוא מנוע חזק שיכול לעבוד רצוף מבלי להישרף. אם למישהו יש המלצות – נא שתפו אותנו בתגובות.

זמנים 
יש מקורות באינטרנט שמדווחים על תהליך של 20 דקות. מדדתי בשביל הפוסט, ואצלי התהליך כולו לקח 45 דקות. פעם זה היה לוקח פחות – כחצי שעה. אז תפנו לכם בין 20 ל-45 דקות בפעם הראשונה, ובעתיד כבר תדעו למה לצפות ומה היכולות של מעבד המזון שלכם.
בעקבות שאלות שקיבלתי מאנשים שנתקעו עם חמאת הקוקוס אני רוצה להקדים ולאמר – זה סוג של מבחן זן. אל תעמדו ותסתכלו על הבלנדר, זה יגרום לזה להימשך יותר זמן.

בעיות
חוץ מאבדן הסבלנות, יש עוד שתי סיבות אפשריות לכך שהתערובת עוד לא הפכה למשחה. ראשית כאמור ייתכן שלא שמתם מספיק שקדים, ושנית יכול להיות שהלהבים לא חדים מספיק. אגב, גם עם להבים פחות חדים זה יקרה בסוף אבל זה ייקח הרבה יותר זמן.

התהליך

שימו את השקדים במעבד המזון.

הפעילו את מעבד המזון. בשלב הראשון, תוך 2-3 דקות, יתקבל קמח שקדים.

אחרי עוד כמה דקות השמנים הטבעיים יתחילו להשתחרר והתערובת תיראה יותר לחה.

בשלב זה השקדים הטחונים מתחילים "לטפס" על דפנות הכלי. המשימה – לגרד את הדפנות ולהחזיר את השקדים למרכז הקערה. זה השלב הכי ארוך ומתסכל, כי הוא דורש בייביסיטינג צמוד למעבד המזון. לכן הכי טוב להכין חמאת שקדים כשעושים משהו אחר במקביל – שטיפת כלים (זהירות שלא ייכנסו מים לבלנדר!), חיתוך ירקות, גלישה באייפון או קריאת ספר בעמידה ליד השיש.

במהרה תגלו שחמש שניות לאחר שתגרדו את הדפנות, תסגרו את המכסה ותפעילו את הבלנדר, המצב יחזור לקדמותו. אל דאגה, עקרונית אפשר לתת לשקדים "לטפס" עד שרואים (ושומעים) שהבלנדר עובד על ריק, זאת אומרת כל התערובת נמצאת על הדפנות והלהבים מסובבים את האוויר.

לאט לאט התערובת תהפוך ליותר גושית, כמו בצק פרורים.

יש שלב, שבדרך כלל קורה והפעם לא – וחבל, כי רציתי לצלם אותו עבורכם. בשלב הזה התערובת מתגבשת לה באופן עצמאי לכדור. לא לעצור! מעורבותכם אינה נדרשת בשלב זה. צריך פשוט לתת לבלנדר לעבוד, הכדור יסתובב כמה פעמים ואז יתפרק בחזרה.

בשלב זה התערובת כבר נראית כמו משחה, אבל עדיין לא תנזול אם נטה את הכלי מצד לצד. אנחנו רוצים שכל השמנים ישתחררו סופית לכן נמשיך ונמתין לתערובת חלקה.

עוד לא…

עוד לא……..

עכשיו! זה המרקם.

אפשר לעצור כאן, או להמשיך לשלב אופציונלי נוסף: כדי לשפר את הרכב השומנים של חמאת השקדים, אני מוסיפה לה שמן קוקוס. שמן קוקוס הוא אחד השמנים הכי בריאים שיש, וזו דרך נפלאה לצרוך אותו. על הכמות שצולמה פה הוספתי שלוש כפות של שמן קוקוס.

אל תמהרו לשטוף את הבלנדר! יכולה לצאת לכם מזה כוס אחת של משקה שקדים. פשוט שופכים פנימה קצת מים, אולי טיפה שתיים של סטיביה וניל, ומערבלים.

(וגם בננה תלך שם טוב. לא שמעתם את זה ממני)

.

בלוג דל פחמימות בפייסבוק